ארנולד יו מרטין ג'ונס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארנולד יו מרטין ג'ונס
Arnold Hugh Martin Jones
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 9 במרץ 1904
בירקנהד, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 באפריל 1970 (בגיל 66)
סלוניקי, יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי רומא העתיקה, התקופה הקלאסית, היסטוריה, שלהי העת העתיקה, העת העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הראשון של אתונה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות יוניברסיטי קולג' לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה עמית האקדמיה הבריטית (1947) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארנולד יו מרטין ג'ונסאנגלית: Arnold Hugh Martin (A.H.M.) Jones;‏ 9 במרץ 1904 - 9 באפריל 1970) היה היסטוריון בריטי חשוב של העת הקלאסית, במיוחד של שלהי הקיסרות הרומית.

חייו ועבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתו הידועה ביותר הייתה The Later Roman Empire, 284-602‏ (1964), עבודה היסטורית חשובה על רומא וראשיתה של האימפריה הביזנטית, היא פותחת בטטררך דיוקלטיאנוס ומסתיימת בקיסר הביזנטי מאוריסיוס. אחת מהביקורות המודרניות הנפוצות ביותר על עבודתו היא שהוא הסתמך באופן כמעט בלעדי על מקורות ראשוניים מהספרות והאפיגרפיה, מתודולוגיה ששיקפה את הכשרתו ההיסטוריוגרפית של ג'ונס. המחקר הארכאולוגי של התקופה אותה חקר היה בחיתוליו באותה עת, עובדה שהגבילה את המינון של הממצאים בהם הוא היה יכול להיעזר לצורך עבודתו.

הוא פרסם את ספרו הראשון, The Cities of the Eastern Roman Provinces, ב-1937. הוא מונה כפרופסור להיסטוריה של העת העתיקה בקולג' אוניברסיטת לונדון ב-1946. בשנת 1951 הוא עבר לאוניברסיטת קיימברידג' והחזיק באותה המשרה שם. ג'ונס נבחר לאקדמיה הבריטית ב-1947.

לפי המסופר ג'ונס היה קורא מהיר במיוחד והיה בעל זיכרון אנציקלופדי. הוא הסתייג משיחות חולין, דבר שהפך אותו לקר בעיני אלו שלא הכירו אותו, אולם תלמידיו כיבדו אותו מאוד. נמתחה עליו ביקורת על כך שהוא לא תמיד הזכיר עבודות של מלומדים קודמים בהערות השוליים של מחקריו, הרגל לו היה מודע והוא התנצל על כך במבוא לספרו הראשון.

הוא הלך לעולמו כתוצאה מהתקף לב בשנת 1970 כשערך סבב הרצאות בסלוניקי.

מאז מותו של ג'ונס פחתה הפופולריות של עבודתו באקדמיה, בשל התרחבות המחקרים בנושא שלהי העת העתיקה, תקופה שלא הייתה קיימת כשדה מחקר נפרד בזמן חייו. עם זאת, חוקרים של העת העתיקה מזכירים לעיתים קרובות את תרומתו העצומה למחקר התקופה.

ביבליוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Cities of the Eastern Roman Provinces (1937)
  • The Herods of Judaea (1938)
  • The Greek City from Alexander to Justinian (1940)
  • Ancient Economic History (1948)
  • Constantine and the Conversion of Europe (1948)
  • Athenian Democracy (1957)
  • Studies in Roman Government and Law (1960)
  • The Later Roman Empire, 284–602: A Social, Economic and Administrative Survey (1964)
  • Sparta (1967)
  • The Decline of the Ancient World (1968)
  • Augustus (1970)
  • The Prosopography of the Later Roman Empire, with John Robert Martindale and John Morris (1971)

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Meiggs, Russell. "Obituary: Arnold Hugh Martin Jones." Journal of Roman Studies, Volume 60 (1970), pp. 186-187.
  • A.H.M. Jones and the Later Roman Empire. Edited by David M. Gwynn. Leiden: Brill Academic Publishers, 2008 (ISBN 978-90-04-16383-6, hardback).
  • British Academy Fellowship entry

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]