ארנה גולן

ארנה גולן
	אין תמונה חופשית
לידה	1935 (בת 89 בערך)
שם לידה	ארנה בן-דרור
מדינה	ישראל
שפות היצירה	עברית

אַרְנָה גולן (בן דרור) (נולדה ב-1935) היא חוקרת ומרצה לספרות עברית וסופרת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולן היא בת קיבוץ מסדה, חניכת "בית החינוך המשותף" ו"תיכון בית ירח" שבעמק הירדן. בוגרת סמינר למורים ב"בית ברל".

בשנת 1975 קיבלה תואר דוקטור בספרות עברית מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. מרצה לשעבר לספרות עברית במוסדות האקדמיים: האוניברסיטה העברית בירושלים, האוניברסיטה הפתוחה ומכללת לוינסקי לחינוך.

שירתה בשליחות חינוכית במקסיקו סיטי בשנות ה-60, הרצתה בסמינר למורים בבואנוס איירס בשנות ה-70 והייתה מרצה אורחת מטעם האוניברסיטה העברית באוניברסיטה ללימודים מתקדמים במקסיקו סיטי (1984-1987). שהתה בשליחות בשגרירות ישראל במוסקבה בשנות ה-90 עם בעלה, הסופר שמאי גולן, שמילא את תפקיד נספח התרבות בשגרירות.

גולן פרסמה מאמרים ומחקרים בנושאי ספרות עברית, מתחילת שנות ה-70 למאה הקודמת. מחקריה, ראשיתם בחישוף מאמרי ביקורת ספרותית לסוגיהם בכתבי העת של המחצית השנייה של המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, ובתיאור הדינמיקה ההיסטורית של התמורות בפואטיקה הביקורתית שבהם. בייחוד תואר מפעלם של מבקרים ועורכי כתבי עת מרכזיים. במקביל, הציגה אפשרויות קריאה חדשות בסיפורי ש"י עגנון. מאוחר יותר התמקדו מחקריה של גולן בתיאור מאפייניהם של סוגים סיפוריים בסיפור הישראלי ובהתפתחותם הפנימית ברצף היסטורי ממלחמת העצמאות ועד שנות ה-80 של המאה ה-20.

בספריה המאוחרים של גולן, נבחנות יצירות בשיר ובסיפור – יצירה בודדת, חתך נושאי ביצירתו של סופר או עיון במכלול יצירתו – על פי שני נושאים עיקריים: לבטי זהות אישית, מקורם והשלכותיהם, ותפיסות מפורשות או מובלעות של הגבריות, הנשיות והמיניות, העמדות העולות מהן וזיקתן לביוגרפיה של היוצר ולתקופתו.

בנוסף, ערכה והקדימה מבואות לאנתולוגיה של סיפורת ישראלית מתורגמת לספרדית, שראתה אור בהוצאת האוניברסיטה במקסיקו, ולאנתולוגיה של ספרות ילדים ישראלית מתורגמת לרוסית, בהוצאת כתב העת הרוסי "ספרות ילדים". ערכה וכתבה מבוא לספר: "אחרון הוותיקים" של משה בן דרור.

ארנה גולן הייתה נשואה לסופר שמאי גולן עד למותו ב-2017. אם לארבעה. מתגוררת בתל אביב.

פעילות ספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה בן דרור - "אחרון הוותיקים" (סיפורים ושירים מעיזבונו), עריכה ואחרית דבר, הוצאת ענבר, 2010
"ספרות לילדים בישראל", אנתולוגיה בצירוף מבוא, מתורגמת לרוסית, בהוצאת כתב העת הרוסי "ספרות לילדים", 1998
Cuentos contemporaneos de Israel / Arna Golan, compiladora (Mexico: Centro de Estudios de Asia y Africa, El Colegio de Mexico, 1988) - "סיפורת ישראלית בת זמננו". אנתולוגיה בצירוף מבוא, מתורגמת לספרדית, הוצאת "אל קולחיו דה מחיקו", 1986

כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"בין בדיון לממשות – סוגים בסיפור הישראלי", הוצאת האוניברסיטה הפתוחה (1983 – 1985)
"גבר, אשה, תעודת זהות – שאלות של זהות בספרות העברית", הוצאת חורב, 2004
"גבריות, נשיות ומשא הזהות – שאלות על מיניות וזהות בספרות העברית", הוצאת עקד, 2010
"בעבותות הביקורת – פרקים בתולדות ביקורת הספרות ובסיפורי עגנון", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006.

בעבותות הביקורת הוא ספר שמכונסים בו מאמרים שהתפרסמו בכתבי-עת לחקר הספרות ובמאספים ספרותיים. המאמרים מקיפים שלושה תחומים:

עיונים במדיניות הספרותיות באחדים מכתבי-העת המרכזיים, שבהם צמחה הספרות העברית במאה ה-19 ועל סף המאה ה-20 (ביניהם "השחר", "המליץ", ו"הצופה"), ובחינת הזיקה שבין מדיניות זו להשקפותיהם של העורכים בביקורת הספרות.
התאוריה של הביקורת ושל הספרות היפה בהגותו של שלמה צמח.
עיונים בסיפורים של ש"י עגנון, תוך חשיפת מקורותיהם - מן המקרא ועד למקורות מאוחרים יותר, כולל בתורת הקבלה.

"ילדה של קיבוץ", הוצאת עקד, 2012.

מבחר ממאמריה ומחקריה של גולן[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבקר מחפש את האמן. מאזנים: ירחון לספרות, כרך כ"ו, גל' 3 (1968), עמ' 216–219.
ניתוח הפרק "החולה", שהופיע גם כסיפור בספר "המארב", מתוך ספרה "גבר, אשה תעודת זהות", הוצ. חורב" 2004, ע' 253–257
ביוגרפיה וספרים – "לקסיקון היסטורי של הסופרים העברים מאז תש"ח (1948"), ערך: ד"ר משה גרנות, הוצאת אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל בשיתוף עם "דני-הוצאת ספרים", 2009
"כשאמא ואבא היו ילדים" על סיפוריה של עפרה אליגון. חדשות אהוד בן עזר מס' 467, 3 באוגוסט 2009
מי מפחד מ"אתה חברה שלי" של יונה וולך, דברים בבית-הסופר באירוע ליום האישה, 16 במרץ 2010, חדשות אהוד בן עזר, גיליון 621, 28 בפברואר 2011
מיניות וארוטיקה בשירי ארץ ישראל החלוצית של שלונסקי – הפרדוקס הגדול של המיניות והארוטי. חדשות אהוד בן עזר, גיליון 648, 2 ביוני 2011
"שיינדל" כותבת מכתב ליאירה גינוסר: בעקבות הופעת ספר שיריה "שיינדל" (עמ' 38–40) מאזנים, כרך פ"ה, גל' 3 (אב תשע"א, אוגוסט 2011)
"הלקסיקון ההיסטורי של הסופרים העברים מאז תש"ח" – מפעל של איש אחד או: מה היה המנוע שהניע את משה גרנות למסע הביו-ביבליוגרפי הגדול?, חדשות אהוד בן עזר, מכתב עיתי לֵילִי חינם מאת סופר נידח, גיליון מס' 761. 19 ביולי 2012
"מן הריק אל האין סופי" – על ספרו של פרופ' הלל ברזל: "שירה והתגלות", הוצאת עקד 2011, התפרסם ב"עתון 77", גיליון 362, אוגוסט-ספטמבר 2012

ביקורת על יצירתה של ד"ר ארנה גולן[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה גרנות, הנפילים שהיו בארץ, על ספרה של ארנה גולן "ילדה של קיבוץ", עקד 2012, 335 עמ', חדשות אהוד בן עזר מס' 764, 30 ביולי 2012
עלי קדם, ילדה של קיבוץ - היו גם נקודות אור, קיבוץ קיבוץ, 19 בספטמבר 2012.
אהוד בן עזר, "ילדה של קיבוץ" לארנה גולן, ספר מכונן ואמיתי לעומת הXXX שבני קיבוץ מטילים במכורתם, ארנה גולן: "ילדה של קיבוץ", הוצאת עקד, תל אביב 2012. 335 עמ'
בלפור חקק, בעבותות של קסם - ארנה גולן — וספרה "בעבותות הביקורת"
ברעם אשל, עינת, על "בעבותות הביקורת". הקולות והצבעים של הרפובליקה הספרותית. קשר, גל' 36 (סתיו 2007), עמ' 186–187.
חנה יעוז. על "גבר, אישה, תעודת זהות" "גבר, אשה, תעודת זהות": שיחה עם ד"ר ארנה גולן על ספר מחקר בשירה ובפרוזה. פסיפס, גל' 59 (2004–2005)
גבריות, נשיות ומשא הזהות - לקסיקון הספרות העברית
שמאי גולן, על סיפורי קובץ "חופה": חמש נשים דוברות אל הסופר שברא אותן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארנה גולן, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
רשימת הפרסומים של ארנה גולן, בקטלוג הספרייה הלאומית
כתבי ארנה גולן בפרויקט בן-יהודה
ארנה גולן, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל