ארץ נוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אֶרֶץ נוֹד היא מקום המוזכר בספר בראשית במקרא‏[1], ושמה בא מן השורש נד"ד.

לפי הסיפור המקראי לאחר שרצח את אחיו הבל, פנה קין לנדודים ולבסוף התיישב בארץ נוד. המקרא מציין את מיקומה ב"קדמת עדן", דהיינו מזרחית לעדן. בארץ נוד בנה קין את העיר חנוך, ששמה כשם בנו חנוך.

שם הארץ - אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי פירושו של רש"י ארץ נוד, היא ארץ מקלט לגולים, ונקראת כך שכן כל הגולים נדים לשם‏[2].

הגאון מווילנה מפרש כי ארץ נוד היא ארץ ישראל, ונקראת כך, על שום שעתידים ישראל לנדוד ממנה‏[3].

פרופסור זלי גורביץ' בספרו "על המקום", מציע את ההסבר, שלא מדובר בכלל בשם של מקום, אלא שהשם ניתן למצב בו נתון קין, שהנדודים הם מקום מושבו‏[4]

ארץ נוד בשירה וספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביטוי ארץ נוד, שבהּ את לבם של סופרים ומשוררים, והם הרבו להשתמש בו בשירה, במסה ובסיפורת.

שלמה אבן גבירול - כתר מלכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Cquote2.svg

...וּזְכָר נָא, אֱלֹהַי, כִּי זֶה כַּמֶּה לְאֶרֶץ נוֹד צְנַפְתַּנִי / וּבְכוּר גָּלוֹת בְחַנְתָּנִי / וּמֵרֹב רִשְׁעִי צְרַפְתָנִי. / וְיָדַעתִי כִּי לְטוֹבָתִי נִסִּיתַנִי / וֶאֱמוּנָה עִנִּיתַנִי / וּלְהַטִיב לִי בְאַחְרִיתִי בְּמִבְחַן הַתְּלָאוֹת הֲבֵאתָנִי...

Cquote3.svg

חיים נחמן ביאליק - סוּס וַעֲגָלָה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Cquote2.svg

הֲיִי שָׁלוֹם, אִמָּא,
הֱיֵה שָׁלוֹם, אַבָּא
הַיּוֹם בִּנְכֶם יוֹצֵא
אֶל אֶרֶץ נוֹד רַבָּה.

Cquote3.svg

קלמן שולמן - בְּשׁוּבִי אֶל אָרֶץ מוֹלַדְתִּי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Cquote2.svg

הן רגלי עומדות בִּקְצֵה גבול קדשי, גבול ארץ מולדתי, ארץ אשר אליה תשוקתי מעודי בארץ נוֹדִי, ונפשי כלתה גם חלתה מחלת אהבתה.

Cquote3.svg

יהודה ליב גורדון - הָקִיצָה עַמִּי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Cquote2.svg

הֲכִי עָמַד הַזְּמָן וּכְנָפָיו רָפוּ
מִיּוֹם אֶל כַּנְפֵי הָאָרֶץ יָצָאתָ,
אוֹ שָׁנִים אֲלָפִים לֹא תָּמוּ סָפוּ
תַּם חֻפְשְׁךָ וּבְאֶרֶץ נוֹד בָּאתָ?

Cquote3.svg

אברהם שלום פרידברג - הַמַּאֲכֶלֶת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Cquote2.svg

אני אברהם בן אליקים בן יצחק בן יקותיאל בן אליהו לבית המלוכה הכוזרית כותב את המגלה הזאת, והיתה לך, שלמה בני, למשמרת עולם לדורותינו...ויקותיאל בן אליהו, הנודע בשמו הערבי: "אבן אל חסאן", שם פעמיו לסרגוסה. שם גדל ויהי לאיש, וה' נתן את חנו בעיני המלך יחיא אבן-מונדהיר, ויהי הולך וגדול עד כי שמהו ל"שר השרים". אז הגדיל יקותיאל לעשות בעמו כחסדאי בן יצחק מלפנים, ויהי נדיב ועושה חסד לאלפים, ומכלם הכי גדל חסדו לנער עזוב ונדח ושמו שלמה בן יהודה. אבי הנער היה מפליטי קורדובה וימת בארץ נודו.

Cquote3.svg

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "וַיֵּצֵא קַיִן, מִלִּפְנֵי יְהוָה; וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ-נוֹד, קִדְמַת-עֵדֶן" (בראשית, ד', ט"ז)
  2. ^ רש"י, בראשית פרק ד', פסוק ט"ז
  3. ^ הגאון מווילנה, ‏אדרת אליהו, מהדורת ירושלים, ה'תרס"ד, עמוד 46, באתר HebrewBooks
  4. ^ זלי גורביץ, על המקום, עמוד 113, הוצאת עם עובד, תל אביב 2007