ארנסטו נתן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארנסטו נתן

ארנסטו נתן (Ernesto Nathan; ‏ 5 באוקטובר 1848, לונדון - 9 באפריל 1921) היה מדינאי ופוליטקאי איטלקי ממוצא יהודי ומי שכיהן כראש עיריית רומא מנובמבר 1907 עד לדצמבר 1913.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בלונדון למשפחה יהודית מהמעמד הבינוני. אמו, שרה לוי, הייתה אנגליה ואביו, מאיר משה נתן, היה ממוצא גרמני. הוא היא החמישי מבין 12 ילדים. הוריו היו תומכים של ג'וזפה מציני. אביו נפטר כשהיה בן 14. את נעוריו בילה בפירנצה, לוגאנו, מילאנו ובסרדיניה, שם היא ניהל שם מפעל כותנה. באותן שנים הושפע מאוד מרעיונות רפובליקני-איטלקיים ומהפוליטיקאי האיטלקי ג'וזפה מציני. בשנת 1870, כשהיה בן 25, עבר לרומא, שם ניהל את העיתון של מציני, La Roma del Popolo. ביתו באיטליה נהפך למרכז של סופרים ואינטלקטואלים. בשנת 1877 נבחר לפרלמנט האיטלקי ובשנת 1888 קיבל אזרחות איטלקית.

בשנת 1889 ייסד נתן את אגודת דנטה אליגיירי, אשר שמה למטרה לקדם את התרבות האיטלקית.

הוא נבחר לראשות עיריית רומא בשנת 1907. במהלך הקדנציה ניסה לקדם את ההשכלה החילונית על פני מערכת ההשכלה שנוהלה בעיקר על ידי הכנסייה הקתולית עד אז. כמו כן הוא פיקח על פתיחתם של 150 גני ילדים.

בדעותיו היה ליברל, פרוגרסיבי ואנטי-קלרקלי וניסה להחליש את כוחו של האפיפיור באיטליה. בנאום בשנת 1911 ביריד האמנות הבינלאומי ברומא, הוא השווה בין רומא המודרנית, שהיא "עיר שהיא דוגמה ומופת לחופש מחשבה" לבין רומא של האפיפיור שהיא "מבצר של דוגמה דתית, היכן שמאמצים רבים נעשים כדי לשמור על שלטון של בורות".‏[1]

בשנים 1914-1915 שימש כשליח המפלגה הליברלית האיטלית בארצות הברית וליריד הבינלאומי שנערך לחגיגות השלמת תעלת פנמה.

בשנת 1887 הצטרף למסדר האיטלקי של הבונים החופשיים ועמד בראשו בין השנים 1896-1904 ו1917-1919. העובדה שנולד בחו"ל ולא באיטליה, היה יהודי, בונה חופשי, ורפובליקאי, יחד עם דעותיו הליברליות והתקפותיו על הממסד הקתולי הפכה אותו למטרה לחצי הביקורת של הקתולים השמרנים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Rome in America: transnational Catholic ideology from the Risorgimento to Fascism, מאת Peter R. D'Agostino‏. UNC Press Books‏, 2004 . פרק שלוש: The Mayor of Rome Is an "Atheist Jew", 1910-1914

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ * Rome in America: transnational Catholic ideology from the Risorgimento to Fascism, מאת Peter R. D'Agostino‏. UNC Press Books‏, 2004 . פרק שלוש: The Mayor of Rome Is an "Atheist Jew", 1910-1914