ארסמוס הקדוש מאנטיוכיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ארסמוס הקדוש, אלמו הקדוש
ניקולא פוסן, ייסוריו של ארסמוס הקדוש, מוזיאון קריית הוותיקן
ניקולא פוסן, ייסוריו של ארסמוס הקדוש, מוזיאון קריית הוותיקן
לידה 240
אנטיוכיה
פטירה 303 (בגיל 63 בערך)
פורמיה
חג 2 ביוני
פטרון של אש (בייחוד נגד שריפות על ספינות), גאטה, הסובלים ממחלות מעיים, מצודת אלמו הקדוש במלטה, נשים יולדות וכאביהן, יורדי ים, פורמיה, הסובלים מקדדת (בעיקר אצל פעוטות ותינוקות)

ארסמוס הקדוש מאנטיוכיה, המכונה לעיתים גם אלמו הקדוש (240, אנטיוכיה - 303 לערך, פורמיה), הוא קדוש נוצרי הנחשב למרטיר ולאחד מארבעה-עשר הקדושים המסייעים. ארסמוס הקדוש הוא פטרונם של יורדי הים. תופעת הטבע המוכרת לימאים המכונה אש אלמו הקדוש נקראת על שמו.

המידע ההיסטורי המדויק על קיומו של ארסמוס לוט בערפל. ארסמוס הקדוש מוזכר במקראת הזהב של יעקובוס דה וורג'ינה. על פי המסורת הנוצרית, הוא נולד באנטיוכיה ועסק שם בכמורה עד שנאלץ לעזוב בשל רדיפות דיוקלטיאנוס. הוא התבודד בהר הלבנון והסתמך רק על עורב שהאכיל אותו. מלאך נגלה אליו והוא שב להיות בישוף, עד שנעצר. הוא עונה ובין היתר הוצאו קרביו מתוכו בעודו בחיים. בעזרת האל הוא שוחרר והפך לבישוף בפורמיה, שם מת.

מאז המאה ה-6 קיים פולחן סביב ארסמוס הקדוש. ארונו הועבר במהלך המאה ה-9 לקתדרלה של גאטה, שם הוא נמצא עד היום. מאז המאה ה-14 הוא נחשב לאחד מארבעה-עשר הקדושים המסייעים.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]