ארסנופיריט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארסנופיריט
Arsenopyrite-158855.jpg
גבישי ארסנופיריט עד 0.5 ס"מ יחד עם גבישי קוורץ דקים שקופים. מקור: מכרה ישן בפרייברג בסקסוניה שבגרמניה
תכונות המינרל
הרכב כימי FeAsS
מערך קריסטלוגרפי מונוקליני
צורת הגביש מחטי, פריזמתי בעל חתך ריבועי, קצר ועבה עד 30 ס"מ, פאותיו מקווקוות, כמו כן כמסה חסרת צורה, גרגרית ועמודית .
צבע אפור פלדה עד לבן כסוף, בבליה מפיק גוון ירקרק.
ברק מתכתי
שקיפות אטום
פצילות מובחנת בכיוון אחד ({110})
שבירה תת-קונכייתית עד בלתי שווה
קשיות 6-5.5 בסולם מוס
משקל סגולי 6.2-5.9
שרטוט שחור
מידע נוסף גבישים תאומים נפוצים על {001} ו-{100}. תאומי מגע/חודרים על {101}. אם מכים עליו מפיץ ריח שום. מתמוסס בחומצה חנקתית
מינרלים נלווים פלואוריט, זהב, קוורץ, פיריט, כלקופיריט, גלנה, קסיטריט, פירוטיט וסולפידים אחרים
פלואוריט (סגול) על ארסנופיריט

ארסנופיריט הוא מינרל סולפידי המכיל ברזל וארסן המשמש כמקור העיקרי להפקת ארסן.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כימיה וקריסטלוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסחת המבנה הכימי של הארסנופיריט היא FeAsS. הארסנופיריט הוא תערובת איזומורפית של לולינגיט (FeAs2) ופיריט (FeS2). הארסנופיריט יכול להכיל קובלט עד 9% ממשקלו, זהו סוג של ארסנופיריט המכונה דייניט ([(Fe0.65 Co0.35)AsS]-[(Fe0.9 Co0.1)AsS]). מעבר לכך זהו כבר המינרל גלאוקודוט [Co0.5Fe0.5)AsS)].

הארסנופיריט מתמוסס בחומצה חנקתית תוך פליטת גופרית. כשמרבצים של ארסנופיריט נחשפים לאוויר, בדרך כלל כתוצאה מכרייה, המינרל מתחמצן באיטיות, תוך יצירת תחמוצות המסיסות במים יותר מארסנופיריט, ועקב כך נוצרת תופעת מי ניקוז מכרות חומציים (acid mine drainage) המזיקים לנהרות או למי תהום.‏[1]

הארסנופיריט משתייך לקבוצה הקרויה על שמו "קבוצת הארסנופיריט" והכוללת מלבדו ומלבד הגלאוקודוט את המינרלים הנדירים הבאים: קלינוספלוריט [Co,Fe,Ni)AsS)], גודמונדיט [FeSbS], אירידרסניט [Ir,Ru)AsS)], אוסרסיט [Os,Ru)AsS)] ורוארסיט [Ru,Os)AsS)].

הארסנופיריט מתגבש במערכת המונוקלינית (פסאודו אורתורומבית), חבורת סימטריות נקודתית "מונוקלינית רגילה" 2/m\ , וחבורת סימטריות מרחבית \mathrm{P}2_{1}/\mathrm{c}\,\!. הפרמטרים של תא היחידה הם: Å‏a=5.744‏, b=5.675Å‏ ו-c=5.785Å, וגודלה של זווית β הוא 112.17°‏.‏[2]

תכונות פיזיקליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגבישים של הארסנופיריט מחטיים, פריזמתיים בעלי חתך ריבועי, קצרים ועבים שאורכם עד 30 ס"מ, פאות הגבישים מקווקוות, כמו כן מופיע המינרל כמקבצים חסרי צורה, גרגריים או עמודיים. תופעת גבישים תאומים נפוצה בארסנופיריט על {001} ו-{100}, תאומי מגע/חודרים על {101}, ועל {012} תוך יצירת זוג תאומים בצורת צלב או שלישית תאומים מעגליים (טרילינגים) שצורתה כוכב. לארסנופיריט יש פצילות מובחנת בכיוון אחד ({110}). הקשיות של המינרל בינונית, 6-5.5 בסולם מוס, ומשקלו הסגולי הממוצע גבוה יחסית, 6.1 גרם לסמ"ק. כאשר מחממים ארסנופיריט הוא הופך מגנטי תוך פליטת אדים רעילים.

תכונות אופטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופטית המינרל הוא אנאיזוטרופי (תופעה אופטית שבה נראה כאילו המינרל משנה את צבעו תוך כדי סיבובו כאשר הוא מואר באור מקוטב מוצלב) בצורה בולטת באדום-סגול.‏[3] גבישי הארסנופיריט אטומים. צבעם אפור פלדה עד לבן כסוף. צבע המינרל בדגימה מלוטשת הוא לבן עם גוון חיוור של צהוב. בבליה מקבל המינרל גוון ירקרק כשהוא צובע בירקרק את קירות הסלע. הברק של הארסנופיריט הוא מתכתי. המינרל ניחן בפלאוכרואיזם חלש בגוונים של לבן או כחלחל וצהוב אדמדם חיוור.

גילוי ומקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המינרל תואר לראשונה ב-1847 על ידי המינרלוג הגרמני ארנסט פרידריך גלוקר (Ernst Friedrich Glocker‏; 1858-1793). שם המינרל מייצג את הרכבו הכימי: ארסן (As) ופיריט (FeS2).

בשפה הגרמנית יש למינרל שמות רבים נוספים. מיספיקל (Mißpickel) הוא שם ארכאי למינרל בגרמנית. שמות נוספים: ארסניקשטיין (Arsenikstein), דלרניט (Dalarnit) ותלהיימיט (Thalheimit)

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארסנופיריט מברזיל בחיתוך של אבני חן

הארסנופיריט המכיל כ-46% ארסן והאורפימנט (As2S3) הם שני המקורות החשובים ביותר להפקת הארסן. עורקים של זהב מתגלים מדי פעם בקרבת מרבצים של ארסנופיריט, ולכן הוא יכול לשמש כסמן לקיומה של המתכת היקרה. הפרדת זהב כאשר הוא משולב בארסנופיריט יכולה להיות קשה למדי משום שהגביש המשולב ניתך בטמפרטורה גבוהה מאוד, ולכן הוצעו כמה שיטות אחרות להפיק את הזהב.‏[4]

שימוש נוסף שיש למינרל הוא עבור אספני מינרלים. אף שאפשר לחתוך את המינרל כפי שניתן לראות בתמונה משמאל לא משתמשים בו כאבן חן,

מקור ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארסנופיריט הוא בין המינרלים הראשונים הנוצרים מפעילות הידרותרמית. המינרל מצוי בעורקים של זהב-קוורץ ובדיל שנוצרו בפגמטיטים מפעילות הידרותרמית בטמפרטורה גבוהה, וכן כמשקעים סולפידיים מהתמרת מגע, פחות נפוץ הוא היווצרות המינרל מפעילות הידרותרמית בטמפרטורה נמוכה. כמו כן בסלעים מותמרים דוגמת צפחות או גנייסים.

הארסנופיריט הוא מינרל הארסן הנפוץ ביותר. אתר Mindat מפרט למעלה מ-5,500 מקומות בעולם בו ניתן למצוא את המינרל. גבישים גדולים ומושלמים של המינרל ניתן למצוא באלטנברג (Altenberg), אהרנפריידרסדורף (Ehrenfriedersdorf) ופרייברג בסקסוניה שבגרמניה; בפנאשקווירה (Panasqueira) שבפורטוגל; בסאלה (Sala), טונאברג (Tunaberg) וסטולברג (Stollberg) בשבדיה; בטוויסטוק (Tavistock) בדבונשייר שבאנגליה; באתר המינרלים של פרנקלין (Franklin) במחוז ססקס (Sussex) בניו ג'רזי שבארצות הברית; בהידאלגו דל פארל (Hidalgo del Parral) במדינת צ'יוואווה שבמקסיקו; ובמכרה אובירה במחוז אויטה באי קיושו שביפן.‏[5]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Satinder Ahuja, Handbook of Water Purity and Quality page 24
  2. ^ פרויקט rruff
  3. ^ אתר Webmineral
  4. ^ מאמר המציע שיטה המבוססת על כלורינציה
  5. ^ לרשימה המלאה ניתן להיעזר בקישור לאתר Mindat.