ארצות הברית במשחקים האולימפיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארצות הברית במשחקים האולימפיים
Flag of the United States.svg
American contingent in 2000 Summer Olympics opening ceremony Parade of Nations.JPEG

המשלחת האמריקאית בטקס הפתיחה של אולימפיאדת סידני (2000)
קוד הוועד האולימפי הלאומי USA
שם הוועד האולימפי הלאומי הוועד האולימפי של ארצות הברית
מדליות קיץ
דירוג: 1
זהב
974
כסף
757
ארד
668
סך הכול
2399
מדליות חורף
דירוג: 2
זהב
87
כסף
94
ארד
71
סך הכול
252‏[1]
השתתפות במשחקי הקיץ אפור: לא השתתפה)

189619001904190819121920192419281932193619481952195619601964196819721976198019841988199219962000200420082012

השתתפות במשחקי החורף אפור: לא השתתפה)

1924192819321936194819521956196019641968197219761980198419881992199419982002200620102014

ארצות הברית משתתפת במשחקים האולימפיים מאז חידושם בעת החדשה, באולימפיאדת אתונה (1896). היא נעדרה מהם מאז רק פעם אחת, כשהחרימה את אולימפיאדת מוסקבה (1980), במחאה על הפלישה הסובייטית לאפגניסטן. לחרם זה הצטרפו 64 מדינות נוספות. במשחקי החורף השתתפה ארצות הברית ברציפות מאז היווסדם, באולימפיאדת שאמוני (1924).

לאורך השנים צברו הספורטאים האמריקאים 2,399 מדליות, מהן 975 מדליות זהב, וארצות הברית מוליכה את טבלת המדליות של כל הזמנים בהפרש ניכר מהבאות אחריה. מבין 26 האולימפיאדות בהן השתתפה, ב-16 דורגה במקום הראשון, ב-8 דורגה במקום השני ובשתיים דורגה במקום השלישי.

הענפים בהם השיגו הספורטאים האמריקאים את מירב המדליות הם אתלטיקה (738 מדליות, מהן 311 מדליות זהב) ושחייה (489 מדליות, מהן 214 מדליות זהב). בשני ענפים אלה מוליכה ארצות הברית את טבלאות המדליות של כל הזמנים, כמו גם בעשרה ענפים נוספים: קליעה (103 מדליות, מהן 50 מדליות זהב), קפיצה למים (131, 48), איגרוף (109, 48), כדורסל (24, 19), טניס (32, 17), כדורעף (14, 8), גולף (10, 3), כדורגל (6, 3), סופטבול (4, 3) ורוגבי (2 מדליות זהב). בתשעה ענפים נוספים מדורגת במקום השני בטבלאות המדליות של כל הזמנים: היאבקות והתעמלות (אחרי ברית המועצות), חתירה (אחרי גרמניה המזרחית), שיט ומשיכת חבל (אחרי בריטניה), קשתות (אחרי קוריאה הדרומית), שחייה צורנית (אחרי רוסיה), בייסבול (אחרי קובה), לקרוס (אחרי קנדה). בהרמת משקולות, טאקוונדו ופולו מדורגת ארצות הברית במקום השלישי, ברכיבה במקום הרביעי ובאופניים במקום החמישי. שלושת הענפים האולימפיים היחידים שנערכים בהם תחרויות כיום, ושהאמריקאים טרם זכו בהם במדליות הם בדמינטון, טניס שולחן וכדוריד.

במשחקי החורף מדורגת ארצות הברית במקום השלישי בטבלת המדליות של כל הזמנים, אחרי נורבגיה וגרמניה, עם 253 מדליות, מהן 72 מדליות זהב. הענפים הבולטים ביותר הם החלקה מהירה (67 מדליות, מהן 29 מדליות זהב) והחלקה אומנותית (46 מדליות, מהן 14 מדליות זהב). בשני ענפים אלה מדורגת ארצות הברית בראש טבלת המדליות, כמו גם בגלישת שלג, סקי חופשי וסקלטון. בשני ענפים מדורגת ארצות הברית במקום השלישי - מזחלות (אחרי גרמניה ושווייץ) והוקי קרח (אחרי קנדה וברית המועצות), ובשני ענפים נוספים, סקי אלפיני והחלקה מהירה במסלול קצר, היא מדורגת במקום הרביעי. ענף החורף היחיד בו מתקיימות תחרויות כיום, ושאף ספורטאי אמריקאי לא זכה בו במדליה אולימפית הוא ביאתלון[2].

אירוח המשחקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארצות הברית אירחה את המשחקים האולימפיים שמונה פעמים: ארבע פעמים אירחה את משחקי הקיץ וארבע פעמים אירחה את משחקי החורף.

אולימפיאדה עיר מארחת מועד משלחות משתתפים אירועים
אולימפיאדת הקיץ 1904 סנט לואיס, מיזורי 1 ביולי - 23 בנובמבר 12 651 91
אולימפיאדת החורף 1932 לייק פלאסיד, ניו יורק 4 - 5 בפברואר 17 252 14
אולימפיאדת הקיץ 1932 לוס אנג'לס, קליפורניה 30 ביולי - 14 באוגוסט 37 1332 117
אולימפיאדת החורף 1960 סקוו ואלי, קליפורניה 18 - 28 בפברואר 30 665 27
אולימפיאדת החורף 1980 לייק פלאסיד, ניו יורק 13 - 24 בפברואר 37 1072 38
אולימפיאדת הקיץ 1984 לוס אנג'לס, קליפורניה 28 ביולי - 12 באוגוסט 140 6829 221
אולימפיאדת הקיץ 1996 אטלנטה, ג'ורג'יה 18 ביולי - 4 באוגוסט 197 10318 271
אולימפיאדת החורף 2002 סולט לייק סיטי, יוטה 8 - 24 בפברואר 77 2399 78

אירוח משחקי הקיץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדה פרנסיס, במהלך אולימפיאדת סנט לואיס
טקס הפתיחה של אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984)
נשיא ארצות הברית, ג'ורג' ווקר בוש, מנופף לקהל בטקס הפתיחה של אולימפיאדת סוולט לייק סיטי

העיר האמריקנית הראשונה שאירחה את משחקי הקיץ הייתה סנט לואיס, ב-1904. בתחילה נבחרה העיר שיקגו, אלא שבאותה שנה נערכה בסנט לואיס תערוכת רכישת לואיזיאנה, לציון מאה שנים לרכישת לואיזיאנה. מארגני התערוכה, הודיעו כי בכוונתם לקיים תחרות ספורט בינלאומית משל עצמם, וכדי שלא לפגוע במשחקים החליט פייר דה קוברטן להעבירם לסנט לואיס. בשל התמשכות המשחקים על פני חודשים רבים ובשל עלויות הנסיעה הכבדות, כ-80% מהספורטאים שהשתתפו במשחקים היו אמריקאים, ורק 11 מדינות נוספות שלחו ספורטאים למשחקים.

לוס אנג'לס אירחה את המשחקים פעמיים, ב-1932 וב-1984. בשני המקרים הייתה מועמדת יחידה: בפעם הראשונה היה זה בשל השפל הכלכלי הגדול, שהרתיע ערים מלהציג את מועמדותן, ובפעם השנייה היה זה לאחר שהמועמדת השנייה, טהרן, הסירה את מועמדותה. אטלנטה נבחרה לארח את המשחקים של 1996, לאחר שגברה על אתונה, טורונטו, מלבורן, מנצ'סטר ובלגרד.

ערים אמריקניות רבות התמודדו על אירוח המשחקים לאורך השנים, אך לא נבחרו:

  • אטלנטה. בטרם זכתה באירוח משחקי 1996, התמודדה אטלנטה על אירוח המשחקים ב-1920, לצד שש מועמדות נוספות שהפסידו לאנטוורפן.
  • בולטימור. בולטימור הציגה את מועמדותה לאירוח המשחקים ב-1948, אך האירוח נמסר ללונדון ללא הצבעה.
  • דטרויט. דטרויט התמודדה על אירוח המשחקים 8 פעמים ברציפות בין שנות ה-40 לשנות ה-70, אך נכשלה בכולן. בהתמודדות הראשונה, על אירוח המשחקים של 1944 (שבוטלו בסופו של דבר, בשל מלחמת העולם השנייה), דורגה במקום השלישי, אחרי לונדון ורומא. ב-1948 התמודדה בשנית, אך האירוח נמסר ללונדון ללא הצבעה. ב-1952 התמודדה בשלישית, ודורגה במקום החמישי, אחרי הלסינקי, לוס אנג'לס, מינאפוליס ואמסטרדם. ב-1956 דורגה במקום הרביעי, אחרי מלבורן, בואנוס איירס ולוס אנג'לס. במכרז לאירוח המשחקים של 1960 דורגה דטרויט במקום השלישי, אחרי רומא ולוזאן, ובשתי ההתמודדויות הבאות דורגה במקום השני, אחרי טוקיו (1964) ומקסיקו סיטי (1968). התמודדותה האחרונה, והשמינית ברציפות, הייתה על אירוח המשחקים של 1972. היא דורגה במקום הרביעי, אחרי מינכן, מדריד ומונטריאול.
  • לוס אנג'לס. בטרם זכתה באירוח משחקי 1932, התמודדה לוס אנג'לס על אירוח המשחקים ב-1924, לצד ארבע מועמדות נוספות שהפסידו לפריז, וכן על אירוח המשחקים ב-1928, התמודדות בה הפסידה לאמסטרדם. היא הגישה את מועמדותה פעם נוספת, לאירוח משחקי 1948, אך האירוח נמסר ללונדון ללא הצבעה. ב-1952 דורגה במקום השני (יחד עם מינאפוליס), אחרי הלסינקי וב-1956 דורגה במקום השלישי אחרי מלבורן ובואנוס איירס. אחרי 20 שנה ניסתה שוב להתמודד, על אירוח המשחקים של 1976, אך דורגה במקום השלישי, אחרי מונטריאול ומוסקבה. ב-1980 הייתה המועמדת היחידה לצדה של מוסקבה, שזכתה באירוח.
  • מינאפוליס. מינאפוליס הציגה את מועמדותה לאירוח המשחקים ב-1948, אך האירוח נמסר ללונדון ללא הצבעה. ב-1952 דורגה במקום השני (יחד עם לוס אנג'לס), אחרי הלסינקי, וב-1956 קיבלה קול אחד בלבד.
  • ניו יורק. ניו יורק התמודדה על אירוח משחקי 2012, ודורגה במקום הרביעי, אחרי לונדון, פריז ומדריד.
  • סן פרנסיסקו. סן פרנסיסקו התמודדה על אירוח המשחקים פעם אחת, במכרז לאירוח משחקי 1956, אך לא קיבלה אף קול.
  • פילדלפיה. פילדלפיה התמודדה על אירוח המשחקים ב-1920, לצד שש מועמדות נוספות שהפסידו לאנטוורפן. בהצבעה על אירוח המשחקים של 1952 לא קיבלה אף קול, ובהצבעה על אירוח משחקי 1956 קיבלה קול אחד בלבד.
  • קליוולנד. קליוולנד התמודדה על אירוח המשחקים של 1916 (שלא נערכו לבסוף, בשל מלחמת העולם הראשונה), לצד חמש מועמדות נוספות שהפסידו לברלין, וכן על אירוח משחקי 1920, שנערכו בסופו של דבר אנטוורפן.
  • שיקגו. שיקגו הייתה אמורה לארח את משחקי 1904, אך אלה הועברו לסנט לואיס. היא התמודדה על אירוח משחקי 1952 ו-1956, אך בשני המכרזים דורגה במקום השישי, עם קול אחד בלבד. במכרז על אירוח משחקי 2016 דורגה במקום הרביעי, אחרי ריו דה ז'ניירו, מדריד וטוקיו.

אירוח משחקי החורף[עריכת קוד מקור | עריכה]

לייק פלאסיד הייתה העיר האמריקנית הראשונה שאירחה את משחקי החורף, משחקי החורף של 1932. לייק פלאסיד גברה על שישה מועמדים אמריקנים נוספים (חלקם לא ערים אלא אתרי טבע) - אגם טאהו, דלות', דנוור הר בר, יוסמיטי ואלי ומינאפוליס, וכן על אוסלו ומונטריאול. לייק פלאסיד אירחה גם את משחקי החורף של 1980, לאחר שהייתה המועמדת היחידה. סקוו ואלי אירחה את משחקי החורף של 1960 לאחר שהועדפה על פניהן של אינסברוק (בהפרש של שני קולות), גרמיש פרטנקירכן, סנט מוריץ וקראצ'י. סולט לייק סיטי אירחה את משחקי החורף של 2002, לאחר שגברה על סיון, אסטרסונד וקוויבק סיטי. דנוור נבחרה לארח את המשחקים ב-1976, לאחר שהועדפה על פניהן של סיון, טמפרה וונקובר, אך במשאל עם שנערך בקולורדו ב-1972 הצביעו רוב התושבים נגד עריכת המשחקים בעיר, והוועד האולימפי הבינלאומי החליט להעבירם לאינסברוק.

לייק פלאסיד התמודדה על אירוח מספר פעמים בהן נכשלה. במכרז לאירוח משחקי החורף של 1948 הפסידה לסנט מוריץ, במכרז לאירוח משחקי החורף של 1952 דורגה במקום השלישי, עם קול אחד בלבד, אחרי אוסלו וקורטינה ד'אמפצו. גם במכרז לאירוח משחקי החורף של 1956 קיבלה קול אחד בלבד, ודורגה במקום הרביעי, אחרי קורטינה ד'אמפצו, מונטריאול וקולורדו ספרינגס. במכרז לאירוח משחקי החורף של 1968 דורגה במקום השישי, אחרי גרנובל, קלגרי, להטי, סאפורו ואוסלו. גם סולט לייק סיטי ידעה כישלונות בטרם נבחרה לאירוח המשחקים. במכרז לאירוח משחקי 1972 דורגה במקום השלישי, יחד עם להטי, אחרי סאפורו ובאנף. במכרז לאירוח משחקי החורף של 1998 דורגה במקום השני, אחרי נאגנו.

ערים אמריקניות נוספות שהתמודדו על אירוח משחקי החורף ללא הצלחה:

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יימס קונולי, האלוף האולימפי הראשון בעת החדשה (קפיצה משולשת, אולימפיאדת אתונה)
השחיינים ג'וני וייסמילר ו דיוק קהנמוקו, מבכירי השחיינים באולימפיאדות בשנות ה-20 וה-30
ג'סי אוונס עומד על הפודיום באולימפיאדת ברלין, לאחר ניצחונו בקפיצה לרוחק
השחיין מארק ספיץ, שהיה הראשון שזכה ב-7 מדליות זהב באולימפיאדה אחת (מינכן 1972)
השחיין מייקל פלפס לאחר זכייתו במדליית הזהב השמינית שלו באולימפיאדת בייג'ינג; פלפס היה הראשון שרשם הישג כזה, והוא גם מחזיק בשיא מספר מדליות הזהב האולימפיות הכולל - 14
המחליק המהיר אריק היידן, הספורטאי היחיד שזכה בחמש מדליות זהב אולימפיות באולימפיאדת חורף אחת (לייק פלאסיד 1980)
השחיינית דארה טורס, שזכתה ב-12 מדליות אולימפיות בין 1984 ל-2008
האתלט קארל לואיס שזכה ב-9 מדליות זהב אולימפיות, וניצח ארבע פעמים ברציפות בקפיצה לרוחק, בין 1984 ל-1996
הטניסאיות ונוס וסרינה ויליאמס, שזכו פעמיים בטורניר הזוגות האולימפי
האתלט ראלף רוז, שזכה בשש מדליות אולימפיות בין 1904 ל-1912 ונשא את הדגל האמריקאי בטקס הפתיחה של אולימפיאדת לונדון (1908)
המחליק המהיר אפולו אונו, שזכה ב-8 מדליות אולימפיות בין 2002 ל-2010, יותר מכל ספורטאי אמריקאי אחר במשחקי החורף
גולשות הסקי האלפיני ג'וליה מנקוסו (משמאל) ולינדזי ווהן (במרכז), באולימפיאדת ונקובר
Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – ארצות הברית במשחקים האולימפיים (1896 - 1948), (1952 - 1988), (1992 ואילך)

עד אמצע המאה ה-20 נהנתה ארצות הברית מדומיננטיות רבה במשחקים האולימפיים, ואף מדינה אחרת לא הצליחה להתחרות בה בהישגיה באופן עקבי. מתוך 11 אולימפיאדות שנערכו עד 1948, דורגה ארצות הברית 8 פעמים בראש טבלאות המדליות, ו-3 פעמים דורגה במקום השני, אחרי המדינה שאירחה את המשחקים (צרפת באולימפיאדת פריז (1900), בריטניה באולימפיאדת לונדון (1908) וגרמניה באולימפיאדת ברלין (1936).

השתתפותה הראשונה של ברית המועצות במשחקים האולימפיים, באולימפיאדת הלסינקי (1952), לאחר שנים ארוכות בהן סירבה לעשות כן, סימנה את סופו של עידן הדומיננטיות האמריקנית במשחקים. היריבות בין המדינות בתקופת המלחמה הקרה הגיעה גם לזירה האולימפית, שנתנה לכל אחת מהן הזדמנות להפגין את עליונותן, ולעתים גלשה לתקריות שונות, ששיאן בחרמות ההדדיים על אולימפיאדת מוסקבה (1980) ואולימפיאדת לוס אנג'לס. בעשר האולימפיאדות שנערכו מאז החלה ברית המועצות להשתתף במשחקים ועד התפרקותה, ניצבה ארצות הברית ארבע פעמים בראש טבלת המדליות, לעומת שש פעמים שברית המועצות עשתה זאת.

עם התפרקות ברית המועצות וסיום המלחמה הקרה הגיעו לקצם ארבעה עשורים של יריבות בין-גושית במשחקים האולימפיים, והיריבות בין ארצות הברית לבין רוסיה, המדינה הגדולה ביותר שנוצרה מהתפרקות ברית המועצות, הייתה מעתה על רקע ספורטיבי. מאפיין נוסף של חילופי המשטר בגוש המזרחי היה הפסקת השימוש הממוסד בסמים (בפרט סטרואידים אנאבוליים). כתוצאה מהתפתחויות אלה, שבה ארצות הברית להיות המעצמה האולימפית העיקרית. בתוך כך, צמחה במהירות מעצמה אולימפית חדשה, סין, שאף הצליחה לחלוף על פניה באולימפיאדה אותה אירחה, אולימפיאדת בייג'ינג (2008).

משחקי החורף[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ארצות הברית במשחקי החורף

מדליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי אולימפיאדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולימפיאדה זהב כסף ארד סה"כ
אולימפיאדת אתונה (1896) 11 7 2 20
אולימפיאדת פריז (1900) 19 14 14 47
אולימפיאדת סנט לואיס (1904) (מארחת) 78 82 79 239
אולימפיאדת לונדון (1908) 23 12 12 47
אולימפיאדת סטוקהולם (1912) 25 19 19 63
אולימפיאדת אנטוורפן (1920) 41 27 27 95
אולימפיאדת פריז (1924) 45 27 27 99
אולימפיאדת אמסטרדם (1928) 22 18 16 56
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) (מארחת) 41 32 30 103
אולימפיאדת ברלין (1936) 24 20 12 56
אולימפיאדת לונדון (1948) 38 27 19 84
אולימפיאדת הלסינקי (1952) 40 19 17 76
אולימפיאדת מלבורן (1956) 32 25 17 74
אולימפיאדת רומא (1960) 34 21 16 71
אולימפיאדת טוקיו (1964) 36 26 28 90
אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) 45 28 34 107
אולימפיאדת מינכן (1972) 33 31 30 94
אולימפיאדת מונטריאול (1976) 34 35 25 94
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) (מארחת) 83 60 30 174
אולימפיאדת סיאול (1988) 36 31 27 94
אולימפיאדת ברצלונה (1992) 37 34 37 108
אולימפיאדת אטלנטה (1996) (מארחת) 44 32 25 101
אולימפיאדת סידני (2000) 37 24 33 94
אולימפיאדת אתונה (2004) 34 39 27 100
אולימפיאדת בייג'ינג (2008) 36 38 36 110
אולימפיאדת לונדון (2012) 46 29 29 104
סה"כ 974 757 668 2,399

במשחקי החורף:

אולימפיאדה זהב כסף ארד סה"כ
אולימפיאדת שאמוני (1924) 1 2 1 4
אולימפיאדת סנט מוריץ (1928) 2 2 2 6
אולימפיאדת לייק פלאסיד (1932) 6 4 2 12
אולימפיאדת גרמיש פרטנקירכן (1936) 1 0 3 4
אולימפיאדת סנט מוריץ (1948) 3 4 2 9
אולימפיאדת אוסלו (1952) 4 6 1 11
אולימפיאדת קורטינה ד'אמפצו (1956) 2 3 2 7
אולימפיאדת סקוו ואלי (1960) 3 4 3 10
אולימפיאדת אינסברוק (1964) 1 2 3 6
אולימפיאדת גרנובל (1968) 1 5 1 7
אולימפיאדת סאפורו (1972) 3 2 3 8
אולימפיאדת אינסברוק (1976) 3 3 4 10
אולימפיאדת לייק פלאסיד (1980) 6 4 2 12
אולימפיאדת סרייבו (1984) 4 4 0 8
אולימפיאדת קלגרי (1988) 2 1 3 6
אולימפיאדת אלברוויל (1992) 5 4 2 11
אולימפיאדת לילהאמר (1994) 6 5 2 13
אולימפיאדת נאגנו (1998) 6 3 4 13
אולימפיאדת סולט לייק סיטי (2002) 10 13 11 34
אולימפיאדת טורינו (2006) 9 9 7 25
אולימפיאדת ונקובר (2010) 9 14 13 37
סה"כ 87 95 71 253

לפי ענף[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענף זהב כסף ארד סה"כ
אתלטיקה אתלטיקה 320 251 196 767
שחייה שחייה 230 164 126 520
קליעה קליעה 53 29 25 107
היאבקות היאבקות 52 43 34 129
קפיצה למים קפיצה למים 49 42 44 135
איגרוף איגרוף 49 23 39 111
התעמלות התעמלות 33 36 32 102
חתירה חתירה 32 31 24 87
כדורסל כדורסל 21 2 3 26
טניס טניס 20 5 11 36
שיט שיט 19 23 17 59
הרמת משקולות הרמת משקולות 16 16 11 43
Cycling (road) pictogram.svg
אופניים 15 17 22 54
קשתות קשתות 14 10 8 32
רכיבה רכיבה 11 20 18 49
כדורעף כדורעף 9 5 3 17
קיאק קאנו/קיאק 5 5 6 16
שחייה צורנית שחייה צורנית 5 2 2 9
סיף סיף 4 7 12 23
כדורגל כדורגל 4 2 1 7
גולף גולף 3 3 4 10
סופטבול סופטבול 3 1 0 4
כדורמים כדורמים 2 6 5 13
טאקוונדו טאקוונדו 2 2 4 8
ראגבי רוגבי 2 0 0 2
ג'ודו ג'ודו 1 3 8 12
משיכת חבל משיכת חבל 1 1 1 3
Roque pictogram.svg
רוקה 1 1 1 3
בייסבול בייסבול 1 0 2 3
Jeu de paume pictogram.svg
ז'ו דה פום 1 0 0 1
קרב חמש מודרני קרב חמש מודרני 0 6 3 9
פולו פולו 0 1 1 2
לקרוס לקרוס 0 1 0 1
הוקי שדה הוקי שדה 0 0 2 2
טריאתלון טריאתלון 0 0 1 1

במשחקי החורף:

ענף זהב כסף ארד סה"כ
החלקה מהירה החלקה מהירה 29 22 16 67
החלקה אומנותית החלקה אמנותית 14 16 16 46
סקי אלפיני סקי אלפיני 14 18 7 39
בובסלי מזחלות 7 6 7 20
סנובורד גלישת שלג 7 5 7 19
סקי חופשי סקי חופשי 5 5 4 14
החלקה מהירה במסלול קצר החלקה מהירה במסלול קצר 4 5 9 18
הוקי קרח הוקי קרח 3 10 2 15
סקלטון סקלטון 3 3 0 '6
סקי נורדי משולב סקי נורדי משולב 1 3 0 4
לוז' לוג' 0 2 2 4
סקי למרחקים סקי למרחקים 0 1 0 1
קפיצות סקי קפיצות סקי 0 0 1 1
קרלינג קרלינג 0 0 1 1

מדליות אולימפיות במשחקי הקיץ, לפי אולימפיאדה

25
50
75
100
125
150
175
200
225
250
  •   ארד
  •   כסף
  •   זהב

נושאי הדגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולימפיאדה בטקס הפתיחה בטקס הסיום
ספורטאי ענף הערות ספורטאי ענף הערות
אולימפיאדת לונדון (1908) ראלף רוז אתלטיקה אתלטיקה זכה במדליית זהב בהדיפת כדור ברזל, במדליית כסף בזריקת דיסקוס ובמדליית ארד ביידוי פטיש באולימפיאדת סנט לואיס
אולימפיאדת סטוקהולם (1912) ג'ורג' בונהג אתלטיקה אתלטיקה זכה במדליית כסף בריצת 3 מייל קבוצתית באולימפיאדת לונדון
אולימפיאדת אנטוורפן (1920) פאט מקדונלד אתלטיקה אתלטיקה זכה במדליית זהב בהדיפת כדור ברזל ובמדליית כסף בהדיפת כדור ברזל בשתי ידיים באולימפיאדת סטוקהולם
אולימפיאדת פריז (1924) פאט מקדונלד אתלטיקה אתלטיקה זכה במדליית זהב בהדיפת כדור ברזל ובמדליית כסף בהדיפת כדור ברזל בשתי ידיים באולימפיאדת סטוקהולם ובמדליית זהב בזריקת 56 ליברות באולימפיאדת אנטוורפן
אולימפיאדת אמסטרדם (1928) באד האוזר אתלטיקה אתלטיקה זכה במדליות זהב בהדיפת כדור ברזל ובזריקת דיסקוס באולימפיאדת פריז
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) מורגן טיילור אתלטיקה אתלטיקה זכה במדליית זהב בריצת 400 מטר משוכות באולימפיאדת פריז ובמדליית ארד באולימפיאדת אמסטרדם
אולימפיאדת ברלין (1936) אל יוכים התעמלות התעמלות יליד ברלין, זכה במדליות כסף בתרגיל סוס הקפיצות ובתחרות הקבוצתית באולימפיאדת לוס אנג'לס
אולימפיאדת לונדון (1948) רלף קרייג אתלטיקה אתלטיקה זכה במדליות זהב בריצת 100 מטר ובריצת 200 מטר באולימפיאדת סטוקהולם
אולימפיאדת הלסינקי (1952) נורמן ארמיטאג' סיף סיף זכה במדליית ארד באולימפיאדת לונדון
אולימפיאדת מלבורן (1956) נורמן ארמיטאג' סיף סיף זכה במדליית ארד באולימפיאדת לונדון
אולימפיאדת רומא (1960) רייפר ג'ונסון אתלטיקה אתלטיקה זכה במדליית כסף בקרב עשר באולימפיאדת מלבורן
אולימפיאדת טוקיו (1964) פרי אובריאן אתלטיקה אתלטיקה זכה במדליות זהב בהדיפת כדור ברזל באולימפיאדות הלסינקי ומלבורן, ובמדליית כסף ברומא
אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) ג'ניס רומרי סיף סיף רומרי בת ה-41 הייתה לאישה הראשונה שמשתתפת בשש אולימפיאדות, והראשונה שנשאה את הדגל האמריקני בטקס פתיחה
אולימפיאדת מינכן (1972) אולגה פיקוטובה אתלטיקה אתלטיקה פיקיטובה ייצגה את מולדתה צ'כוסלובקיה באולימפיאדות קודמות, וזכתה במדליית זהב בזריקת דיסקוס באולימפיאדת מלבורן. במהלך המשחקים התאהבה במיידה הפטיש האמריקני האל קונולי, נישאה לו, והייתה לאזרחית אמריקאית
אולימפיאדת מונטריאול (1976) גארי הול שחייה שחייה זכה במדליית כסף ב-400 מטר מעורב אישי באולימפיאדת מקסיקו סיטי ובמדליית כסף ב-200 מטר פרפר באולימפיאדת מינכן
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) אדוארד ברק אתלטיקה אתלטיקה ברק התחרה ביידוי פטיש באולימפיאדת טוקיו וסיים במקום השביעי. הוא נפסל בתחרות המוקדמות לאולימפיאדת מקסיקו סיטי, והחליט לפרוש. ב-1980 החליט לחזור להתאמן, והצליח להגיע להישגים שאפשרו את השתתפותו, 20 שנה אחרי הופעתו האולימפית הקודמת ובגיל 44, באולימפיאדת לוס אנג'לס
אולימפיאדת סיאול (1988) אוולין אשפורד אתלטיקה אתלטיקה זכתה במדליית זהב בריצת 100 מטר ובמרוץ שליחים ל-100X4 מטר באולימפיאדת לוס אנג'לס
אולימפיאדת ברצלונה (1992) פראנסי לאריו-סמית' אתלטיקה אתלטיקה לאריו-סמית' בת ה-40 השתתפה במשחקים בפעם החמישית. הישג השיא שלה היה המקום החמישי בריצת 10000 מטר באולימפיאדת סיאול פיטר וסטברוק סיף סיף זכה במדליית ארד באולימפיאדת לוס אנג'לס
אולימפיאדת אטלנטה (1996) ברוס באומגרטנר היאבקות היאבקות זכה במדליות זהב באולימפיאדות לוס אנג'לס וברצלונה ובמדליית כסף באולימפיאדת סיאול מייקל ר. מאץ רכיבה רכיבה מאץ בן ה-45 זכה במדליית כסף בתחרות הקפיצות הקבוצתית
אולימפיאדת סידני (2000) קליף מיידל קיאק קיאק מיידל נפצע קשה בתאונה באתר בנייה כשהיה בן 20, וכמעט איבד את רגליו. הוא השתקם והפך לחותר קיאק אולימפי שייצג את ארצות הברית באטלנטה ובסידני רולון גארדנר היאבקות היאבקות גארדנר זכה במדליית זהב לאחר שגבר בקרב הגמר על המתאבק הרוסי אלכסנדר קרלין, שלא הפסיד קרב מזה 13 שנים, לא איבד נקודה מזה 6 שנים, והיה האלוף האולימפי בשלוש האולימפיאדות הקודמות.
אולימפיאדת אתונה (2004) דון סטיילי כדורסל כדורסל זכתה במדליות זהב עם נבחרת ארצות הברית באטלנטה ובסידני מיה האם כדורגל כדורגל זכתה במדליות זהב עם נבחרת ארצות הברית באטלנטה ובאתונה, ובמדליית כסף בסידני
אולימפיאדת בייג'ינג (2008) לופז לומונג אתלטיקה אתלטיקה לומונג, יליד סודאן, איבד את הוריו במלחמת האזרחים, נחטף כשהיה בן 6, והצליח להימלט. הוא שהה במשך עשר שנים במחנה פליטים בקניה, וב-2001 הגיע, כפליט לארצות הברית. חטונה לוריג קשתות קשתות זכתה במדליית ארד עם המשלחת המאוחדת באולימפיאדת ברצלונה, ייצגה את גאורגיה באולימפיאדות אטלנטה וסידני, והשתתפה במשחקים בפעם הרביעית, כאמריקנית
אולימפיאדת לונדון (2012) מריאל זגוניס סיף סיף זכתה במדליות זהב בחרב באולימפיאדות אתונה ובייג'ינג בריישון נלון אתלטיקה אתלטיקה נלון נורה ברגליו ב-2008, והרופאים סברו כי לא יוכל לרוץ יותר. באולימפיאדת לונדון זכה במדליית כסף עם נבחרת השליחים האמריקנית ל-400X4 מטרים

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נתוני המדליות אינם כוללים את אולימפיאדת סוצ'י (2014)
  2. ^ הנתונים אינם כוללים את אולימפיאדת סוצ'י (2014).


Flag of the United States.svg ארצות הברית במשחקים האולימפיים Olympic flag.svg

משחקי הקיץ: המחצית הראשונה של המאה ה-20 (עד 1948)תקופת המלחמה הקרה (1952 - 1988)1992 ואילך

ארצות הברית במשחקי החורףארצות הברית במשחקים הפאראלימפיים
המשלחת האמריקאית בטקס הפתיחה של אולימפיאדת סידני
מדינות אמריקה במשחקים האולימפיים

אורוגוואיאל סלוודוראנטיגואה וברבודהאקוודורארגנטינהארצות הבריתבהאמהבוליביהבליזברבדוסברזילגואטמלהגיאנהג'מייקהגרנדהדומיניקההאיטיהונדורסונצואלהטרינידד וטובגומקסיקוניקרגואהסורינאםסנט וינסנט והגרנדיניםסנט לוסיהסנט קיטס ונוויספנמהפרגוואיפרוצ'ילהקובהקולומביהקוסטה ריקהקנדההרפובליקה הדומיניקנית

משלחות מטעם טריטוריות שאינן עצמאיות: איי הבתולה האמריקאייםאיי הבתולה הבריטייםאיי קיימןארובהברמודהפוארטו ריקו

משתתפות בעבר: איי הודו המערביתהאנטילים ההולנדיים
אמריקה