ארנסט שמיץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האב שמיץ בהגיעו לארץ-1908

האב ארנסט שמיץ (18 במאי 1845 - דצמבר 1922) היה איש-דת וזואולוג גרמני, מחלוצי המחקר של הפאונה של ארץ ישראל. הקים אוסף זואולוגי הכולל ציפורים, יונקים וזוחלים שמקורם מארץ ישראל וסביבתה. אחדים מבעלי החיים המוצגים באוספו נכחדו לחלוטין מהאזור.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האב שמיץ נולד בגרמניה ב-1845. משנת 1864 למד בבית הספר של המיסיון של ונסן דה פול, מן הלזריסטים, והוסמך ככוהן-דת.

בשנת 1873, במסגרת "מאבק התרבות" בגרמניה, החליט ביסמארק כי גרמניה תהיה פרוטסטנטית, ואז גורש האב שמיץ שהיה לזריסט-קתולי. הוא עבר לאיי מדיירה, שם ניהל הוספיס וקולג' לכוהני-דת, ויסד מוזיאון למדעי הטבע שהפך לאחת האטרקציות המרכזיות באיים. בשנת 1908 החליטו נציגי "האיגוד הגרמני למען ארץ הקודש" למנות אותו כמנהל המוסדות הקתוליים של האגודה בארץ ישראל, והאב שמיץ בן ה-63 נשלח לארץ.

עם הגיעו לירושלים, שם לו האב שמיץ למטרה להקים אוסף זואולוגי, אשר יכלול את פוחלציהם של כל בעלי החיים מארץ הקודש. הוא ארגן לעצמו רשת של ציידים בכל רחבי הארץ, על ידי כך שהפיץ בין הבדואים והוהפלאחים את הידיעה כי הוא מעוניין בכל בעל חיים שהוא, וכי הוא מוכן לשלם בעין יפה תמורת חיות נדירות. ואכן זכתה קריאתו של האב שמיץ למענה נרחב, וחיות החלו לזרום לאוספו. בין החיות שהגיעו אליו, וכיום כבר אינן קיימות בארץ, היו ראם, ברדלס, דב סורי, אייל הכרמל, הפרס ואף תנין מנחל תנינים.

בנוסף הקים האב שמיץ סמינר לפרחי כהונה אשר פעל גם הוא לטובת ענינו - הכרת פאונה של ארץ ישראל. כך כותב האב שמיץ על חניכיו: "... החניכים של הסמינר מונהגים על ידי טיולים מתמידים וקבועים בסביבה הקרובה והרחוקה יותר, במטרה לשים לב לכל דבר בשטח, ולאסוף חומר מדעי שיוכל להעמיק את ידע עבודת האל בטבע ולמען התפתחות מדעי הטבע בכלל...". בשנתיים הראשונות לשהותו של האב שמיץ בארץ ישראל נאספו על ידו 40 מיני נמלים, ש-10 מתוכם היו מינים חדשים למדע (עוד לפני הגיעו לארץ ישראל איתר האב שמיץ מספר מינים של בעלי חיים חדשים למדע). שמיץ עשה מאמצים מרובים להבטחת איכות גבוהה של המוצגים באוספו. על מנת שהפוחלצים שבידו יהיו מעולים, הוא אפילו שלח את העורות שבידיו לברלין, שם הם נחנטו במומחיות ונשלחו חזרה לארץ ישראל.

בנוסף למוזיאון לטבע, מדי פעם הגיח האב שמיץ למסעות ברחבי הארץ שבמהלכם אסף מידע רב על עולם החי. בין השאר הוא אף התיישב מספר חודשים בכנסייה שבטבחה, על שפת הכנרת, וחקר את החי באגם וסביבו, בגליל ובגולן. קובץ רשימותיו של האב שמיץ מספר בין היתר גם על מסע לציד דובים בחרמון, ציד תנינים בנחל התנינים, דורסי היום והלילה בפלשתינה ועוד.

על החי בארץ הקודש כתב שמיץ מספר מאמרים ברבעון הגרמני שעסק בארץ הקודש- Das Heilige Land וברבעון הצפרות הגרמני Ornitologische Jahrbuch, ובעוד כמה כתבי-עת-מדעיים נוספים. מלבד זאת הוא נהג לרשום ביומנו בדייקנות רבה את כל התצפיות שלו ומידע נוסף שהגיע אליו.

בערוב ימיו עבר האב שמיץ לחיפה ושם מת בדצמבר 1922. לאחר מותו אבדו עקבותיו של אוסף הטבע המפורסם שלו. במשך שנים חיפשו אחריו רבים בישראל המעוניינים בהכרת הפאונה בארץ- אך לשווא. אולם, בסוף שנות השבעים, התגלה האוסף לגמרי במקרה על ידי איש החברה להגנת הטבע, יוסי לשם, שהוזמן על ידי ידידו להצטרף אליו לביקור במיבנה היסטורי בירושלים העתיקה. במרתף של אותו מבנה נמצא האוסף האבוד! החיות היו מסודרות שורות שורות בתוך ארונות זכוכית מאובקים, וביניהם נמצאו זוחלים, עופות ויונקים שונים.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסי לשם, אוצר זואולוגי - אוסף הפוחלצים של האב שמיץ - נתגלה בירושלים, טבע וארץ כ’ (3) 100-105, 1978 ‏‏‏[1]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אוסף האב שמיץ, באתר אוספי הטבע של אוניברסיטת תל אביב.
  • עודד שי, המוזיאונים והאוספים הזואולוגיים בירושלים בשלהי התקופה העות’מאנית, חידושים בחקר ירושלים 12: 165-177, 2006 ‬
  • חיים גרן, איש הציפורים מירושלים, עת-מול: עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל, 25 (5): 10-13, 2000

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תמונות מאוסף האב שמיץ באתר "אוספי הטבע" של אוניברסיטת תל אביב.
  • כתבה על ארנסט שמיץ והקמת המוזיאון למגוון הביולוגי בתל אביב מתוך "ישראל היום".

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏הערך הוא עיבוד מאמרו של ד"ר יוסי לשם, באישורו