ארנסט בופל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ארנסט בופלגרמנית: Ernst Boepple‏; 30 בנובמבר 1887 בעיר רויטינגן שבבאדן - 15 בדצמבר 1950) היה מוציא לאור, פוליטיקאי ולאומן גרמני שכיהן במהלך מלחמת העולם השנייה כמזכיר ממשלת בוואריה כמו גם בתפקידים מנהליים נוספים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בופל השלים את לימודיו התיכוניים ואת בחינות הבגרות במהלך שנת 1905. עד שנת 1910 סיים לימודי היסטוריה ובלשנות באוניברסיטאות שונות ברחבי אירופה ובכלל זה באוניברסיטת פריז, לונדון ואוקספורד. לאחר סיום לימודיו בשנת 1916 קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה. עם סיום לימודיו ובמהלך מלחמת העולם הראשונה (שפרצה באוגוסט 1914) לקח בה חלק כקצין רגלים בצבא הגרמני.

בשנת 1918 הצטרף בופל לליגה הפאן גרמנית שהייתה לארגון פוליטי לאומי וימני במהותו. כמי שהועסק כפועל בהוצאת הספרים במינכן של יוליוס פרידריך להמן. בופל למספר החבר החמישה-עשר של מפלגת הפועלים הגרמנית, אשר עתידה הייתה להפוך בתוך זמן קצר למפלגת הפועלים הנציונל-סוציאליסטית (המפלגה הנאצית).

ב-1 באפריל 1919 ייסד בופל את "הוצאת העם הגרמני" אשר עסקה בעיקר בהוצאה לאור של כתבי עת לאומניים ואנטישמיים. בית ההוצאה מוקם בקומה השנייה של בניין משרדים ברחוב פאול הייזה במינכן. בין היתר הייתה אמונה ההוצאה לאור על הוצאת ספרו של אנטון דרקסלר, מי שהיה למייסדה של התנועה הנאצית תחת הכותר Mein politisches Erwachen. לצד הוצאת ספרו של דרקסלר במהלך שנת 1919, הייתה אמונה ההוצאה לאור על כתביהם של הוגים פוליטיים אנטישמיים ולאומנים אחרים דוגמת אלפרד רוזנברג, אשר הפך לימים לאחד מהוגיה הבולטים והמרכזיים של התנועה הנאצית.

בנובמבר 1923 לקח בופל חלק בניסיון הפוטש הכושל של אדולף היטלר במינכן בירת בבאריה. כתוצאה מכישלון הפוטש הוכרז ביטאונו הרשמי של המפלגה, פלקישר באובכטר (בתרגום חופשי "הצופה העממי") כבלתי חוקי ב-25 בינואר 1925. באותה העת נמנה בופל עם אחד מששת השותפים הבכירים של ה - Großdeutsche Zeitung, שנועד בעת ההיא לעקוף את האיסור שחל על ההפולקישר באובכטר. עם הקמתה המחודשת של התנועה במהלך 1925, שב אליה בופל בשנת 1926.

כבר בשנת 1933, עם עלייתה של המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה, נקלט בופל כבירוקרט בשורות הממשל הבווארי. במהלך תקופה זאת שירת במשרד החוץ הבווארי לענייני חינוך ותרבות, תפקיד אותו מילא החל משנת 1934. באותה השנה אף מונה הלה כחבר במועצת המדינה (Staatsrat) הבווארית. כתוצאה ממותו של האנס שם (Hans Schemm ) הוא מונה למנהל מטעם משרד התרבות של בבאריה. באותה שנה הצטרף בופל לשורות ה אס אס ובשנת 1935 אף קודם לדרגת (Oberführers). החל נשנת 1937 כיהן כמזכיר ממשלת בבאריה וכמשנה לשר, אלא שלאחר תקופה של מתיחות עם המנהיג המחוזי (גאולייטר) של מינכן, הוא הוצא לחופשה כפויה שהסתיימה בפרישה של הלה ממשרד התרבות במהלך שנת 1940.

בינואר 1940 הוא מונה למזכיר המדינה של הממשל הכללי כמשנה ליוזף בולר ותחת הנאציונל-סוציאליסט הבכיר הנס פרנק שתפקד בעת ההיא כמושלה של פולין הכבושה (גנרלגוברנמן). במהלך תקופה זאת נמנה בופל עם דרגת הקצונה הבכירה, אשר מימשה הלכה למעשה את שואת יהודי מזרח אירופה. בשנת 1942 הוא נשא בתפקידים פוליטיים בכירים נוספים, בין היתר מונה בעת ההיא לסגנו של הנס פרנק, שכיהן אז כנשיא המכון הגרמני לעבודה במזרח שבקרקוב. כבא כוחו של פרנק, היה בופל אף שותף פעיל בחבר הנאמנים של "המכון הגרמני ללשון". מאוגוסט 1944 ועד חודש אפריל 1945 הוא תפקד כאיש הקשר של הנס פרנק בשלזיה תחתית ועילית. בשלביה האחרונים של מלחמת העולם השנייה שב לקחת חלק כחבר בממשל הבבארי.

באוקטובר 1947, כשנתיים לאחר סיום המלחמה ,נתפס בופל על ידי הכוחות האמריקאיים המוצבים בגרמניה. באותה שנה הוא הועמד לדין על ידי הרשויות. בית הדין בקרקוב ששפט אותו מצא אותו אשם בדין והוא נידון למוות ב-11 בדצמבר 1949. גזר הדין הוצא לפועל ב-15 בדצמבר 1950 כאשר הוצא להורג בתלייה.