ארנסט הס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארנסט הס
Ernst Moritz Hess
ארנסט הס
ארנסט הס
לידה 20 במרץ 1890
גלזנקירכן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 בספטמבר 1983 (בגיל 93)
פרנקפורט, גרמניה המערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד שופט עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית נצרות פרוטסטנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארנסט מוריץ הסגרמנית: Ernst Moritz Hess; ‏20 במרץ 189014 בספטמבר 1983) היה גרמני-יהודי אשר שירת ביחד עם אדולף היטלר במלחמת העולם הראשונה, וזכה להגנתו של היטלר בחלק מתקופת השואה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארנסט הס נולד בשנת 1890 בגלזנקירשן. אביו יוליוס היה עורך דין ואמו אליזבת הייתה בת למשפחת בנקאים יהודית מוצלר. הוא הוטבל לנצרות, אך מכיוון שאמו הייתה יהודייה נחשב ליהודי על פי חוקי הגזע הנאצים. התגורר בדיסלדורף לפני מלחמת העולם הראשונה.

הס התגייס לצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה והוצב ביחידת חיל הרגלים של בוואריה. הס שירת לכל אורך תקופת המלחמה בין השנים 1914 ועד 1918 באזור פלנדריה שבחזית המערבית. במהלך שירותו נפצע פעמיים, עוטר בעיטורי גבורה, וזכה לקידום בדרגה. בתקופה מסוימת בשנת 1916 שימש אף כמפקדו הישיר של היטלר.

בתקופה שלפני עליית הנאצים לשלטון שימש הס כשופט בעיר וופרטל ומאוחר יותר בעיר דיסלדורף, שם התגורר עם אשתו מרגרטה ובתו אורסולה.

בשנת 1936, לאחר חקיקת חוקי הגזע, הודח מתפקידו, הותקף בידי פעילים נאצים ועבר להתגורר עם משפחתו באיטליה.

בתקופת שהותו באיטליה פנה הס להיטלר באמצעות פריץ וידמן, חבר משותף מתקופת השירות הצבאי אשר שימש כעוזרו של ראש לשכתו של היטלר, בבקשת רחמים, ולביטול הסיווג היהודי במסמכיו. היטלר נענה לבקשה, הורה להעביר להס את כספי הפנסיה שלו לאיטליה ואף פטר אותו מחובת הזיהוי כיהודי במסמכי הזהות שלו.

בשנת 1939, בעקבות ההסכם בין גרמניה ואיטליה, נאלץ הס לחזור למולדתו לאחר שניסיונו להגר לשווייץ נכשל. למרות זאת לא נרדף על ידי השלטונות ובמסמך מאוגוסט 1940 הורה היינריך הימלר ליחידות הס"ס שלא לגרש או לרדוף את הס ומשפחתו וזאת על פי בקשתו האישית של היטלר אשר שירת איתו במלחמת העולם הראשונה.

למרות זאת, ביוני 1941 נדרש להתייצב בפני השלטונות, והובהר לו כי כתב ההגנה שקיבל אינו בתוקף, הוא אינו זכאי לפריבילגיה כלשהי והמסמך עצמו אף נלקח ממנו. הס גורש למחנה ריכוז ליד מינכן וביצע שם עבודות כפייה. הוא זכה להגנה מינימלית בזכות נישואיו לנוצרייה פרוטסטנטית. אחותו ואמו נשלחו לטרזיינשטט. בהמשך הועברה אחותו לאושוויץ שם נרצחה. אמו הצליחה להימלט לשווייץ עם בנה מנישואים אחרים.

לאחר המלחמה המשיך הס להתגורר בגרמניה. הוא סירב לחזור לתפקידו כשופט עקב חוסר רצונו לעבוד לצד עמיתים ששיתפו פעולה עם המפלגה הנאצית. ועבד כמנהל בכיר בחברת הרכבות בפרנקפורט. על עבודתו ברכבת קיבל את עיטור הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה. הס נפטר בשנת 1983.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארנסט הס בוויקישיתוף