ארנסט תלמאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארנסט תלמאן
Ernst Thälmann
לידה 16 באפריל 1886
המבורג, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה להורג 18 באוגוסט 1944 (בגיל 58)
בוכנוואלד, גרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הקיסרות הגרמנית, גרמניה הנאצית, רפובליקת ויימאר, הרייך הגרמני עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות המרכזי פרידריכספלדה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית העצמאית של גרמניה, המפלגה הקומוניסטית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Rosa Thälmann עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
צלב הברזל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ארנסט תלמאן (1932)

ארנסט תלמאןגרמנית: Ernst Thälmann‏; 16 באפריל 1886 - 18 באוגוסט 1944) היה פוליטיקאי גרמני מטעם המפלגה הקומוניסטית של גרמניה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלמאן נולד בהמבורג במשפחת פועלים. בגיל 14 עזב את הבית והחל לעבוד כסבל בנמל המבורג. לאחר מכן הצטרף לצי הסוחר. בשנת 1904 הוא הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית שהייתה אז במחתרת. בשנת 1912 הוא נבחר להיות ראש ועד עובדי התחבורה בהמבורג.

לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה גויס תלמאן לצבא ונשלח לחזית המערבית. כלוחם ביחידת תותחנים השתתף בקרב על הסום, קרב קמברה ובמתקפת האביב בשנת 1918. במהלך הקרבות נפצע פעמיים ועוטר בצלב הברזל מדרגה שנייה. בנובמבר 1918, מיד לאחר פרוץ המהפכה בגרמניה, ערק תלמאן מן הצבא.

בשנת 1918 הוא פרש מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית והצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית הבלתי תלויה. בשנת 1920 הוא הצטרף למפלגה הקומוניסטית. בשנת 1923 מונה ליו"ר המפלגה הקומוניסטית הגרמנית, כשבמקביל לתפקיד זה היה גם ראש החזית האדומה (Rotfrontkämpferbund) - ארגון צבאי למחצה (מיליציה) של המפלגה הקומוניסטית.

תלמאן האמין כי בשיטה הדמוקרטית שהייתה נהוגה בגרמניה באותה העת ניתן יהיה להשתלט על המדינה. בבחירות לרייכסטאג במאי 1924 זכתה המפלגה הקומוניסטית בראשותו בכ-10% מקולות הבוחרים. בבחירות לנשיאות בשנת 1925 הציגה אותו המפלגה הקומוניסטית כמועמדה לנשיאות. בסיבוב הראשון תלמאן זכה ב-7% מקולות הבוחרים ודורג רביעי מתוך שבעת המועמדים. הוא הצליח לעלות לסיבוב השני והתמודד מול פילדמרשל פאול פון הינדנבורג, שנהנה מתמיכת הימין, ווילהלם מרקס, שנהנה מתמיכת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ומפלגת המרכז. בסיבוב זה הוא זכה ב-6.4% מקולות הבוחרים.

בשנת 1928 נערכו שוב הבחירות לרייכסטאג. בבחירות אלו זכתה המפלגה הקומוניסטית ב-54 מושבים ודורגה כחמישית בגודלה. בשנת 1930 כשהוקדמו הבחירות לרייכסטאג עלתה המפלגה ל-77 מושבים, אך יריבתה, המפלגה הנאצית זכתה ב-107 מושבים. בשנת 1932 התמודד תלמאן בפעם השנייה על נשיאות גרמניה מול הנשיא המכהן פאול פון הינדנבורג, שהיה מועמד המרכז ומול אדולף היטלר מועמד הנאצים. בבחירות שנערכו בתחילת אותה שנה עלתה המפלגה ל-89 מושבים ובבחירות שנערכו באמצע השנה עלתה המפלגה ל-100 מושבים. בסיבוב השני של הבחירות לנשיאות זכה תלמאן ב-10.2% מקולות הבוחרים לעומת היטלר שזכה ב-36.8% והינדנבורג שזכה ב-53%. לאחר מינויו של היטלר לקנצלר גרמניה בשנת 1933 נתפסו המשרדים הראשיים של המפלגה בברלין בפקודה רשמית של הרמן גרינג, שר-הפנים של פרוסיה. ב-27 בפברואר לאחר שנשרף הרייכסטאג נעצרו בפקודת היטלר כמה צירים של המפלגה הקומוניסטית שהואשמו בשריפת הפרלמנט.

בבחירות הדמוקרטיות האחרונות, שנערכו ב-5 במרץ 1933, הייתה המפלגה הקומוניסטית המפלגה השלישית בגודלה, אך בעקבות קבלת חוק ההסמכה, שהוציא אל מחוץ לחוק את כל המפלגות פרט למפלגה הנאצית, וקבלת סמכויות חירום מהינדנבורג, פורקה המפלגה באופן סופי ורבים מחבריה נשלחו למחנות ריכוז, ובהם תלמאן עצמו. באוגוסט 1944 הוא הוצא להורג בהוראה מלמעלה, אך באמצעי התקשורת דווח שנהרג בהפצצה של בעלות הברית.

לאחר המלחמה הפך תלמאן לגיבור לאומי במזרח גרמניה, יחד עם רוזה לוקסמבורג וקרל ליבקנכט, ודמותו נעשתה למוקד של פולחן אישיות. הופיעו בולים רבים עם דיוקנו, סרט תעמולה על שמו הופק אודות חייו, ורחובות רבים נקראו על שמו בגרמניה המזרחית. בברית המועצות נקראו על שמו כפרים ועיירות. אנדרטאות לזכרו מוצבות עד היום בגרמניה (בערים ויימאר וברלין) וברוסיה (בערים מוסקבה וקלינינגרד). בשנת 1973 הממשל של קובה שינה שמו את אחד האיים ל"ארנסט תלמאן" והעביר אותו באופן סמלי לשליטה של מזרח גרמניה.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-13 בינואר 1915, יום לפני גיוסו לצבא, התחתן עם רוזה קוך (1890 - 1962). מנישואין אלו נולדה בתו היחידה, אירמה (19192000). בשנת 1944 שתיהן נעצרו על ידי גסטפו ונשלחו למחנה ריכוז ראוונסבריק. הן שוחררו מן המחנה באפריל 1945 על ידי הצבא האדום. לאחר המלחמה האם והבת היו חברות בפרלמנט של מזרח גרמניה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארנסט תלמאן בוויקישיתוף