ארמים
המונח "ארם" מפנה לכאן. לערך העוסק בדמות מקראית בשם זה, ראו ארם (דמות מקראית).
הָאֲרַמִּים היו עם שמי נוודי אשר חי באזורי סוריה ועיראק דהיום. האזור שיושב בארמים מעולם לא היווה אימפריה או מסגרת מדינית לכלל הארמים והם היו מפוצלים למספר ממלכות, למרות כל זאת התרבות הארמית הצליחה להשפיע על עמים אחרים ששכנו באזור כמו האשורים, הבבלים ואף הישראלים בתהליך שנקרא "ארמיזציה".
תוכן עניינים |
השפה הארמית [עריכה]
 |
ערך מורחב – ארמית |
לשונם של הארמים הייתה ארמית שהשתייכה למשפחת השפות השמיות מהענף המערבי. הארמים, אשר להם לא הייתה מערכת כתב משלהם, השתמשו באלפבית פיניקי והתאימו אותו לצרכיהם במה שיותר מאוחר כונה בשם אלפבית ארמי. האלפבית העברי שאנו מכרים היום הוא למעשה צאצאו של כתב זה.
העדות הראשונה לכתב הארמי הוא מהמאה ה-8 לפנה"ס והתחרה עם כתב יתדות האכדי אשר היה נפוץ באשור. הכתב הארמי אשר היה קל יותר לכתיבה החל להתפשט יחד עם השפה הארמית ובשנת 500 לפנה"ס נהפך ללינגואה פרנקה של האימפריה האחמנית. לאחר הכיבוש של האזור על ידי אלכסנדר מוקדון והבאת השפה היוונית, הארמית עדיין שמרה על מקומה כשפה השכיחה ביותר בלבנט ובארם נהריים עד לכיבוש האסלאמי של האזור במהלך המאה ה-7.
היסטוריה [עריכה]
מקורם של הארמים לוט בערפל. האיזכור הראשון של השם "ארם" הוא באסטלה של נרם סין המתוארכת לשנת 2,250 לפנה"ס לערך. באסטלה זו השם "ארם" מופיע כשם מקום ולא כשם של עם, מה שמקשה על היסטוריונים לקבוע אם אכן אלו הארמים. האזכורים הבאים ל"ארם" הם בהירוגליפים במארי (1,900 לפנה"ס) ובאוגרית (1,300 לפנה"ס).
בתנ"ך מוזכר שהארמים כבר התיישבו באזור סוריה של היום דבר המתוארך למאה ה-14 לפנה"ס לערך ושלטו על שטחים בצפון ארץ כנען. במכתבי אל-עמארנה מוזכר העם Ahlamû (שפירושו משוטטים/נודדים) שמזוהה עם הארמים (יותר מאוחר בהילוגריפים מוזכר כ-Ahlamû-Aramaeans), נכתב שם כי עם זה התיישב בניפור, אשור ודילמון [1]. המלך האשורי שלמנאסר הראשון (המאה ה-13 לפנה"ס) הזכיר שהארמים התיישבו באזור אל-ג'זירה, צפונית לנהר הפרת בסוריה.
שלמנאסר הראשון מלך אשור מזכיר שהביס את ממלכת מיתני ואת בעלי בריתה הארמים והחתים. במהלך המאות הבאות הארמים השתלטו על האזור שבין בבל לבין חתושש שבאנטוליה דבר שאיים על אשור, ושני הצדדים נלחמו שבהם הארמים הפסידו. במהלך המאה ה-12 לפנה"ס הארמים היו ידועים בשם "ארמו" ו"ארימי". במהלך המאה ה-11 וה-10 לפנה"ס הארמים שבסוריה נלחמו ללא הרף בבני ישראל, מלחמות בהן הישראלים ניצחו, החולשה של הארמים כנגד ישראל היא גם בגלל הלחימה כנגד הממלכות החתיות החדשות שבאנטוליה שהצליחה לגרום להם לסגת מזרחית לנהר העאסי. במהלך המאות ה-10 וה-9 בגלל הלחץ מהלבנט ומאנטוליה, הארמים החלו להגר מזרחה למסופוטמיה (וכך כנראה קיבלה את שמה העברי "ארם-נהריים").
ממלכות [עריכה]
הארמים אשר פלשו לאזור הלבנט התיישבו בעיקר באזור סוריה של היום והקימו באזור מספר ממלכות:
הערות שוליים [עריכה]
- ^ אזור בחריין וחופי המפרץ הפרסי.
