ארמין מייווס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ארמין מייוַוסגרמנית: Armin Meiwes; נולד ב-1 בדצמבר 1961) הוא גרמני אשר זכה לפרסום בינלאומי בשל רציחת ואכילת גופתו של קורבן שהכיר באינטרנט, בהסכמת קורבנו. לאחר שמייווס והקורבן ביצעו ניסיון כושל לאכול את איבר המין של הקורבן, הרג מייווס את הקורבן והמשיך לאכול כמות גדולה מבשרו. בשל מעשיו, נודע מייווס בכינוי "הקניבל מרוטנברג" או "Der Metzgermeister" ("אמן השחיטה"). מאז שהחל לרצות את תקופת מאסרו בכלא, הפך מייווס לצמחוני והצטרף לקבוצת אסירים אשר תומכת במפלגה הירוקה.

רצח וקניבליזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייווס, ביסקסואל מוצהר, חיפש אחר קורבן מרצון על ידי פרסום הודעה באתר האינטרנט "The Cannibal Cafe" (אשר מקימיו מציינים את ההבחנה בין דמיון למציאות). מייווס כתב: "מחפש גבר בנוי היטב בין הגילאים 18 - 30 למטרת רציחתו ואכילתו".

ברנד יורגן ברנדס, ביסקסואל מוצהר גם כן, נענה למודעה ביחד עם עוד אנשים רבים אשר מרביתם נסוגו לבסוף מהיענותם. קלטת הווידאו אשר צילמו השניים בעת פגישתם ב-9 במרץ 2001 בביתו של מייווס בכפר הקטן רוטנברג, הראתה כי טרם רציחתו של ברנדס, כרת מייווס את איבר מינו ושני הגברים ניסו לאכול אותו. ברנדס התעקש שמייווס יכרות את איבר מינו בנשיכה, אך ניסיון זה לא צלח אף על פי שמייווס הצליח לבקע את אשכיו של ברנדס בנשיכה. בסופו של דבר, השתמש מייווס בסכין על מנת להסיר את איבר מינו של ברנדס. ברנדס כנראה ניסה לאכול חלק ממנו בעודו נא, אך לא הצליח כיוון שהיה "קשה ללעיסה" לטענתו. לאחר מכן בישל מייווס את איבר המין במחבת, אך הוא נשרף והפך לבלתי ניתן לאכילה. אז הוא חתך אותו למספר חתיכות והאכיל בהן את כלבו.

לפי עיתונאים אשר צפו בקלטת הווידאו (אשר לא נחשפה לציבור), ברנדס כנראה היה חלש מדי באותה העת בשביל לאכול את איבר מינו. מייווס קרא ספר של "מלחמת הכוכבים" במשך שלוש שעות בזמן שקורבנו דימם למוות באמבט. מייווס כנראה נתן לו כמויות גדולות של אלכוהול ומשככי כאבים, 20 כדורי שינה ובקבוק "שנאפס", ולבסוף רצח אותו בחדר שבנה במיוחד בתוך הבית, אשר כונה חדר השחיטה. לאחר שדקר את ברנדס למוות בגרונו, תלה מייווס את הגופה על קרס בשר ותלש פיסות בשר מגופו, הוא אף ניסה לטחון את עצמותיו ולהשתמש בהן כקמח. כל המעשה תועד בקלטת בת שעתיים. מייווס אחסן את הגופה במקפיא מתחת לקופסאות פיצה, וצרך את הבשר במשך 10 חודשים לאחר הרצח, סה"כ 20 ק"ג בשר.

מעצר, משפט והרשעה בהריגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייווס נעצר בדצמבר 2002, לאחר שתלמיד קולג' באינסברוק, אוסטריה טילפן למשטרה לאחר שראה מודעת חיפוש קורבנות נוספת שפרסם מייווס, ופרטים על המעשה באינטרנט. חוקרים סרקו את ביתו ומצאו את חלקי הגופה וקלטת הווידאו של הרציחה. ב-30 בינואר 2004 הורשע מייווס בהריגה ונידון ל-8 וחצי שנות מאסר בכלא. הפרשה משכה תשומת לב משמעותית מהתקשורת אשר הובילה לדיון האם ניתן להרשיעו בכלל, בהתחשב בעובדה שברנד יורגן ברנדס הסכים לאקט מרצונו החופשי. מייווס הודה במעשיו והביט חרטה עליהם. הוא הוסיף כי ברצונו לכתוב ספר שיתאר את סיפור חייו במטרה למנוע מאנשים אחרים ללכת בעקבותיו. לאחר המקרה צצו אתרי אינטרנט בהם חיפשו אנשים קורבנות למאכל. "הם צריכים לגשת לטיפול כדי שמצב לא יחמיר כמו שקרה אצלי", צוטט מייווס. הוא מאמין כי קיימים כ-800 "קניבלים" בגרמניה.

משפט חוזר והרשעה ברצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2005 הורה בית המשפט לבצע משפט חוזר לאחר שתובעים ערערו על גזר הדין. הם האמינו שיש להרשיעו ברצח. בין השאלות שעליהן בית המשפט נאלץ לענות הן האם ברנדס הסכים לרציחתו, והאם היה מסוגל באופן מודע להסכים לאקט באותה העת, כאשר נלקחות בחשבון בעיות נפשיות מהן סבל וצריכת האלכוהול המשמעותית. כיוונים אחרים של המשפט בחנו האם מייווס רצח כדי לספק את יצריו (במיוחד יצריו המיניים), ולא מפני שנתבקש לעשות זאת, כפי שמייווס הכחיש שוב ושוב בעדותו. במשפט החוזר ציין פסיכולוג מטעם ההגנה כי מייווס יכול לחזור למנהגיו ועדיין "חולם לאכול בשר של גברים צעירים". ב-10 במאי 2006, בית משפט בפרנפורט הרשיע את מייווס ברצח וגזר עליו מאסר עולם.

ייעוץ במקרי פשע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי דיווח של ה-"Bild Zeitung" מאוקטובר 2007, מייווס סייע בניתוח חשדות למקרי קניבליזם בשנים 1998 ו-2000, כאשר בשני המקרים נמצאו גופותיהם המבותרות של שני נערים צעירים.