ארצות הברית במשחקים האולימפיים (1992 ואילך)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המשלחת האמריקאית בטקס הפתיחה של אולימפיאדת סידני (2000)
המשלחת האמריקאית בטקס הפתיחה של אולימפיאדת בייג'ינג (2008)

ארצות הברית השתתפה בכל המשחקים האולימפיים שנערכו מאז 1992, ואף אירחה אותם פעם אחת, באולימפיאדת אטלנטה (1996).

עם התפרקות ברית המועצות וסיום המלחמה הקרה הגיעו לקצם ארבעה עשורים של יריבות בין-גושית במשחקים האולימפיים, והיריבות בין ארצות הברית לבין רוסיה, המדינה הגדולה ביותר שנוצרה מהתפרקות ברית המועצות, הייתה מעתה על רקע ספורטיבי. מאפיין נוסף של חילופי המשטר בגוש המזרחי היה הפסקת השימוש הממוסד בסמים (בפרט סטרואידים אנאבוליים). כתוצאה מהתפתחויות אלה, שבה ארצות הברית להיות המעצמה האולימפית העיקרית. בתוך כך, צמחה במהירות מעצמה אולימפית חדשה, סין, שאף הצליחה לחלוף על פניה באולימפיאדה אותה אירחה, אולימפיאדת בייג'ינג (2008).

אולימפיאדת ברצלונה (1992)[עריכת קוד מקור | עריכה]

קארל לואיס

545 ספורטאים אמריקאים השתתפו באולימפיאדת ברצלונה (1992). הם זכו ב-108 מדליות, מהן 37 מדליות זהב, ודורגו במקום השני בטבלת המדליות, אחרי המשלחת המאוחדת[1].

אתלטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתלטיקה זכו האמריקאים ב-30 מדליות, מהן 12 מדליות זהב.

קארל לואיס זכה במדליית זהב שלישית ברציפות בתחרות הקפיצה לרוחק והיה שותף לשיא העולם שקבעה נבחרת השליחים ל-100X4 מטר (37.40 שניות). שותפיו למרוץ היו לירוי בורל, דניס מיטשל (שגם זכה במדליית ארד בריצת 100 מטר) ומייקל מארש (שזכה גם במדליית זהב בריצת 200 מטר). גם נבחרת השליחים ל-400X4 מטר קבעה שיא עולם חדש - 2:55.74 דקות. בנבחרת זו היו חברים מייקל ג'ונסון, אנדרו ואלמון, קווינסי ווטס (שגם זכה במדליית הזהב בריצת 400 מטר) וסטיב לואיס (שזכה גם במדליית כסף בריצת 400 מטר). שיא עולם נוסף קבע קווין יאנג, בריצת 400 מטר משוכות (46.78 שניות). בנוסף, זכה מייק קונלי במדליית זהב בקפיצה משולשת (8 שנים אחרי שזכה במדליית כסף), ומייק סטולס עשה זאת בהדיפת כדור ברזל. מייק פאוול זכה במדליית כסף שנייה ברציפות בקפיצה לרוחק.

נבחרת השליחות ל-100X4 מטרים זכתה אף היא במדליית זהב. בין הרצות היו גם אוולין אשפורד וגוון טורנס, שזכתה גם במדליית זהב בריצת 200 מטר ובמדליית כסף עם נבחרת השליחות ל-400X4 מטר. ג'קי ג'וינר קרסי שמרה על תוארה בקרב שבע, וזכתה גם במדליית ארד בקפיצה לרוחק. גייל דיברס זכתה במדליית הזהב בריצת 100 מטר, באחת הריצות הצמודות בהיסטוריה: בין דיברס לג'מייקנית מרלין אוטי, שסיימה במקום החמישי, הפרידו 6 מאיות השנייה בלבד. גוון טורנס סיימה במקום הרביעי, בהפרש של 4 מאיות השנייה מדיברס, ושתי מאיות השנייה מאירינה פריבלובה שזכתה במדליית הארד.

שחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשחייה זכו האמריקאים ב-27 מדליות, מהן 11 מדליות זהב.

מייק בארומן קבע שיא עולם במשחה ל-200 מטר חזה (2:10.16 דקות), נלסון דיבל קבע שיא אולימפי במשחה לחצי המרחק (1:01.50 דקות) ומלווין סטיוארט קבע שיא אולימפי במשחה ל-200 מטר פרפר (1:56.26 דקות). דיבל וסטיוארט שיתפו פעולה גם במשחה ל-100X4 מטר מעורב, בו השתתפו גם ג'ף ראוס (שזכה גם במדליית כסף ב-100 מטר גב) וג'ון אולסן. הארבעה זכו במדליית הזהב במשחה השליחים. אולסן היה שותף גם לזכייתה של נבחרת השליחים ב-100X4 מטר חופשי במדליית הזהב, יחד עם מאט ביונדי, טום ג'אגר וג'וזף יודפול. ביונדי זכה גם במדליית כסף במשחה ל-50 מטר חופשי, וג'אגר זכה בו במדליית הארד. במדליית זהב נוספת זכה פאבלו מוראלס, ב-100 מטר פרפר. נבחרת השליחים ל-200X4 מטר חופשי, בה היו חברים אולסן, יודפול, סטיוארט, וכן דאג גיירטסן, זכתה במדליית ארד.

שחקן נבחרת ארצות הברית בכדורסל דייוויד רובינסון, במשחק מול נבחרת פוארטו ריקו
ג'ניפר קפריאטי
המתאגרף אוסקר דה לה הויה

ג'נט אוונס שמרה על תוארה במשחה ל-800 מטר חופשי. היא לא הצליחה לשמור על התואר ב-400 מטר חופשי, אך זכתה במדליית הכסף. סאמר סאנדרס זכתה במדליית הזהב ב-200 מטר פרפר, במדליית כסף ב-200 מטר מעורב אישי ובמדליית ארד ב-400 מטר מעורב אישי. ניקול הייזלט זכתה במדליית הזהב ב-200 מטר חופשי והייתה שותפה לזכייה במדליית הזהב במשחה השליחות ל-100X4 מטר חופשי. שותפותיה לזכייה זו היו דארה טורס, אנג'ל מרטינו (שגם זכתה במדליות ארד במשחים ל-50 מטר חופשי ו-100 מטר פרפר) וג'ני תומפסון (שזכתה גם במדליית כסף במשחה ל-100 מטר חופשי). תומפסון הייתה שותפה גם לזכייתן של השליחות במדליית הזהב ב-100X4 מטר מעורב, יחד עם כריסי אהמן-לייטון (שזכתה גם במדליית כסף ב-100 מטר פרפר), ליאה מאורר (שזכתה גם במדליית ארד ב-100 מטר גב) ואניטה נול (שזכתה גם במדליית כסף ב-100 מטר חזה ובמדליית ארד ב-200 מטר חזה).

כדורסל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1989 שינתה פיב"א את מדיניותה, ואפשרה את שיתופם של כדורסלנים מקצוענים במשחקים (להבדיל משחקנים חובבנים). נבחרת ארצות הברית, שעד אז התבססה על שחקני כדורסל מכללות, יכלה עתה לשתף גם שחקנים מליגת ה-NBA. כישלונה היחסי של הנבחרת באולימפיאדת סיאול (1988), בה זכתה במדליית ארד, ההישג הנמוך בתולדותיה עד אז, דרבן רבים מהכוכבים הגדולים של ה-NBA להצטרף לנבחרת. אנשי השיווק של ה-NBA מיהרו להדביק לנבחרת את הכינוי "Dream Team" (נבחרת החלומות), והיא נחשבת לאחת הנבחרות הטובות ביותר שהורכבו מעולם, אם לא הטובה שבהן. סגל הנבחרת כלל את צ'ארלס בארקלי, לארי בירד, מג'יק ג'ונסון מייקל ג'ורדן, קלייד דרקסלר, פטריק יואינג, כריסטיאן לייטנר, כריס מאלין, קארל מלון, ג'ון סטוקטון, סקוטי פיפן ודייוויד רובינסון.

במהלך הטורניר הביסה הנבחרת את יריבותיה בתוצאה הממוצעת 73–117 (כולל ניצחון בתוצאה 48–116 על נבחרת אנגולה). בחצי הגמר הביסה את נבחרת ליטא 76-127, ובמשחק הגמר הביסה את נבחרת קרואטיה 85-117. ג'ורדן, יואינג ומאלין, שהיו חברים בנבחרת באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984), כשחקני מכללות, היו לכדורסלנים הראשונים בהיסטוריה שזוכים במדליית זהב שנייה.

נבחרת הנשים פתחה משחקיה באופן דומה, ובשלב הבתים הביסה את יריבותיה בתוצאה הממוצעת 60–106. עם זאת, בשלב חצי הגמר, הפסידה לנבחרת המשלחת המאוחדת 79-73. היה זה בסך הכל ההפסד השני בתולדותיה. במשחק על המקום השלישי גברה על נבחרת קובה 74-88, וזכתה במדליית הארד.

ענפים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמונה מתאבקים אמריקאים זכו במדליות, שלושה מהם במדליות זהב. ג'ון סמית' שמר על תוארו מסיאול בקטגוריית המשקל של עד 62 ק"ג. ברוס באומגרטנר השיב לעצמו את התואר האולימפי בקטגוריית המשקל של עד 130 ק"ג לאחר שבסיאול הסתפק במדליית הכסף. קווין ג'קסון זכה במדליית הזהב השלישית, בקטגוריית המשקל של עד 82 ק"ג. קווין מאנדיי איבד את תוארו (עד 74 ק"ג), אך זכה במדליית כסף.

הטניסאיות האמריקאיות זכו בשלוש מדליות, מהן שתי מדליות זהב. ג'ניפר קפריאטי בת ה-16 זכתה בתואר האולימפי לאחר שגברה במשחק הגמר על הגרמניה שטפי גראף. מרי ג'ו פרננדז, שהפסידה לגראף בחצי הגמר, זכתה במדליית הארד. פרננדז זכתה גם במדליית זהב בטורניר הזוגות, יחד עם ג'יג'י פרננדז, לאחר שגברו על הספרדיות קונצ'יטה מרטינס וארנצ'ה סנצ'ס. הטניסאים הצליחו פחות - ג'ים קורייר ופיט סמפראס הודחו בסיבוב השלישי (למארק רוסה ואנדריי צ'רקסוב, בהתאמה), ומייקל צ'אנג הפסיד לברזילאי ז'יימה אונסינס כבר בסיבוב השני. בטורניר הזוגות הודחו קורייר וסמפראס בסיבוב השני, לאחר הפסד לצמד הספרדי סרחיו קאסאל ואמיליו סאנצ'ס.

בהתעמלות זכו האמריקאים בשש מדליות. בחמש מהן זכתה שאנון מילר. מילר זכתה במדליות כסף בקרב-רב ובתרגיל הקורה (יחד עם הסינית לו לי) ובמדליות ארד בתרגילי המקבילים המדורגים, הקרקע ועם הנבחרת בתחרות הקבוצתית. טרנט דימאס זכה במדליית זהב במתח.

התאומות קארן ושרה ג'וזפסון זכו במדליית הזהב במקצה הזוגות בשחייה צורנית, ובמקצה היחידות חלקה קריסטן בב-ספראג את מדליית הזהב עם הקנדית סילבי פרשט. השייטים זכו בתשע מדליות (בכל תחרויות השיט פרט לתחרות הלכנר לנשים). במדליית הזהב היחידה זכו מארק ריינולדס והרולד האנל, בדגם סטאר. שלושה מתאגרפים זכו במדליות, היחיד מהן שזכה בזהב היה אוסקר דה לה הויה, במשקל קל. גם בקפיצה למים נרשם מאזן דומה, כשמארק לנזי היה היחיד שזכה במדליית זהב, בקפיצה מ-3 מטר. חותרי הקאנו ג'ו ג'קובי וסקוט סטראוסבו זכו במדליית הזהב במקצה הזוגות בסלאלום והקלעית לוני מיילי עשתה זאת בירי מ-50 מטר בשלושה מצבים. חותר הקיאק גרג ברטון איבד את תואריו מסיאול, והסתפק במדליית ארד במקצה היחידים ל-1000 מטר. מדליות נוספות הושגו בחתירה, ג'ודו, אופניים ורכיבה.

נבחרות הכדורעף זכו שתיהן במדליות ארד. נבחרת הנשים לאחר שהפסידה בחצי הגמר לנבחרת קובה וגברה על נבחרת ברזיל במשחק על המקום השלישי, ונבחרת הגברים לאחר הפסד לנבחרת ברזיל וניצחון על נבחרת קובה. במשחק של נבחרת הגברים בשלב הבתים נגד נבחרת יפן, כאשר חסרה ליפנים נקודה אחת לניצחון, הוציאו השופטים כרטיס אדום לשחקן הנבחרת רוברט סמואלסון, דבר שחייב גם מתן נקודה טכנית ליפנים, שהבטיחה את ניצחונם במשחק. שחקני הנבחרת הביעו את מחאתם נגד החלטת השופטים בכך שגילחו את שערם, כאות הזדהות עם סמואלסון הקירח[2].

נבחרת הכדורמים סיימה במקום הרביעי, לאחר שהפסידה בחצי הגמר לנבחרת ספרד, ובמשחק על המקום השלישי לנבחרת המשלחת המאוחדת. גם נבחרת הבייסבול סיימה במקום הרביעי, אחרי שהפסידה לנבחרות קובה ויפן. נבחרת הנשים בכדוריד סיימה במקום השישי ונבחרת הכדורגל הודחה בשלב הבתים.

אולימפיאדת אטלנטה (1996)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדגל האולימפי באצטדיון האולימפי באטלנטה
השחיינית אמנדה בירד
האצן אלן ג'ונסון
הטניסאית לינדזי דבנפורט
המתאגרף פלויד מייוות'ר

ב-1996 אירחה העיר אטלנטה את המשחקים האולימפיים ה-23 במספר. הייתה זו הפעם הרביעית בה ארצות הברית אירחה את משחקי הקיץ. בשלוש הפעמים הקודמות, סבלו המשחקים מהשתתפות חלקית. אולימפיאדת סנט לואיס (1904) נמשכה על פני חודשים ארוכים והוצאות הנסיעה היו כבדות, ולכן 80% מהמשתתפים בה היו אמריקאים, ורק 11 מדינות נוספות שלחו אליהן ספורטאים. אולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) נערכה בצל השפל הכלכלי הגדול, ומדינות רבות צמצמו את היקפי משלחותיהן או ויתרו על ההשתתפות לגמרי. אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) סבלה מחרם של ברית המועצות ומרבית בנות בריתה מהגוש המזרחי. באולימפיאדת אטלנטה, לעומת זאת, הייתה השתתפות מלאה. מספר שיא של 646 ספורטאים אמריקאים השתתפו במשחקים. הם זכו ב-101 מדליות, מהן 44 מדליות זהב, ולראשונה מאז 1984, ניצבה ארצות הברית בראש טבלת המדליות.

שחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לראשונה מאז 1984, עברה השחייה את האתלטיקה, והייתה לענף הפורה ביותר עבור המשלחת האמריקאית, עם 26 מדליות, מהן 13 מדליות זהב.

אמי ואן דיקן זכתה בארבע מדליות זהב, במשחים ל-50 מטר חופשי, 100 מטר פרפר, ועם נבחרות השליחות ל-100X4 מטר חופשי ו-100X4 מטר מעורב. אנג'ל מרטינו, שהשתתפה אף היא בשני משחים אלה, זכתה גם במדליות ארד במשחים ל-100 מטר חופשי ו-100 מטר פרפר. שותפותיהן למשחה המעורב, בת' בוטספורד ואמנדה בירד, זכו אף הן במדליות נוספות - בוטספורד במדליית זהב במשחה ל-100 מטר גב ובירד במדליות כסף במשחים ל-100 ול-200 מטר חזה. במקצה השליחות החופשי היו שותפות לזכייה גם קתרין פוקס וג'ני תומפסון. תומפסון זכתה בזהב גם במשחה ל-200X4 מטר, משחה בו השתתפו גם טרינה ג'קסון, כריסטינה טוישר ושילה טאורמינה. במדליית זהב נוספת זכתה ברוק בנט, במשחה ל-800 מטר חופשי.

ג'ף ראוס זכה בשתי מדליות זהב, במשחה ל-100 מטר גב ובמשחה השליחים ל-100X4 מטר מעורב, בו קבעו האמריקאים שיא עולם חדש, 3:34.84 דקות. שותפיו למשחה השליחים היו ג'רמי לין, שזכה גם במדליית כסף ב-100 מטר חזה, מארק הנדרסון וגארי הול ג'וניור, בנו של גארי הול סניור, שייצג את ארצות הברית במשחקים האולימפיים בין 1968 ל-1976. הול הבן זכה, בנוסף לזכייה בזהב במשחה המעורב, גם במדליית זהב במשחה ל-100X4 מטר חופשי ובמדליות כסף במשחים ל-50 מטר חופשי ו-100 מטר חופשי. שותפיו לזכייה בזהב במשחה השליחים החופשי היו ג'ון אולסן, ג'ון דייוויס ובראד שומאכר. דייוויס ושומאכר זכו במדליית זהב נוספת, במשחה השליחים ל-200X4 מטר חופשי, יחד עם ג'וזף יודפול וראיין בריוב. במדליות זהב נוספות זכו בראד ברידג'ווטר (200 מטר גב) וטום דולאן (400 מטר מעורב אישי). טום מלצ'ו זכה במדליית כסף ב-200 מטר פרפר ואריק ניימסניק זכה במדליית כסף שנייה ברציפות ב-400 מטר מעורב אישי.

אתלטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתלטיקה זכו האמריקאים ב-23 מדליות, מהן 13 מדליות זהב. מייקל ג'ונסון קבע שיא עולם בריצת 200 מטר (19.32 שניות) ושיא אולימפי בריצת 400 מטר (43.49 שניות). שיא העולם שקבע החזיק מעמד 12 שנים. קארל לואיס זכה במדליית הזהב בקפיצה לרוחק בפעם הרביעית ברציפות, והיה לספורטאי השלישי בתולדות המשחקים האולימפיים שרושם הישג כזה, אחרי השייט הדני פאול ברט אלווסטרום וזורק הדיסקוס אל ארטר. הייתה זו גם מדליית הזהב האולימפית התשיעית בה זכה, הישג לו היו שותפים באותה העת רק עוד שלושה ספורטאים, האתלט הפיני פאבו נורמי, המתעמלת הסובייטית לאריסה לטינינה והשחיין מארק ספיץ.

אלן ג'ונסון קבע שיא אולימפי בריצת 110 מטר משוכות (12.95 שניות), צ'ארלס אוסטין עשה זאת בקפיצה לגובה (2.39 מ') וקני הריסון בקפיצה משולשת (18.09 מ'). במדליות זהב נוספות זכו דריק אדקינס (ריצת 400 מטר משוכות), רנדי בארנס (הדיפת כדור ברזל), דן אובראיין (קרב עשר) ונבחרת השליחים ל-400X4 מטר. נבחרת השליחים ל-100X4 מטר, בה היו חברים ג'ון דראמונד, טים הארדן, מייקל מארש ודניס מיטשל זכתה במדליית הכסף.

גייל דיברס שמרה על תוארה בריצת 100 מטר. בדומה לריצה בברצלונה, גם באטלנטה היה מרוץ צמוד במיוחד. דיברס סיימה את המרוץ בתוצאה זהה למרלין אוטי, וניצחונה נקבע בפוטו פיניש. גוון טורנס, שזכתה במדליית הארד, הגיעה שתי מאיות השנייה אחריהן. דיברס וטורנס זכו גם במדליית הזהב במרוץ השליחות ל-100X4 מטר, יחד עם כריסטי גיינס ואינגר מילר. נבחרת השליחות ל-400X4 מטר זכתה אף היא במדליית זהב. ג'קי ג'וינר קרסי, באולימפיאדה הרביעית בה השתתפה, זכתה במדליה השביעית שלה, מדליית ארד בקפיצה לרוחק.

ענפי כדור קבוצתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שישה משחקני ה"דרים טים" נכללו בסגל נבחרת הכדורסל באטלנטה - בארקלי, מאלון, סטוקטון, פיפן, רובינסון וריצ'מונד, ואליהם הצטרפו האקים אולאג'ואן, שאקיל אוניל, פני הארדוויי, גרנט היל, רג'י מילר וגארי פייטון. בשלב הבתים הביסה הנבחרת את יריבותיה בתוצאה הממוצעת 69–104, בחצי הגמר הביסה את נבחרת אוסטרליה 73-101 ובמשחק הגמר הביסה את נבחרת יוגוסלביה 69-95. נבחרת הנשים זכתה אף היא במדליית הזהב, לאחר שגברה בחצי הגמר על נבחרת אוסטרליה 71-93, ובמשחק הגמר גברה על נבחרת ברזיל 87-111.

לראשונה נערך באטלנטה טורניר אולימפי בכדורגל נשים. נבחרת ארצות הברית זכתה במדליית הזהב לאחר שגברה בחצי הגמר על נבחרת נורווגיה 1-2 (לאחר הארכה) ובמשחק הגמר גברה על נבחרת סין באותה התוצאה. נבחרת הגברים הודחה כבר בשלב הבתים. גם נבחרת הסופטבול זכתה במדליית זהב, לאחר שגברה במשחק הגמר על נבחרת סין. נבחרת הבייסבול זכתה במדליית הארד, לאחר שהפסידה בחצי הגמר לנבחרת יפן, וגברה על נבחרת ניקרגואה במשחק על המקום השלישי.

נבחרת הנשים בהוקי שדה סיימה במקום החמישי, בעוד נבחרת הגברים סיימה במקום ה-12 והאחרון, לאחר שהפסידה בכל משחקיה. נבחרת הכדורמים סיימה במקום השביעי. גם נבחרת הנשים בכדורעף סיימה במקום השביעי, ואילו נבחרת הגברים סיימה במקום התשיעי. נבחרת הגברים בכדוריד סיימה במקום התשיעי (מתוך 12) ונבחרת הנשים סיימה במקום השמיני והאחרון, ללא ניצחון.

ענפים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטניס זכו האמריקאים ב-3 מתוך 4 מדליות הזהב האפשריות. מרי ג'ו פרננדז וג'יג'י פרננדז זכו בטורניר הזוגות לנשים בפעם השנייה ברציפות, אחרי שגברו על הצ'כיות יאנה נובוטנה והלנה סוקובה. בטורניר היחידות זכתה לינדזי דבנפורט, לאחר שגברה במשחק הגמר על ארנצ'ה סאנצ'ס. מרי ג'ו פרננדז הפסידה לדבנפורט בחצי הגמר, ובהמשך הפסידה ליאנה נובוטנה במשחק על מדליית הארד. נובוטנה הדיחה טניסאית אמריקאית נוספת, מוניקה סלש, ברבע הגמר. אנדרה אגאסי זכה במדליית הזהב בטורניר היחידים, לאחר שגבר במשחק הגמר על הספרדי סרז'י ברוגרה. ברוגרה הדיח בשלב רבע הגמר טניסאי אמריקאי אחרי, מליווי וושינגטון. בטורניר הזוגות לגברים הודחו וושינגטון ואגאסי כבר בסיבוב השני, בידי הדרום אפריקאים ויין פריירה ואליס פריירה.

המתאבקים האמריקאים זכו ב-8 מדליות, מהן 3 מדליות זהב: קנדול קרוס (עד 57 ק"ג), טום ברנדס (עד 62 ק"ג) וקורט אנגל (עד 100 ק"ג). ברוס באומגרטנר איבד את תוארו בקטגוריית המשקל של עד 130 ק"ג, אך זכה במדליית ארד, המדליה האולימפית הרביעית ברציפות. נבחרת הנשים בהתעמלות זכתה לראשונה במדליית הזהב הקבוצתית, וכמה מהחברות בה זכו גם במדליות אישיות: שאנון מילר זכתה במדליית זהב בתרגיל הקורה, איימי צ'ו זכתה במדליית כסף בתרגיל המקבילים המדורגים ודומיניק דוז זכתה במדליית ארד בתרגיל הקרקע. בנוסף, זכה ג'ייר לינץ' במדליית כסף בתרגיל המקבילים. הקשת ג'סטין יואיש זכה בשתי מדליות זהב, במקצה היחידים ובמקצה הקבוצתי. הקלעים זכו ב-3 מדליות, ואחת מהם, קים רוד, זכתה במדליית זהב בירי בצלחות חרס. המתאגרפים זכו ב-6 מדליות, אך רק אחד מהם, דייוויד רייד, זכה במדליית זהב (משקל קל-בינוני). יתר החמישה, בהם פלויד מייוות'ר ואנטוניו טארוור, זכו במדליות ארד. לראשונה נערך טורניר כדורעף חופים, ושני זוגות אמריקאים העפילו לשלב הגמר בטורניר הגברים. קארץ' קיראי (לשעבר שחקן נבחרת ארצות הברית בכדורעף, שזכה עמה במדליות זהב בלוס אנג'לס ובסיאול) וקנט סטפס זכו במדליות הזהב, ואילו מייק דוד ומייק ויטמארש זכו במדליית הכסף. בשחייה צורנית נערכה רק תחרות קבוצתית, והנבחרת האמריקאית זכתה במדליית הזהב. מדליות נוספות הושגו בחתירה, רכיבה, אופניים, קיאקים, קפיצה למים וג'ודו.

אולימפיאדת סידני (2000)[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת סידני (2000) השתתפו 586 ספורטאים אמריקאים. הם זכו ב-93 מדליות, מהן 37 מדליות זהב, ב-22 ענפים שונים, ובפעם השנייה ברציפות ניצבו בראש טבלת המדליות.

שחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איאן קרוקר

השחייה המשיכה להיות הענף הפורה ביותר, עם 33 מדליות, מהן 14 מדליות זהב.

נבחרות השליחות האמריקאיות קבעו שני שיאי עולם (3:36.61 דקות במשחה ל-100X4 מטר חופשי ו-3:58.30 דקות במשחה ל-100X4 מטר מעורב, הפעם הראשונה בה הושלם המשחה בפחות מ-4 דקות) ושיא אולימפי אחד (7:57.80 דקות במשחה ל-200X4 מטר חופשי). ג'ני תומפסון השתתפה בכל שלושת המשחים, וגם זכתה במדליית ארד במשחה ל-100 מטר חופשי. דארה טורס הייתה שותפה אף היא לשני שיאי העולם, וגם זכתה בשלוש מדליות ארד, במשחים ל-50 מטר חופשי, 100 מטר חופשי ו-100 מטר פרפר. מייגן ג'נדריק, שהייתה שותפה לשיא העולם במשחה המעורב, זכתה גם במדליית הזהב במשחה ל-100 מטר חזה. דיאנה מונז, שהייתה שותפה לשיא האולימפי ב-4X200 מטר חופשי, זכתה גם במדליית כסף במשחה ל-400 מטר חופשי. ברוק בנט שמרה על תוארה במשחה ל-800 מטר חופשי, וקבעה אגב כך שיא אולימפי חדש, 8:19.67 דקות. בנט זכתה במדליית זהב נוספת, במשחה ל-400 מטר חופשי. גם מיסטי היימן קבעה שיא אולימפי, 2:05.88 דקות ב-200 מטר פרפר. קייטלין סנדנו זכתה במדליית ארד ב-800 מטר חופשי ואמנדה בירד עשתה זאת ב-200 מטר חזה.

גם במשחה השליחים ל-100X4 מטר מעורב קבעו האמריקאים שיא עולם חדש, 3:33.73 דקות. בניגוד לנשים, במשחי השליחים בסגנון חופשי, נכנעו האמריקאים לאוסטרלים, וזכו במדליות הכסף. ארבעת השחיינים שקבעו את שיא העולם היו לני קרייזלברג (שזכה גם במדליות הזהב במשחים ל-100 ול-200 מטר גב, תוך קביעת שיאים אולימפיים בשניהם - 53.72 שניות ו-1:56.76 דקות, בהתאמה), אד מוזס (שזכה גם במדליית כסף ב-100 מטר חזה), איאן קרוקר וגארי הול (שחלק עם אנתוני ארווין מדליית זהב ב-50 מטר חופשי וזכה גם במדליית כסף עם נבחרת השליחים ל-100X4 מטר חופשי ובמדליית ארד במשחה ל-100 מטר חופשי). טום דולאן קבע שיא עולם חדש ב-400 מטר מעורב אישי (4:11.76 דקות), כששמר על תוארו, וגם זכה במדליית כסף במשחה לחצי המרחק. טום מלצ'ו קבע שיא אולימפי במשחה ל-200 מטר פרפר (1:55.35 דקות). ארון פירסול בן ה-17 זכה במדליית כסף במשחה ל-200 מטר גב ואריק ונדט זכה במדליית כסף במשחה ל-200 מטר מעורב אישי. מייקל פלפס בן ה-15, בהופעה אולימפית ראשונה, העפיל למשחה הגמר ב-200 מטר פרפר וסיים במקום החמישי.

אתלטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוריס גרין, לאחר ניצחונו בריצת 100 מטר

באתלטיקה זכו האמריקאים ב-16 מדליות, מהן 7 מדליות זהב. במניין זה לא נכללות 3 מדליות זהב ומדליית ארד אחת שנשללו מספורטאים אמריקאים בשל שימוש בחומרים אסורים. בשנת 2007 הודתה מריון ג'ונס כי השתמשה בחומרים אסורים. מדליות הזהב בהן זכתה בריצת 100 מטר וריצת 200 מטר ומדליית הארד בה זכתה בקפיצה לרוחק נשללו ממנה. ג'ונס נטלה חלק גם בשני מרוצי השליחות. לאחר סדרת דיונים וערעורים קבע בשנת 2010 בית הדין לבוררות בספורט כי חברותיה של ג'ונס למרוצים אלו יוכלו להמשיך ולהחזיק במדליות הזהב שלהן. בשנת 2008 הודה גם אנטוניו פטיגרו, שזכה במדליית זהב עם נבחרת השליחים ל-400X4 מטר כי נטל חומרים מסוכנים. חברו לנבחרת, מייקל ג'ונסון, הודיע כי יחזיר ביוזמתו את מדליית הזהב לוועד האולימפי הבינלאומי, וכי הוא חש "מרומה, נבגד ומאוכזב"[3]. בהמשך, שלל הוועד האולימפי הבינלאומי את מדליית הזהב גם מיתר חברי הנבחרת שהשתתפו במרוץ.

פרט לשערוריות אלה, רשמו האתלטים האמריקאים מספר הישגים נאים. מייקל ג'ונסון שמר על תוארו בריצת 400 מטר, ומוריס גרין זכה בשתי מדליות זהב, בריצת 100 מטר ובמרוץ השליחים ל-100X4 מטר. חבריו לנבחרת היו ג'ון דראמונד, ברנרד ויליאמס ובריאן לואיס. סטייסי דרגילה קבעה שיא אולימפי בקפיצה במוט (4.60 מטר). אנג'לו טיילור זכה במדליית הזהב בריצת 400 מטר משוכות, וניק הייסונג זכה במדליית הזהב בקפיצה במוט.

ענפי כדור קבוצתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכדורסלן וינס קרטר
המתאבק רולון גארדנר

נבחרת הכדורסל זכתה בתואר האולימפי בפעם ה-12 בתולדותיה, והשלישית ברציפות. מסגל הנבחרת מאטלנטה נותר רק גארי פייטון, ואליו הצטרפו ריי אלן, וין בייקר, קווין גארנט, טים הארדוויי, אלן יוסטון, אלונזו מורנינג, אנטוניו מקדייס, סטיב סמית', ג'ייסון קיד, וינס קרטר ושריף עבדור-רחים. בניגוד לאולימפיאדות הקודמות, חלק ממשחקי הנבחרת היו צמודים. בחצי הגמר גברה על נבחרת ליטא 83-85 ובמשחק הגמר ניצחה את נבחרת צרפת 75-85. משחק הגמר זכור גם בשל הטבעה שביצע וינס קרטר, תוך כדי שהוא מפסק רגליו ומנטר מעל פרדריק וייס, המתנשא לגובה של 2.18 מ'. בעיתונות הצרפתית כונתה הקפיצה "le dunk de la mort" ("הטבעת המוות").

בשורותיה של נבחרת הנשים בכדורסל כיכבו, בין היתר, יולנדה גריפית', ליסה לסלי, שריל סוופס ותרזה אדוארדס בת ה-36 (בהופעתה החמישית ברציפות במשחקים). גם נבחרת זו שבה וזכתה במדליית הזהב, לאחר שגברה בחצי הגמר על נבחרת קוריאה הדרומית 65-78, ובמשחק הגמר הביסה את נבחרת אוסטרליה בתוצאה 54–76.

נבחרת הסופטבול שמרה על תוארה, לאחר שגברה בחצי הגמר על נבחרת סין ובמשחק הגמר על נבחרת אוסטרליה. נבחרת הבייסבול זכתה לראשונה בתואר האולימפי, לאחר שגברה בחצי הגמר על קוריאה הדרומית ובמשחק הגמר על האלופה היוצאת, נבחרת קובה. לראשונה נערך טורניר כדורמים לנשים, ונבחרת ארצות הברית זכתה במדליית הכסף, לאחר שדורגה שנייה, אחרי אוסטרליה, בבית בן שש נבחרות. נבחרת הגברים סיימה במקום השישי. נבחרת הנשים בכדורגל זכתה אף היא במדליית כסף, לאחר שגברה בחצי הגמר 0–1 על נבחרת ברזיל, והפסידה במשחק הגמר לנבחרת נורווגיה 2–3, בהארכה. נכון לשנת 2012, זוהי הפעם היחידה בה נבחרת ארצות הברית לא זכתה בתואר. נבחרת הגברים רשמה הישג שיא כשסיימה במקום הרביעי, לאחר שהפסידה בחצי הגמר 1–3 לנבחרת ספרד ובמשחק על מדליית הארד הפסידה 0–2 לנבחרת צ'ילה. נבחרת הנשים בכדורעף סיימה אף היא במקום הרביעי, לאחר הפסדים לנבחרות רוסיה וברזיל. נבחרת הגברים סיימה את משחקיה בשלב הבתים ללא ניצחון.

ענפים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתאבקים זכו ב-7 מדליות, מהן שתי מדליות זהב. ברנדון סליי זכה באחת מהן, ובשנייה זכה רולון גארדנר. יריבו של גארדנר בגמר היה הרוסי אלכסנדר קרלין. קרלין לא הפסיד קרב מזה 13 שנים, לא איבד נקודה מזה 6 שנים, והיה האלוף האולימפי בשלוש האולימפיאדות הקודמות. הוא נראה מועמד ודאי לניצחון, ובכירים בוועד האולימפי הבינלאומי, בהן נשיא הוועד, חואן אנטוניו סמראנש, הגיעו לצפות בקרב, שנראה היה שיהפוך את קרלין לספורטאי הרביעי בהיסטוריה שזוכה במדליית זהב רביעית ברציפות באותו מקצוע. בעקבות הישגו של גארדנר בניצחונו על קרלין, הוא נבחר לשאת את דגל ארצות הברית בטקס הסיום של המשחקים.

הטניסאיות האמריקאיות זכו ב-3 מדליות, בהן שתי מדליות זהב. האחיות ונוס וסרינה ויליאמס זכו במדליית הזהב בטורניר הזוגות, לאחר שגברו על הצמד ההולנדי קריסטי בוחרט ומרים אורמנס. ונוס ויליאמס זכתה גם במדליית הזהב בטורניר היחידות, לאחר שגברה במשחק הגמר על ילנה דמנטייבה. מוניקה סלש, שהפסידה לוויליאמס בחצי הגמר, זכתה במדליית הארד לאחר ניצחון על ילנה דוקיץ'. האלופה האולימפית היוצאת, לינדזי דבנפורט, פרשה לאחר הסיבוב הראשון.

השייטים זכו בארבע מדליות, בהן מדליית זהב אחת (מארק ריינולדס ומגנוס ליליידאהל, בדגם סטאר). רוכבי האופניים זכו בשלוש מדליות. מארטי נות'סטיין זכה במדליית זהב במרוץ הספרינט, מארי הולדן זכתה במדליית כסף במרוץ נגד השעון ולאנס ארמסטרונג זכה במדליית ארד במקצה המקביל לגברים. הקלעית ננסי ג'ונסון זכתה במדליית זהב בירי ברובה אוויר מ-10 מטר ודייוויד אוקונור זכה במדליית זהב ברכיבה. טארה נוט הייתה לאלופה האולימפית הראשונה בהרמת משקולות, בקטגוריית המשקל של עד 48 ק"ג ולוחם הטאקוונדו סטיבן לופז, שזכה במדליית זהב בקטגוריית המשקל של עד 68 ק"ג, היה לאמריקאי הראשון שזוכה במדליה אולימפית בענף זה. דיין בלנטון ואריק פונוימואנה זכו במדליית הזהב בכדורעף חופים ולורה וילקינסון זכתה במדליית זהב בקפיצה למים, בקפיצה מ-10 מטר. הקשת ויק וונדרלה זכה במדליית כסף במקצה האישי ובמדליית ארד במקצה הקבוצתי. נבחרת הנשים בהתעמלות סיימה במקום הרביעי, ואולם בשנת 2008 התברר כי הנבחרת הסינית שיתפה מתעמלת בת 14 וחצי, בניגוד לתקנון, ומדליית הארד בה זכתה הנבחרת הועברה לארצות הברית. מדליות נוספות הושגו באיגרוף, חתירה וקרב חמש מודרני.

אולימפיאדת אתונה (2004)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייקל פלפס
נטלי קוגלין
ג'סטין גטלין

באולימפיאדת אתונה (2004) השתתפו 613 ספורטאים אמריקאים. הם זכו ב-101 מדליות, מהן 36 מדליות זהב, ובפעם השלישית ברציפות דורגה בראש טבלת המדליות.

שחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשחייה זכו האמריקאים ב-28 מדליות, מהן 12 מדליות זהב.

מייקל פלפס בן ה-19 קיווה לשבור את שיאו של מארק ספיץ מאולימפיאדת מינכן (1972), ולזכות ב-8 מדליות זהב. אף שלא הצליח במשימה זו, זכה בשש מדליות זהב ושתי מדליות ארד, והיה לספורטאי השני בהיסטוריה, אחרי המתעמל הסובייטי אלכסנדר דיטיאטין, שזוכה ב-8 מדליות באולימפיאדה אחת. פלפס קבע שיא עולם במשחה ל-400 מטר מעורב אישי (4:08.26 דקות), וניצח גם במשחים ל-100 מטר פרפר, 200 מטר פרפר ו-200 מטר מעורב אישי. כן היה שותף לזכייה במדליית הזהב במשחה ל-200X4 מטר חופשי. הוא השתתף במשחי המוקדמות במשחה ל-100X4 מטר מעורב, אך ויתר על מקומו בגמר לטובת איאן קרוקר. במדליות ארד זכה במשחים ל-200 מטר חופשי ול-100X4 מטר חופשי. שותפיו של פלפס במשחה השליחים ל-200X4 מטר היו פיטר ואנדרקיי, ראיין לוכטה (שזכה גם במדליית כסף ב-200 מטר מעורב אישי) וקליט קלר (שזכה גם במדליית ארד במשחה ל-400 מטר חופשי). שותפיו במשחה השליחים ל-100X4 מטר חופשי היו ניל ווקר, ג'ייסון ליזאק ואיאן קרוקר.

נבחרת השליחים ל-100X4 מטר מעורב (שכללה את פלפס רק בשלב המוקדמות) קבעה שיא עולם חדש (3:30.68 דקות). השחיינים במשחה הגמר היו ברנדן הנסן, ג'ייסון ליזאק, ארון פירסול ואיאן קרוקר. פירסול זכה גם במדליות זהב במשחים ל-100 ול-200 מטר גב, הנסן זכה גם במדליית כסף במשחה ל-100 מטר חזה ובמדליית ארד במשחה ל-200 מטר חזה וקרוקר זכה גם במדליית כסף במשחה ל-200 מטר פרפר. גארי הול זכה במדליית הזהב במשחה ל-50 מטר חופשי, וזוכי מדליות נוספים כללו את לארסן ג'נסן שזכה במדליית כסף במשחה ל-1500 חופשי ואת אריק ונדט, שזכה בפעם השנייה ברציפות במדליית כסף ב-400 מטר מעורב.

נבחרת הנשים במשחה ל-200X4 מטר חופשי קבעה שיא עולם חדש (7:53.42 דקות). השחייניות במשחה הגמר כללו את דנה ולמר, קייטלין סנדנו, קרלי פייפר ונטלי קוגלין. סנדינו זכתה גם במדליית כסף במשחה ל-400 מטר מעורב אישי ובמדליית ארד במשחה ל-400 מטר חופשי. קוגלין זכתה במדליית הזהב במשחה ל-100 מטר גב, במדליית ארד במשחה ל-100 מטר חופשי, ובמדליות כסף במשחי השליחות ל-100X4 מטר חופשי ו-4X100 מטר מעורב. אמנדה בירד, שהשתתפה אף היא במשחה המעורב, זכתה במדליית זהב במשחה ל-200 מטר חזה ובמדליית כסף במשחה ל-200 מטר מעורב אישי. דיאנה מונז זכתה במדליית ארד במשחה ל-800 מטר חופשי.

אתלטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתלטיקה זכו האמריקאים ב-25 מדליות, מהן 9 מדליות זהב.

בריצות הקצרות זכו האמריקאים ב-8 מתוך 9 המדליות האפשריות. ג'סטין גטלין זכה במדליית זהב בריצת 100 מטר ובמדליית ארד בריצת 200 מטר. במדליית הארד בריצת 100 מטר זכה האלוף האולימפי היוצא, מוריס גרין. בריצת 200 מטר ניצח שון קרופורד, וסגנו היה ברנרד ויליאמס. זוכי המדליות בריצת 400 מטר היו ג'רמי וורינר, אוטיס האריס ודרק ברו. שלושתם זכו גם במדליית הזהב במרוץ השליחים ל-400X4 מטר, יחד עם דרולד ויליאמסון. נבחרת השליחים ל-100X4 מטר, בה היו שותפים גטלין, גרין, קרופורד וקובי מילר, זכתה במדליית הכסף, לאחר שסיימה את המרוץ בהפרש של מאית השנייה מהנבחרת הבריטית.

טימותי מאק קבע שיא אולימפי בקפיצה במוט (5.95 מ'), ובמדליית הכסף זכה טובי סטיבנסון. גם בקפיצה לרוחק דורגו שני אמריקאים במקומות הראשונים, דווייט פיליפס וג'ון מופיט. אדם נלסון זכה במדליית שנייה ברציפות בהדיפת כדור ברזל, ואולם 8 שנים לאחר המשחקים, נמצא כי הזוכה במדליית הזהב, האוקראיני יורי בילונוג, השתמש בחומרים אסורים, ומדליית הזהב הועברה לנלסון. אתלטים אמריקאים נוספים שזכו במדליות כללו את טרנס טראמל (מדליית כסף שנייה ברציפות בריצת 110 מטר משוכות), מב קפלזיגי (מדליית כסף בריצת מרתון), מאט המינגוויי (מדליית כסף בקפיצה לגובה) ובריאן קליי (מדליית כסף בקרב עשר).

הנשים זכו בשתי מדליות זהב. ג'ואנה הייז קבעה שיא אולימפי בריצת 100 מטר משוכות (12.37 שניות) ונבחרת השליחות ניצחה במרוץ ל-400X4 מטר. בשנת 2010 התברר כי אחת האצניות, קריסטל קוקס, השתמשה בחומרים אסורים, ומדליית הזהב נשללה מהנבחרת כולה, ואולם ב-2013 ביטל הוועד האולימפי הבינלאומי את החלטתו, והשיב לשאר האצניות את המדליות. לורין ויליאמס זכתה במדליית כסף בריצת 100 מטר, אליסון פליקס זכתה במדליית כסף בריצת 200 מטר, מליסה מוריסון זכתה במדליית ארד שנייה ברציפות בריצת 100 מטר משוכות ודינה קסטור זכתה במדליית ארד בריצת מרתון. נבחרת השליחות ל-100X4 מטר העפילה לשלב הגמר, אך נפסלה.

התעמלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פול האם
דוויין וייד
הקלעית קים רוד

בהתעמלות, זכו האמריקאים בתשע מדליות, מהן שתי מדליות זהב. פול האם זכה במדליית זהב בקרב-רב ובמדליות כסף בתרגיל המקבילים ועם הנבחרת האמריקאית בתחרות הקבוצתית. זכייתו של האם במדליית הזהב לוותה בשערוריית שיפוט. אחד האלמנטים בתרגיל המקבילים של זוכה מדליית הארד, הדרום קוריאני יאנג טאי-יונג, נרשם בטעות כתרגיל פשוט יותר. לפיכך ציונו ההתחלתי היה 9.9 במקום 10, ובסופו של דבר קיבל את הציון 9.712. לו היה הציון ההתחלתי שלו 10, היה מסיים בציון 9.812, וזוכה במדליית הזהב במקום האם. הוועד האולימפי הקוריאני ערער על התוצאות, ואף שההתאחדות הבינלאומית להתעמלות קבעה שיש צדק בדברים והשעתה שלושה מהשופטים, היא פסקה כי מאוחר מדי כדי לשנות את התוצאות. הוועד האולימפי הבינלאומי סירב להתערב בהחלטת ההתאחדות, מאחר שאין מדובר בטעות מכוונת. ההתאחדות האמריקנית מצדה, סירבה להצעה שהאם יעניק ליאנג את מדליית הזהב שלו מרצונו. בהמשך, דחה גם בית הדין לבוררות בספורט את ערעור הקוריאנים.

קרלי פטרסון זכתה אף היא במדליית זהב בקרב-רב, וכן זכתה במדליות כסף בתרגיל הקורה ובתחרות הקבוצתית. כמה משותפותיה לתחרות הקבוצתית זכו אף הן במדליות - אניה האץ' זכתה במדליית כסף בתרגיל על סוס הקפיצות, ובתרגיל המקבילים המדורגים זכתה טרין האמפרי במדליית הכסף וקורטני קופטס במדליית הארד.

ענפי כדור קבוצתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם באולימפיאדת אתונה התבססה נבחרת ארצות הברית על שחקני NBA: למאר אודום, אמקה אוקפור, אלן אייברסון, כרמלו אנתוני, קרלוס בוזר, לברון ג'יימס, ריצ'רד ג'פרסון, טים דאנקן, דוויין וייד, סטפון מרבורי, שון מריון ואמארה סטודמאייר. הנבחרת הופתעה כבר במשחק הפתיחה, כשהובסה בידי נבחרת פוארטו ריקו 92-73, שהיה ההפסד השלישי בתולדות הנבחרת במשחקים האולימפיים (והראשון בעידן ה-NBA), והתבוסה הגדולה מכולן. בהמשך שלב הבתים הפסידה גם לנבחרת ליטא, ודורגה במקום הרביעי בבית. בשלב רבע הגמר התאוששה בניצחון על נבחרת ספרד, אך בחצי הגמר הודחה בידי נבחרת ארגנטינה, כשהפסידה 81–89. במשחק על המקום השלישי גברה על נבחרת ליטא 96–104.

נבחרת הנשים, לעומת זאת, זכתה בתואר בפעם החמישית והשלישית ברציפות. בשלב הבתים הביסה הנבחרת את יריבותיה בתוצאה הממוצעת 57–86 (כולל ניצחון 47–99 על נבחרת ניו זילנד. בחצי הגמר ניצחה את נבחרת רוסיה 62-66 ובשלב הגמר גברה על אוסטרליה 63–74. עם שחקניות הנבחרת נמנו סו בירד, יולנדה גריפית', ליסה לסלי, שריל סוופס, דון סטיילי, קייטי סמית', טמיקה קאצ'ינגס, טינה תומפסון, דיאנה טוראסי ואחרות.

נבחרת הנשים בכדורגל שבה וזכתה במדליית הזהב, לאחר שגברה בחצי הגמר על גרמניה ובמשחק הגמר על ברזיל. שני המשחקים הסתיימו, לאחר הארכה, בתוצאה 1–2. אבי וומבאך הבקיעה ארבעה שערים לזכות הנבחרת, כולל שער הניצחון במשחק הגמר. נבחרת הסופטבול שמרה אף היא על תוארה, לאחר שגברה על נבחרת אוסטרליה. נבחרת הנשים בכדורמים זכתה במדליית הארד, לאחר שהפסידה בחצי הגמר לנבחרת איטליה וגברה על נבחרת אוסטרליה במשחק על המקום השלישי. נבחרת הנשים בכדורעף סיימה במקום החמישי, לאחר שהודחה בשלב רבע הגמר בידי נבחרת ברזיל. נבחרת הגברים בכדורעף סיימה במקום הרביעי, לאחר שהפסידה בחצי הגמר לנבחרת ברזיל ובמשחק על מדליית הארד לנבחרת רוסיה. נבחרת הגברים בכדורמים סיימה במקום השביעי. אף שארצות הברית היא מולדת הבייסבול, נבחרתה, שהייתה גם האלופה האולימפית בסידני, נעדרה מהמשחקים לאחר שהודחה במפתיע בידי נבחרת מקסיקו בשלב המוקדמות למשחקים.

ענפים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקלעית קים רוד החזירה לעצמה את התואר האולימפי בירי בצלחות חרס. קלע נוסף, מתיו אימונס, זכה אף הוא במדליית זהב, בירי מ-50 מטר בשכיבה. שישה מתאבקים זכו במדליות, אך רק אחד מהם, קייל סנדרסון, זכה במדליית זהב. רולון גארדנר לא הצליח לשחזר את הישגו מסידני, נכנע בחצי הגמר לקזחי גרגורי צורצומייה וזכה במדליית ארד לאחר ניצחון על האיראני סאג'אד בארזי. נבחרת הרכיבה זכתה במדליית הזהב בתחרות הקפיצות, ואחד החברים בה, כריס קאפלר, זכה במדליית הכסף בתחרות הקפיצות ליחידים. בתחרות הכללית, זכתה הנבחרת האמריקאית במדליית הארד, וקימברלי סוורסון, שהייתה חברה בה, זכתה במדליית הכסף בתחרות ליחידים. לוחם הטאקוונדו סטיבן לופז עבר מקטגוריית משקל של עד 68 ק"ג לקטגוריית משקל של עד 80 ק"ג וזכה במדליית זהב שנייה ברציפות. השייטים הוותיקים קווין ברנהאם ופול פורסטר זכו במדליית זהב בדגם 470. ברנהאם בן ה-48 היה האלוף האולימפי המבוגר ביותר באתונה. הסייפת מריאל זגוניס הייתה לאמריקנית הראשונה שזוכה במדליית זהב בסיף מזה 100 שנה. במדליות זהב נוספות זכו שמיניית החותרים, המתאגרף אנדרה וורד וכדורעפניות החופים קרי וולש ומיסטי מיי-טרינור. השחייניות הצורניות אליסון ברטוסיק ואנה קוזלובה זכו בשתי מדליות ארד, במקצה הזוגות ובמקצה הקבוצתי. הג'ודוקא ג'ימי פדרו זכה במדליית ארד, שמונה שנים אחרי שעשה זאת באטלנטה, וסוזאן ויליאמס, שזכתה במדליית ארד בטריאתלון הייתה לאמריקאית הראשונה שזוכה במדליה אולימפית בענף. רוכב האופניים טיילר המילטון זכה במדליית הזהב במרוץ אופני כביש נגד השעון, אך היא נשללה ממנו ב-2012, לאחר שנמצא כי נטל חומרים אסורים. בעקבות זאת, הוענקה לרוכב אמריקני אחר, בובי ג'וליץ', מדליית כסף, לאחר שבתחילה הוענקה לו מדליית ארד.

הטניסאי מארדי פיש זכה במדליית כסף, לאחר שגבר בחצי הגמר על הצ'יליאני פרננדו גונסאלס והפסיד במשחק הגמר לצ'יליאני אחר, ניקולאס מאסו. טיילור דנט סיים במקום הרביעי, לאחר שהפסיד למאסו בחצי הגמר ולגונסאלס במשחק על מדליית הארד. הטניסאי האמריקאי הבכיר, אנדי רודיק, שהגיע לטורניר כמדורג שני, הודח כבר בסיבוב השלישי, לאחר שהפסיד אף הוא לפרננדו גונסאלס. הצמד הצ'יליאני היה החתול השחור של האמריקאים גם בטורניר הזוגות, כשהדיח את האחים בוב ומייק בריאן, שהיו מדורגים ראשונים, בשלב רבע הגמר. ונוס ויליאמס לא הצליחה לשמור על תוארה, והודחה כבר בסיבוב השלישי, בידי הצרפתייה מארי פירס. בטורניר הזוגות העפילו מרטינה נברטילובה וליסה ריימונד לשלב רבע הגמר, בו הודחו בידי היפניות שינובו אסגואה ואי סוגיאמה.

אולימפיאדת בייג'ינג (2008)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייקל פלפס, לאחר ניצחון נבחרת השליחים האמריקאית ב-100X4 מטר מעורב, שהבטיח את מדליית הזהב השמינית שלו
ראיין לוכטה (משמאל), מייקל פלפס וההונגרי לאסלו צ'ה, עם המדליות בהן זכו במשחה ל-400 מטר מעורב אישי
לאשון מריט חוצה את קו הסיום בבייג'ינג

באולימפיאדת בייג'ינג (2008) השתתפו 596 ספורטאים אמריקאים. הם זכו ב-112 מדליות, מהן 36 מדליות זהב. אף שהמשלחת הסינית זכתה במספר מדליות נמוך יותר (100), היא צברה מספר רב יותר של מדליות זהב (51), ולכן ניצבה בראש טבלת המדליות, ודחקה את ארצות הברית למקום השני, לראשונה מזה 16 שנה.

שחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשחייה זכו האמריקאים ב-31 מדליות, מהן 12 מדליות זהב.

לאחר שלא הצליח לעשות זאת באתונה, הפעם עמד מייקל פלפס ביעד שהציב לעצמו, שבר את שיאו של מארק ספיץ וזכה בשמונה מדליות זהב. פלפס היה בכך לספורטאי הראשון בהיסטוריה שמגיע להישג כזה, וגם היה לספורטאי בעל מספר מדליות הזהב הכולל הגבוה בהיסטוריה - 14. בשיא הקודם, 9 מדליות זהב, החזיקו ארבעה ספורטאים: האתלט הפיני פאבו נורמי, המתעמלת הסובייטית לאריסה לטינינה, מארק ספיץ וקארל לואיס. מספר המדליות האולימפיות הכולל בהן החזיק לאחר המשחקים, 16, עדיין נותר נמוך ממספר המדליות הכולל בהן זכתה לטינינה (18). בשבעה מהמשחים בהם ניצח פלפס נשברו שיאי עולם: 200 מטר חופשי (1:42.96 דקות), 200 מטר פרפר (1:52.03 דקות), 200 מטר מעורב אישי (1:54.23 דקות), 400 מטר מעורב אישי (4:03.84 דקות), 100X4 מטר חופשי (3:08.24 דקות), 200X4 מטר חופשי (6:58.56 דקות) ו-100X4 מטר מעורב (3:29.34). במשחה השמיני, המשחה ל-100 מטר פרפר, הסתפק פלפס בקביעת שיא אולימפי (50.58 שניות). משחה זה היה גם המשחה היחיד שהיה צמוד. עוד בשלב המוקדמות קבע השחיין הסרבי מילוראד צ'אביץ' שיא אולימפי (50.76 שניות), וגם בשלב חצי הגמר הקדים את פלפס. בשלב הגמר הוביל לאורך רוב המשחה, אך בסופו של דבר הקדים אותו פלפס במאית השנייה בלבד, זכה במדליית הזהב, ושבר את השיא האולימפי שקבע צ'אביץ' יומיים קודם לכן. המשלחת הסרבית ערערה בתחילה על התוצאות, שכן בצילומי הטלוויזיה נראה היה שצ'אביץ' הגיע קודם, אלא שפלפס נגע בלוח המגע לפניו, ו-FINA דחתה את הערעור. צ'אביץ' עצמו לא היה מעוניין בערעור, וציין כי הוא נכנס למשחה בשאיפה לזכות במדליית ארד, ושמח לזכות במדליית כסף[4].

שותפיו של פלפס לשיא העולם ב-100X4 מטר חופשי היו קאלן ג'ונס, גארט ובר-גייל וג'ייסון ליזאק, שזכה גם במדליית ארד במשחה ל-100 מטר חופשי. לשיא העולם ב-200X4 מטר חופשי היו שותפים גם ריקי ברנס, פיטר ואנדרקיי (שזכה גם במדליית ארד במשחה ל-200 מטר חופשי) וראיין לוכטה, שקבע גם שיא עולם במשחה ל-200 מטר גב (1:53.94 דקות) וזכה במדליות ארד במשחים ל-200 ול-400 מטר מעורב אישי. במשחה השליחים המעורב השתתפו גם ברנדן הנסן, ג'ייסון ליזאק וארון פירסול, שקבע גם שיא עולם במשחה ל-100 מטר גב (52.54 שניות) וזכה במדליית הכסף במשחה ל-200 מטר גב. בנוסף, זכה מאט גריוורס במדליית כסף במשחה ל-100 מטר גב.

רבקה סוני קבעה שיא עולם במשחה ל-200 מטר חזה (2:20.22 דקות) וזכתה במדליית כסף במשחה ל-100 מטר חזה. נטלי קוגלין זכתה במדליית זהב במשחה ל-100 מטר גב ובמדליות ארד במשחים ל-100 מטר חופשי ו-200 מטר מעורב אישי. כן הייתה שותפה למדליות הכסף בהן זכו נבחרות השליחות ל-100X4 מטר חופשי ו-100X4 מטר מעורב, ולמדליית הארד בה זכתה נבחרת השליחות ל-200X4 מטר חופשי. דארה טורס, שהייתה שותפה לזכייה במשחים ל-100X4 מטר חופשי ו-100X4 מטר מעורב, זכתה גם במדליית כסף במשחה ל-50 מטר חופשי. טורס, שהייתה בת 41 בזמן המשחקים, סיימה את המשחה בהפרש של מאית השנייה מהמנצחת, בריטה שטפן, וקבעה שיא אמריקה חדש (24.07 שניות). היא זכתה במדליה האולימפית ה-12 שלה, וחתמה קריירה אולימפית שהחלה 24 שנים קודם לכן. קייטי הוף, שהתחרתה במשחה השליחות ל-200X4 מטר זכתה גם במדליית כסף במשחה ל-400 מטר חופשי ובמדליית ארד במשחה ל-400 מטר מעורב אישי. כריסטין מגנוסון, שהתחרתה במשחה השליחות המעורב, זכתה גם במדליית כסף משחה ל-100 מטר פרפר. שחיינית נוספת, מרגרט הולצר, זכתה במדליית כסף במשחה ל-200 מטר גב ובמדליית ארד במשחה לחצי המרחק.

אתלטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתלטיקה זכו האמריקאים ב-25 מדליות, מהן 7 מדליות זהב.

נבחרת השליחים ל-400X4 מטר קבעה שיא אולימפי חדש (2:55.39 דקות). להישג היו שותפים גם: לאשון מריט, שזכה במדליית הזהב גם בריצת 400 מטר; ג'רמי וורינר, שאיבד את תוארו למריט וזכה במדליית הכסף במרוץ זה; דייוויד נוויל, שזכה במדליית הארד בריצת 400 מטר; ואנג'לו טיילור, שזכה גם במדליית הזהב בריצת 400 מטר משוכות. בריאן קליי, שיפר את הישגו מאתונה וזכה במדליית הזהב בקרב עשר. שון קרופורד זכה במדליית כסף בריצת 200 מטר ווולטר דיקס זכה במדליות ארד בריצת 100 מטר ובריצת 200 מטר. בריצת 110 מטר משוכות זכה דייוויד פיין במדליית כסף ודייוויד אוליבר במדליית ארד. קירון קלמנט זכה במדליית כסף בריצת 400 מטר משוכות, וברשון ג'קסון זכה במדליית הארד. כריסטיאן קנטוול זכה במדליית כסף בהדיפת כדור ברזל. נבחרת השליחים ל-100X4 מטר נפסלה בשלב המוקדמות.

נבחרת השליחות ל-400X4 מטר זכתה אף היא במדליית הזהב. אליסון פיליקס, שהייתה חברה בנבחרת, זכתה במדליית כסף שנייה ברציפות בריצת 400 מטר, וסניה ריצ'רדס זכתה במדליית הארד. דון הרפר זכתה במדליית הזהב בריצת 100 מטר משוכות וסטפני בראון טראפטון זכתה במדליית הזהב בזריקת דיסקוס. יתר זוכות המדליות היו שינה טוסטה (מדליית כסף בריצת 400 מטר משוכות), ג'ן שור (מדליית כסף בקפיצה במוט), הייליס פאונטיין (מדליית כסף בקרב שבע), שליין פלנגן (מדליית כסף בריצת 10000 מטר) ושונטה הרווארד שזכתה במדליית ארד בקפיצה לגובה לאחר שב-2016 הורשעו שלוש מתחרותיה באימרוץ.

ענפי כדור קבוצתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקני נבחרת ארצות הברית בכדורסל. מימין: כריס בוש, לברון ג'יימס וכרמלו אנתוני

אחרי הכישלון באתונה, שבה נבחרת הכדורסל וזכתה בתואר האולימפי. השחקנים היחידים שנותרו בסגל היו כרמלו אנתוני, קרלוס בוזר, לברון ג'יימס ודוויין וייד. אליהם הצטרפו כריס בוש, קובי בראיינט, דווייט הווארד, דרן ויליאמס, כריס פול, טיישון פרינס, ג'ייסון קיד ומייקל רד. הנבחרת לא התקשתה בשלב הבתים, והביסה את יריבותיה בתוצאה הממוצעת 71–103. בחצי הגמר גברה על האלופה היוצאת, ארגנטינה, 81-101, ובמשחק הגמר ניצחה את ספרד 107–118. גם נבחרת הנשים לא התקשתה בשלב הבתים, והביסה את יריבותיה בתוצאה הממוצעת 55–98. בחצי הגמר ניצחה את רוסיה 52–67, ובמשחק הגמר הביסה את אוסטרליה בתוצאה 65–92. הייתה זו זכייתה השישית בתואר, והרביעית ברציפות. רוב הסגל התבסס על השחקניות ששיחקו גם באתונה.

נבחרת הגברים בכדורעף זכתה אף היא במדליית זהב, לאחר ניצחון על נבחרת רוסיה בחצי הגמר ועל נבחרת ברזיל בגמר. נבחרת הנשים גברה בחצי הגמר על נבחרת קובה, הפסידה במשחק הגמר לנבחרת ברזיל וזכתה במדליית הכסף. נבחרת הנשים בכדורגל שמרה על תוארה, לאחר שגברה בחצי הגמר על נבחרת יפן, ובמשחק הגמר, שהיה שחזור של הגמר באתונה, גברה לאחר הארכה על נבחרת ברזיל. נבחרת הגברים הודחה כבר בשלב הבתים. שתי נבחרות הכדורמים זכו במדליות כסף. הנשים ניצחו את אוסטרליה בחצי הגמר והפסידו להולנד בגמר, והגברים גברו על סרביה והפסידו להונגריה. נבחרת הסופטבול סיימה את שלב הבתים ללא הפסד, אך במשחק הגמר נכנעה לנבחרת יפן וזכתה במדליית הכסף. נבחרת הבייסבול זכתה במדליית הארד לאחר הפסד לנבחרת קובה וניצחון על נבחרת יפן.

ענפים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדורעפני החופים טוד רוג'רס ופיל דלהאוסר במשחק הגמר מול ברזיל

בהתעמלות זכו האמריקאים ב-10 מדליות, מהן שתי מדליות זהב. נסטיה ליוקין זכתה במדליית זהב בקרב-רב, במדליות כסף בתרגיל המקבילים המדורגים, בתרגיל הקורה ובתחרות הקבוצתית ובמדליית ארד בתרגיל הקרקע. שון ג'ונסון בת ה-16 זכתה במדליית זהב בתרגיל הקורה ובמדליות כסף בקרב-רב, בתרגיל הקרקע ובתחרות הקבוצתית. ג'ונתן הורטון זכה במדליית כסף בתרגיל המתח ובמדליית ארד בתחרות הקבוצתית.

הקלעים זכו בשש מדליות, שתיים מכל סוג. במדליות הזהב זכו וולטון אלר ווינסנט הנקוק. קים רוד זכתה במדליה אולימפית רביעית ברציפות, מדליית כסף, ומתיו אימונס איבד את תוארו מאתונה וזכה אף הוא במדליית כסף. שני צמדי כדורעף החופים זכו במדליות זהב: קרי וולש ומיסטי מיי-טרינור שמרו על תוארן ובטורניר הגברים ניצחו טוד רוג'רס ופיל דלהאוסר. הסייפת מריאל זגוניס זכתה במדליית זהב שנייה ברציפות בחרב, וגם הייתה שותפה לזכייה במדליית הארד בתחרות החרב הקבוצתית. שותפותיה, סאדה ג'ייקובסון ובקה וורד זכו במדליות הכסף והארד בטורניר החרב ליחידות. נבחרת הנשים ברומח ונבחרת הגברים בחרב זכו במדליות כסף. רוכבי האופניים זכו בחמש מדליות, בהן מדליית זהב אחת, בה זכתה קריסטין ארמסטרונג, במרוץ אופני כביש נגד השעון. לוי ליפהיימר זכה במדליית ארד במקצה המקביל לגברים. בחתירה זכו האמריקאים במדליה אחת מכל סוג: שמיניית הנשים זכתה במדליית זהב, מישל גרט זכתה במדליית כסף במקצה היחידות, ושמיניית הגברים זכתה במדליית ארד. גם ברכיבה רשמו האמריקאים תוצאה דומה: הנבחרת זכתה במדליית זהב בקפיצות, ג'ינה מיילס זכתה במדליית כסף במקצה היחידים וביזי מאדן זכתה במדליית הארד במקצה הקפיצות ליחידים. שני שייטים אמריקאים זכו במדליות: אנה טאניקליף זכתה במדליית זהב בדגם לייזר רדיאל וזאק ריילי זכה במדליית כסף בדגם פין. המתאבק הנרי סג'ודו זכה במדליית זהב בקטגוריית המשקל של עד 55 ק"ג ושני מתאבקים נוספים זכו במדליות ארד. אחרי שתי זכיות רצופות, איבד לוחם הטאקוונדו סטיבן לופז את התואר האולימפי, והסתפק במדליית ארד, בקטגוריית המשקל של עד 80 ק"ג. אחיו מארק זכה במדליית כסף בקטגוריית המשקל של עד 68 ק"ג ואחותו דיאנה זכתה במדליית ארד בקטגוריית המשקל של עד 57 ק"ג. אמריקאים נוספים זכו במדליות באיגרוף ובג'ודו.

האחיות ויליאמס השיבו לעצמן את התואר האולימפי בטורניר הזוגות בטניס, לאחר שגברו במשחק הגמר על הצמד הספרדי וירחיניה רואנו פסקואל ואנבל מדינה גאריגס. בטורניר היחידות הודחו שתיהן בשלב רבע הגמר, ונוס בידי הסינית לי נה וסרינה בידי הרוסייה ילנה דמנטייבה. בטורניר הזוגות לגברים זכו האחים בראיין במדליית הארד, לאחר שהפסידו בחצי הגמר לשווייצרים רוג'ר פדרר וסטניסלס ואוורינקה, וגברו במשחק על המקום השלישי על הצרפתים ארנו קלמאן ומיקאל לודרה. בטורניר היחידים סיים ג'יימס בלייק במקום הרביעי, לאחר שהפסיד בחצי הגמר לצ'יליאני פרננדו גונסאלס ובמשחק על מדליית הארד לסרבי נובאק ג'וקוביץ'. רובי ג'ינפרי הפסיד לג'וקוביץ' כבר בסיבוב הראשון.

אולימפיאדת לונדון (2012)[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת לונדון (2012) השתתפו 539 ספורטאים אמריקאים, שהתחרו בכל הענפים למעט כדוריד. המאבק מול סין על ראשות טבלת המדליות היה צמוד, כלל מהפכים רבים במהלך המשחקים ועורר עניין רב בתקשורת. בסופו של דבר הייתה ידם של האמריקנים על העליונה, עם 103 מדליות, מהן 46 מדליות זהב, מספר מדליות הזהב הגבוה ביותר מאז אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984).

לראשונה בהיסטוריה כללה המשלחת יותר נשים מגברים (268 נשים ו-261 גברים) והן זכו בכ-57% מהמדליות ובכ-63% ממדליות הזהב שצברה המשלחת.

שחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבקה סוני
סניה ריצ'רדס לאחר ניצחון נבחרת השליחות האמריקנית ב-400X4 מטר

בשחייה שלטו האמריקאים ללא עוררין, עם 31 מדליות, מהן 16 מדליות זהב (מתוך 34 אפשריות).

מייקל פלפס, שהיה לספורטאי המעוטר ביותר במשחקים אלו בפעם השלישית ברציפות, פתח חלש את המשחקים, כשסיים רק במקום הרביעי במשחה ל-400 מטר מעורב אישי, אך זכה בשש מדליות במשחים האחרים בהם השתתף. עם זכייתו במשחה ל-200 מטר מעורב אישי היה לשחיין הגבר הראשון שזוכה 3 פעמים ברציפות במדליית הזהב באותו המשחה. לאחר שניצח גם במשחה ל-100 מטר פרפר, היה לשחיין הראשון בהיסטוריה, גבר או אישה, שזוכה 3 פעמים ברציפות במדליית זהב אולימפית בשני משחים. במשחה ל-200 מטר פרפר איבד פלפס את תוארו לצ'אד לה קלו וזכה במדליית הכסף. כן זכה במדליות זהב עם נבחרות השליחים האמריקאיות ל-200X4 מטר חופשי ול-100X4 מטר מעורב, ובמדליית כסף עם נבחרת השליחים ל-100X4 מטר חופשי. בכך, השלים פלפס זכייה ב-22 מדליות אולימפיות (מהן 18 מדליות זהב), ושבר את השיא של המתעמלת הסובייטית לאריסה לטינינה, שזכתה ב-18 מדליות אולימפיות בין אולימפיאדת מלבורן (1956) לאולימפיאדת טוקיו (1964).

ראיין לוכטה, שסומן כיריבו הספורטיבי של פלפס, ומי שעשוי לנצח אותו בכמה מהמשחים, הצליח לעשות זאת רק במשחה ל-400 מטר מעורב אישי, בו זכה במדליית הזהב. לוכטה זכה גם במדליית כסף במשחה ל-200 מטר מעורב אישי, במדליית ארד במשחה ל-200 מטר גב, סיים במקום הרביעי במשחה ל-200 מטר חופשי, גרף עוד שתי מדליות במשחי השליחים חופשי ובסך הכל צבר 5 מדליות, מהן 3 זהב. טיילר קלרי, שניצח במשחה ל-200 מטר גב, קבע בו שיא אולימפי חדש, 1:53.41 דקות. קלרי גם סיים במקום החמישי במשחה ל-200 מטר פרפר. גם במשחה ל-100 מטר גב ניצח שחיין אמריקאי, מאט גריוורס, ואף הוא קבע שיא אולימפי חדש, 52.16 שניות. במקום השני במשחה זה סיים ניק תומן. נתן אדריאן גבר על אלוף העולם ב-100 מטר חופשי, ג'יימס מגנוסן, וזכה במדליית הזהב במשחה זה. קאלן ג'ונס זכה במדליית הכסף במשחה ל-50 מטר חופשי, פיטר ואנדרקיי זכה במדליית הארד במשחה ל-400 מטר חופשי וברנדן הנסן זכה במדליית הארד במשחה ל-100 מטר חזה.

מליסה פרנקלין, הייתה לספורטאית המעוטרת ביותר במשחקים אלו, עם 5 מדליות מהן 4 זהב, ניצחה בשני משחי הגב, ובמשחה ל-200 מטר אף קבעה שיא עולם חדש, 2:04.06 דקות. פרנקלין גם סיימה במקום הרביעי במשחה ל-200 מטר חופשי וסיימה במקום החמישי במשחה ל-100 מטר חופשי. רבקה סוני קבעה פעם נוספת שיא עולם ב-200 מטר חזה (2:19.59 דקות), ובמשחה ל-100 מטר חזה זכתה במדליית כסף. גם דנה וולמר קבעה שיא עולם, כשניצחה במשחה ל-100 מטר פרפר (55.98 שניות). אליסון שמיט קבעה שיא אולימפי במשחה ל-200 מטר חופשי (1:53.61 דקות) וגם זכתה במדליית כסף במשחה ל-400 מטר חופשי. קייטי לדקי בת ה-15 זכתה במדליית הזהב במשחה ל-800 מטר חופשי. אליזבת בייזל זכתה במדליית כסף במשחה ל-400 מטר מעורב אישי ובמדליית ארד במשחה ל-200 מטר גב, וקייטלין לאוורנז זכתה במדליית ארד במשחה ל-200 מטר מעורב אישי, וכן סיימה במקום השישי במשחה למרחק הכפול. נבחרת השליחות ל-100X4 מעורב, בה היו חברות פרנקלין, סוני וולמר ושמיט, קבעה שיא עולם חדש (3:52.05 דקות), ואילו נבחרת השליחות ל-200X4 מטר חופשי, שכללה את פרנקלין, וולנר, שמיט ושאנון פרילנד קבעה שיא אולימפי חדש (7:42.92 דקות). במשחה השליחות ל-100X4 מטר חופשי הסתפקו האמריקניות במדליית הארד.

מחוץ לבריכת השחייה, הייתה היילי אנדרסון לאמריקאית הראשונה שזוכה במדליה אולימפית בשחייה במים פתוחים. אנדרסון זכתה במדליית הכסף.

שחיינים אמריקאים נוספים שהעפילו למשחי גמר, אך לא זכו במדליות, כללו את קתלין הרסי (מקום רביעי ב-200 מטר פרפר), אנתוני ארווין (מקום חמישי ב-50 מטר חופשי), קונור דווייר (מקום חמישי ב-400 מטר חופשי), סקוט ולץ (מקום חמישי ב-200 מטר חזה) קאמיל אדמס (מקום חמישי ב-200 מטר פרפר), אריאנה קוקורס (מקום חמישי ב-200 מטר מעורב אישי), קונור ג'ייגר (מקום שישי ב-1500 מטר חופשי), בריג'ה לארסון (מקום שישי ב-100 מטר חזה), קלארק ברקל (מקום שישי ב-200 מטר חזה), מיקה לורנס (מקום שישי ב-200 מטר חזה), ג'סיקה הארדי (מקום שביעי ב-50 מטר חופשי ומקום שמיני ב-100 מטר חופשי), טיילר מקגיל (מקום שביעי ב-100 מטר פרפר) וקלייר דונהיו (מקום שביעי ב-100 מטר פרפר).

אתלטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ן שור חוגגת את ניצחונה בקפיצה במוט
אשטון איטון

באתלטיקה זכו האמריקאים ב-28 מדליות, מהן 9 מדליות זהב.

אליסון פליקס, שהייתה לאתלטית המעוטרת במשחקים אלו, עם 3 מדליות זהב, הובילה את נבחרת השליחות האמריקאית (טיאנה מדיסון, ביאנקה נייט וכרמליטה ג'טר) ל-100X4 מטר חופשי לשיא עולם חדש, 40.82 שניות. פליקס זכתה גם במדליית הזהב בריצת 200 מטר, וכן סיימה במקום החמישי בריצת 100 מטר. כרמליטה ג'טר, זכתה גם במדליית הכסף בריצת 100 מטר ובמדליית הארד בריצת 200 מטר. סניה ריצ'רדס ניצחה בריצת 400 מטר, ודידי טרוטר זכתה במדליית הארד. שתיהן, כמו גם אליסון פליקס, היו חברות בנבחרת השליחות ל-400X4 מטר שזכתה אף היא במדליית זהב. ריצ'רדס גם סיימה במקום החמישי בריצת 200 מטר. בקפיצה לרוחק זכתה בריטני ריס במדליית הזהב וג'נאי דלואץ' במדליית הארד. ג'ן שור שיפרה את הישגה מבייג'ינג וזכתה במדליית זהב בקפיצה במוט, ובריגטה בארט זכתה במדליית כסף בקפיצה לגובה. דון הרפר איבדה את תוארה בריצת 100 מטר משוכות, והסתפקה במדליית הכסף, וקלי ולס זכתה במדליית הארד במרוץ זה. בריצת 400 מטר משוכות זכתה לשינדה דמוס במדליית כסף.

אשטון איטון זכה במדליית הזהב בקרב עשר, וסגנו היה טריי הארדי. גם בקפיצה משולשת היו שני הראשונים אמריקאים - כריסטיאן טיילור וויל קליי. קליי גם זכה במדליית הארד בקפיצה לרוחק. מקצוע נוסף בו שני המנצחים היו אמריקאים היה ריצת 110 מטר משוכות - ארייס מריט זכה בזהב וג'ייסון ריצ'רדסון. מרוץ זה היה היחיד בריצות הקצרות בו הצליחו אצנים אמריקאים לגבור על הג'מייקנים. אריק קינרד זכה במדליית זהב בקפיצה לגובה לאחר שאיוון אוחוב מרוסיה נפסל בשל אימרוץ והאצן האמריקאי היחיד שזכה במדליה בריצות הקצרות היה ג'סטין גטלין, שזכה במדליית הארד בריצת 100 מטר. גם נבחרת השליחים ל-400X4 מטרים זכתה אף היא במדליית הכסף, לאחר שהגיעה אחרי האצנים מאיי בהאמה. שלושה רצים נוספים זכו במדליות כסף: מייקל טינזלי (ריצת 400 מטר משוכות), לאונל מנזאנו (ריצת 1500 מטר) וגיילן ראפ (ריצת 10000 מטר). ראפ סיים גם בקום השביעי בריצת 5000 מטר. את תמונת המדליות השלימו ריס הופה מדליית ארד בהדיפת כדור ברזל. נבחרת השליחים ל-100X4 מטרים נכנעה לנבחרת הג'מייקנית וזכתה במדליית הכסף. התוצאה שקבעה, 37.04 שניות, הייתה התוצאה השנייה בטיבה בהיסטוריה. עם זאת, בשנת 2014 התברר כי אחד האצנים, טייסון גיי, השתמש בחומרים אסורים. הנבחרת כולה נפסלה בשל כך, התוצאה בוטלה, והמדליות נשללו מחברי הנבחרת.

אתלטים אמריקאים נוספים שרשמו הישגים נאים כללו את טייסון גיי (מקום רביעי בריצת 100 מטר), טיאנה מדיסון (מקום רביעי בריצת 100 מטר), וולאס ספירמון (מקום רביעי בריצת 200 מטר), דוויין סולומון (מקום רביעי בריצת 800 מטר), מתיו צנטרוביץ' (מקום רביעי בריצת 1500 מטר), ברנרד לאגאט (מקום רביעי בריצת 5000 מטר), לולו ג'ונס (מקום רביעי בריצת 100 מטר משוכות), מב קלפזיגי (מקום רביעי במרתון), כריסטיאן קאנטוול (מקום רביעי בהדיפת כדור ברזל), ראיין ביילי (מקום חמישי בריצת 100 מטר), ניק סימונדס (מקום חמישי בריצת 800 מטר), אליסיה מונטניו (מקום חמישי בריצת 800 מטר), אנג'לו טיילור (מקום חמישי בריצת 400 מטר משוכות), ג'ורגאן מולין (מקום חמישי בריצת 400 מטר משוכות), מישל קארטר (מקום חמישי בהדיפת כדור ברזל), שאנון רוברי (מקום שישי בריצת 1500 מטר), טיארה בראון (מקום שישי בריצת 400 מטר משוכות), איוואן ג'אגר (מקום שישי בריצת 3000 מטר מכשולים), ג'יימי נייטו (מקום שישי בקפיצה לגובה), שונטה לווה (מקום שישי בקפיצה לגובה), פרנסינה מקורורי (מקום שביעי בריצת 400 מטר), קירון קלמנט (מקום שמיני בריצת 400 מטר משוכות), דונלד קבראל (מקום שמיני בריצת 3000 מטר מכשולים), סטפני בראון טרפטון (מקום שמיני בזריקת דיסקוס), ג'סי ויליאמס (מקום תשיעי בקפיצה לגובה), בקי הולידיי (מקום תשיעי בקפיצה במוט), ראיין וייטינג (מקום תשיעי בהדיפת כדור ברזל), קיבווה ג'ונסון (מקום תשיעי ביידוי פטיש), לופז לומונג (מקום עשירי בריצת 5000 מטר), שאליין פלאנאגאן (מקום עשירי במרתון) ומרקיז גודווין (מקום עשירי בקפיצה לרוחק).

ענפי כדור קבוצתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת ארצות הברית בכדורגל נשים עומדת על הפודיום באצטדיון ומבלי

כל נבחרות הנשים האמריקאיות במשחקי הכדור, פרט לנבחרת ההוקי שדה, העפילו לשלב הגמר, ושלוש מהן גם זכו בתואר. נבחרת הכדורסל עשתה זאת (בפעם החמישית ברציפות) לאחר שהביסה את נבחרת צרפת בתוצאה 50–86. במהלך הטורניר הביסה הנבחרת את יריבותיה בתוצאה הממוצעת 56–91, ורק נבחרת אוסטרליה הצליחה לקלוע מולה למעלה מ-70 נקודות. נבחרת הכדורגל זכתה בתואר בפעם השלישית ברציפות, לאחר שגברה במשחק הגמר על אלופת העולם נבחרת יפן בתוצאה 1–2. במהלך הטורניר הבקיעה אבי וומבאך חמישה שערים לזכות הנבחרת. נבחרת הכדורמים זכתה בתואר בפעם הראשונה בתולדותיה, לאחר שגברה 5–8 על נבחרת ספרד. הנבחרת היחידה שלא הצליחה לזכות במדליית זהב הייתה נבחרת הכדורעף, שבפעם השנייה ברציפות הפסידה לנבחרת ברזיל במשחק הגמר.

נבחרת הגברים היחידה שזכתה במדליית זהב הייתה נבחרת הכדורסל, לה היה זה התואר ה-14. בדומה לבייג'ינג, גם הפעם היריבה בגמר הייתה נבחרת ספרד, והאמריקנים ניצחו 100–107. קווין דוראנט הוביל את קלעי הנבחרת עם 21.2 נקודות בממוצע למשחק, והיא כללה גם את אנדרה איגודלה, כרמלו אנתוני, קובי בראיינט, לברון ג'יימס, אנתוני דייוויס, ג'יימס הארדן, דרן ויליאמס, ראסל וסטברוק, קווין לאב, כריס פול וטייסון צ'נדלר. נבחרת הכדורעף הודחה בידי נבחרת איטליה ברבע הגמר, ונבחרת הכדורמים סיימה במקום השמיני.

ענפים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקלע וינסנט הנקוק עם מדליית הזהב בה זכה
סרינה ויליאמס (במרכז), עם מדליית הזהב בה זכתה, לצדן של מריה שרפובה וויקטוריה אזרנקה

בהתעמלות זכו האמריקאים בשש מדליות. נבחרת הנשים זכתה במדליית הזהב בקרב-רב, לראשונה מזה 16 שנים. אלי רייזמן זכתה גם במדליית הזהב בתרגיל הקרקע ובמדליית הארד בתרגיל הקורה, וכן סיימה במקום הרביעי בקרב-רב. גבי דאגלס זכתה במדליית הזהב בקרב-רב, סיימה במקום השביעי בקורה ובמקום השמיני במקבילים המדורגים. מתעמלת נוספת, ג'ורדין ויבר העפילה לגמר הקרקע וסיימה במקום השביעי. נבחרת הגברים סיימה במקום החמישי, וכמה מחבריה העפילו גם לגמרים אישיים: דאנל לייבה זכה במדליית הארד בקרב-רב וסיים במקום החמישי במתח, ג'ייק דלטון סיים במקום החמישי בתרגיל הקרקע, סאם מיקולאק סיים במקום החמישי בתרגיל הקפיצות, ג'ונתן הורטון סיים במקום השישי במתח וג'ון אורוזקו סיים במקום השמיני בקרב-רב. בטרמפולינה סיימה סוואנה וינסנט במקום השישי.

הטניסאית סרינה ויליאמס זכתה לראשונה במדליית זהב אולימפית, לאחר שגברה במשחק הגמר על מריה שראפובה. יחד עם אחותה ונוס זכתה במדליית זהב שלישית בטורניר הזוגות, לאחר שהשתיים גברו על הצמד הצ'כי אנדראה חלאוואצ'קובה ולוציה חראדצקה. זוג אמריקאי נוסף, ליזל הובר וליסה ריימונד, סיים במקום הרביעי. האחים בוב ומייק בריאן זכו אף הם בטורניר הזוגות, לאחר שגברו על הצמד הצרפתי מיקאל ליודרה וז'ו-וילפריד צונגה. בטורניר הזוגות המעורבים זכו מייק בריאן וליסה ריימונד במדליית הארד, לאחר שהפסידו בחצי הגמר לבלארוסיםויקטוריה אזרנקה ומקס מירני, וגברו על הגרמנים כריסטופר קאס וסבינה ליזיקי. בטורניר היחידים הודח ג'ון איזנר ברבע הגמר, בידי המדורג ראשון רוג'ר פדרר, ואילו אנדי רודיק הודח כבר בסיבוב השני, בידי המדורג שני, נובאק ג'וקוביץ'.

בקליעה זכו האמריקאים בארבע מדליות. וינסנט הנקוק שמר על תוארו מבייג'ינג ואף קבע שיא אולימפי חדש. קים רוד זכתה במדליית זהב שלישית וג'יימי לין גריי קבעה שיא אולימפי בירי משלושה מצבים, וכן סיימה במקום החמישי בירי ברובה אוויר. מאט אימונס זכה במדליית ארד, בירי משלושה מצבים. גם בהיאבקות זכו האמריקאים בארבע מדליות. ג'ורדן בורואוז וג'ייקוב ורנר זכו במדליות זהב, וקולמן סקוט וקלריסה צ'ון זכו במדליות ארד. מתאבק נוסף, טרוול דלאגנב, סיים במקום הרביעי. באופניים, שמרה קריסטין ארמסטרונג על תוארה במרוץ אופני כביש נגד השעון. שרה האמר זכתה במדליית כסף באומניום, וגם עם נבחרת הנשים במרוץ מרדף. רוכבת נוספת, ג'ורג'יה גולד, זכתה במדליית ארד במרוץ אופני הרים. טיילור פיני סיים פעמיים במקום הרביעי.

דייוויד בודיה היה לאמריקאי הראשון שזוכה במדליית זהב בקפיצה מ-10 מטרים מאז גרג לוגאניס עשה זאת באולימפיאדת סיאול (1988). יחד עם ניק מקרורי (שסיים תשיעי בגמר), זכה גם במדליית ארד בקפיצה סינכרונית. גם טרוי דומה וקריסטיאן איפסן זכו במדליית ארד, בקפיצה מ-3 מטרים. דומה סיים במקום החמישי במקצה היחידים. בקפיצה הסינכרונית מ-3 מטרים לנשים, זכו קלסי בראיינט ואביגייל ג'ונסטון במדליית כסף.

בכדורעף חופים העפילו לגמר הנשים שני צמדים אמריקאיים. קרי וולש ומיסטי מיי טרינור זכו בתואר בפעם השלישית ברציפות, לאחר שניצחו את ג'ניפר קסי ואפריל רוס. שמיניית החותרות האמריקאית זכתה במדליית זהב, ורביעיית החותרות ורביעיית החותרים זכו כל אחת במדליית ארד. שמיניית החותרים וצמד החותרות סיימו כל אחד במקום הרביעי. בטורניר האיגרוף הראשון שנערך אי פעם לנשים זכתה קלריסה שילדס במדליית זהב, ומרלין אספראזה זכתה במדליית ארד. אף אחד מהמתאגרפים הגברים לא עבר את שלב רבע הגמר. קיילה האריסון הייתה לג'ודוקא האמריקאית הראשונה שזוכה במדליית זהב אולימפית, ומארטי מאלוי זכתה במדליית ארד. בין הגברים בלט טראוויס סטיבנס, שסיים במקום החמישי. נבחרת הקשתים האמריקאית זכתה במדליית כסף, והקשתת חטונה לוריג סיימה במקום הרביעי. שני לוחמי טאקוונדו אמריקאים זכו במדליות ארד: טרנס ג'נינגס ופייג' מקפירסון. במדליית ארד נוספת זכתה נבחרת הסייפות, בדקר. מריאל זגוניס, שנשאה את הדגל האמריקאי בטקס הפתיחה, לאחר שזכתה בשתי מדליות זהב ברומח באולימפיאדות הקודמות, הסתפקה הפעם במקום הרביעי. הישג דומה רשמו נבחרת הסייפים ברומח ווסטון קלזי בדקר. ספורטאיות בולטות נוספות שבלטו במשלחת האמריקאית כללו את מרגו איסקסן שסיימה במקום הרביעי בקרב חמש מודרני, הטריאתלטית שרה גרוף שסיימה אף היא במקום הרביעי וצוות שייטות האליוט 6 מטר שסיים במקום החמישי.

אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) השתתפו 555 ספורטאים אמריקאים. הם זכו ב-121 מדליות, מספר המדליות הגבוה ביותר בו זכתה משלחת אמריקאית באולימפיאדה מחוץ לארצות הברית, והגבוה ביותר מאז אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984). מספר מדליות הזהב היה 46, כבלונדון. בניגוד למשחקים הקודמים, חלה ירידה בהישגי המשלחת הסינית, ושליטתה של ארצות הברית בטבלת המדליות הייתה בלתי מעורערת.

שחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השחיין מייקל פלפס עונד את אחת מחמש מדליות הזהב בהן זכה בריו, במשחה ל-200 מטר פרפר
השחיינית קייטי לדקי עם אחת מארבע מדליות הזהב בהן זכתה בריו, במשחה ל-400 מטר חופשי

שליטתה של ארצות הברית בבריכת השחייה נמשכה גם בתחרויות השחייה בריו. השחיינים האמריקאים זכו ב-33 מדליות, מהן 16 מדליות זהב.

מייקל פלפס הגיע לאולימפיאדה החמישית שלו אחרי שכבר הכריז על פרישתו וחזר ממנה. הוא הוסיף למאזנו 6 מדליות, והגיע ל-23 בסיכום כללי, יותר מכל ספורטאי אחר בהיסטוריה. מבין 6 המדליות, 5 היו מדליות זהב. במשחה ל-200 מטר פרפר השיב לעצמו את התואר לאחר שבלונדון הפסיד לצ'אד לה קלו, והשלים זכייה שלישית במשחה. במשחה ל-200 מטר מעורב אישי זכה בפעם הרביעית ברציפות, הישג שאף שחיין לא רשם מעולם. במשחה ל-100X4 מעורב היה שותף לזכייה אמריקאית תשיעית ברציפות בתואר האולימפי, שהייתה הזכייה השלישית שלו כחבר הנבחרת. במשחה ל-200X4 מטר חופשי היה שותף לזכייה אמריקאית רביעית ברציפות, שגם לו הייתה הרביעית ברציפות. גם במשחה השליחים ל-100X4 מטר חופשי זכה פלפס במדליית הזהב יחד עם הנבחרת האמריקאית. המשחה היחיד בו התחרה ולא זכה במדליית זהב היה המשחה ל-100 מטר פרפר, בו ניצח ג'וזף סקולינג, בעוד פלפס חלק את מדליית הכסף עם צ'אד לה קלו ולאסלו צ'ה.

שחיין בולט נוסף, ראיין מרפי, זכה ב-3 מדליות זהב. הוא קבע שיא אולימפי במשחה ל-100 מטר גב (51.97 שניות), זכה במדליית זהב במשחה ל-200 מטר גב ובמשחה שליחים 100X4 מטר מעורב בשיא אולימפי חדש תוך כדי שהוא קובע שיא עולם חדש במשחה ל-100 מטר גב (51.85 שניות). אנתוני ארווין בן ה-35 זכה במדליית הזהב במשחה ל-50 מטר חופשי, 16 שנים לאחר שניצח בו באולימפיאדת סידני. באותו משחה זכה נייתן אדריאן במדליית ארד. אדריאן זכה במדליית ארד גם במשחה ל-100 מטר חופשי, בו ניצח בלונדון ובסך הכל צבר 4 מדליות, 2 זהב במשחי השליחים (100X4 מטר חופשי ו-100X4 מטר מעורב) ו-2 ארד. קונור יגר זכה במדליית כסף במשחה ל-1500 מטר חופשי, עם שיא אמריקאי חדש (14:39.48 דקות) וכן סיים חמישי במשחה ל-400 מטר חופשי. במדליות כסף נוספות זכו ג'וש פרנוט (200 מטר חזה) וצ'ייס קייליש (400 מטר מעורב אישי). קונור דוואייר זכה במדליית ארד ב-200 מטר חופשי, סיים רביעי במשחה למרחק הכפול וזכה במדליית זהב במשחה ל-200X4 מטר חופשי, דייוויד פלאמר זכה במדליית ארד במשחה ל-100 מטר גב וקודי מילר זכה במדליית ארד במשחה ל-100 מטר חזה, עם שיא אמריקאי חדש (58.84 שניות).

כל יתר השחיינים האמריקאים שהתחרו בריו העפילו למשחי גמר. ג'ורדן וילימובסקי סיים רביעי במשחה ל-1500 מטר חופשי, וכן סיים חמישי במשחה ל-10 ק"מ במים פתוחים. קווין קורדס סיים רביעי במשחה ל-100 מטר חזה ושמיני במשחה ל-200 מטר חזה, טאונלי האס סיים חמישי במשחה ל-200 מטר חופשי וזכה במדליית זהב במשחה ל-200X4 מטר חופשי, ראיין לוכטה סיים חמישי במשחה ל-200 מטר מעורב אישי וזכה במדליית זהב במשחה ל-200X4 מטר חופשי ובכך זכה ב 12 מדליות אולימפיות מהן 6 זהב והיה לשחיין השני הכי מעוטר בהיסטוריה של השחייה, ג'יי לית'רלנד סיים חמישי במשחה ל-400 מטר מעורב אישי, ג'ייקוב פבלי סיים חמישי במשחה ל-200 מטר גב, קיילב דרסל סיים שישי במשחה ל-100 מטר חופשי וזכה במדליית זהב במשחה שליחים 100X4 מטר חופשי וטום שילדס סיים שביעי במשחה ל-100 מטר פרפר.

אצל הנשים בלטה קייטי לדקי, שזכתה ב-5 מדליות, מהן 4 מדליות זהב. היא שמרה על תוארה במשחה ל-800 מטר חופשי, עם שיא עולם חדש (8:04.79 דקות). גם במשחה ל-400 מטר חופשי קבעה לדקי שיא עולם (3:56.46 דקות), ובמדליית זהב נוספת זכתה במשחים ל-200 מטר חופשי ובמשחה השליחות ל-200X4 מטר חופשי. בנוסף, זכתה במדליית כסף במשחה השליחות ל-100X4 מטר חופשי. סימון מנואל חלקה את מדליית הזהב במשחה ל-100 מטר חופשי עם הקנדית פני אולקסיאק, והייתה לשחיינית האפרו-אמריקאית הראשונה שזוכה במדליית זהב אולימפית. התוצאה שקבעו השתיים, 52.70 שניות, הייתה שיא אולימפי חדש. בנוסף, זכתה מנואל במדליית כסף במשחה ל-50 מטר חופשי והייתה שותפה למדליית הזהב של השליחות האמריקאיות במשחה ל-100X4 מטר מעורב ומדליית כסף במשחה השליחות ל-100X4 מטר חופשי. לילי קינג קבעה אף היא שיא אולימפי חדש, במשחה ל-100 מטר חזה - 1:04.93 דקות וזכתה במדליית הזהב במשחה ל-100X4 מטר מעורב. במדליית זהב נוספת זכתה מאיה דיראדו, במשחה ל-200 מטר גב. דיראדו זכתה במדליית זהב נוספת במשחה השליחות ל-200X4 מטר חופשי, במדליית כסף במשחה ל-400 מטר מעורב אישי ובמדליית ארד במשחה ל-200 מטר מעורב אישי. קתלין בייקר זכתה במדליית כסף במשחה ל-100 מטר גב ובמדליית זהב במשחה ל-100X4 מטר מעורב, קייטי מיילי זכתה במדליית ארד במשחה ל-100 מטר חזה, דנה וולמר איבדה את תוארה ב-100 מטר פרפר וזכתה אף היא במדליית ארד במדליית זהב במשחה ל-100X4 מטר מעורב ובמדליית כסף במשחה השליחות ל-100X4 מטר חופשי, וליה סמית' זכתה במדליית ארד במשחה ל-400 מטר חופשי, סיימה שישית במשחה ל-800 מטר חופשי וזכתה במדליית זהב במשחה השליחות ל-200X4 מטר חופשי. אליסון שמיט זכתה במדליית זהב במשחה השליחות ל-200X4 מטר חופשי ובסך הכל צברה במהלך הקריירה שלה 8 מדליות אולימפיות מהן 4 זהב.

שחייניות אמריקאיות נוספות שהעפילו לשלב הגמר כללו את קאמיל אדמס (מקום רביעי ב-200 מטר פרפר), מלאני מרגליס (מקום רביעי ב-200 מטר מעורב אישי), אליזבת בייזל (מקום שישי ב-400 מטר מעורב אישי), אוליביה סמוליגה (מקום שישי ב-100 מטר גב), אבי וייצל (מקום שביעי ב-100 מטר חופשי) והאלי פליקינגר (מקום שביעי ב-200 מטר פרפר). מיסי פרנקלין כוכבת השחייה באולימפיאדת לונדון, לא הצליחה לעלות למשחי הגמר בשני המשחים בהם השתתפה, אך היא הייתה שותפה לזכייה במדליית זהב במשחה השליחות ל-200X4 מטר חופשי לאחר ששחתה בשלב המוקדמות ובסך הכל צברה במהלך הקריירה שלה 6 מדליות אולימפיות מהן 5 זהב.

קופץ המשולשת כריסטיאן טיילור במהלך התחרויות בריו
ראיין קראוזר (מימין) וג'ו קובץ' חוגגים את זכייתם במדליית הזהב והכסף בהדיפת כדור ברזל
נבחרת השליחות בריצת 100X4 מטר חוגגת את ניצחונה. מימין: טורי בואי, טיאנה ברטולטה, אינגליש גרדנר ואליסון פליקס

על השתתפותם של השחיינים האמריקאים במשחקים העיבה תקרית בה היו מעורבים ראיין לוכטה ושלושה משחייני נבחרת השליחים, ג'ימי פייגן, גונאר בנץ וג'ק קונגר. לוכטה טען כי הארבעה היו קורבן לשוד מזוין במהלך שהותם בריו דה ז'ניירו. עד מהרה התברר כי השוד לא היה ולא נברא, וכי הארבעה גרמו נזק לשירותים של תחנת דלק בעודם שיכורים, והנשק שכוון לעברם היה נשק של אנשי אבטחה שדרשו כי ישלמו על הנזק שגרמו.

אתלטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתלטיקה זכו האמריקאים ב-32 מדליות, מהן 13 מדליות זהב. הנציגים נקבעו בתחרות מבחנים.

בקפיצה משולשת דורגו שני אמריקאים במקומות הראשונים: כריסטיאן טיילור שמר על תוארו מלונדון, וכמו בלונדון, גם בריו סגנו היה ויל קליי. גם בהדיפת כדור ברזל דורגו אמריקאים בשני המקומות הראשונים. ראיין קראוזר קבע שיא אולימפי חדש (22.52 מטר) וזכה במדליית הזהב, וג'ו קובץ' זכה במדליית הכסף. אשטון איטון שמר על תוארו בקרב עשר, וגם הוא קבע שיא אולימפי חדש - 8893 נקודות. מתיו צנטרוביץ' זכה במדליית זהב בריצת 1500 מטר, קירון קלמנט ניצח בריצת 400 מטר משוכות, וג'ף הנדרסון בקפיצה לרוחק. נבחרת השליחים ל-400X4 מטר זכתה אף היא במדליית זהב, ואחד החברים בה, לאשון מריט, זכה במדליית ארד בריצת 400 מטר וגם סיים שישי בריצת 200 מטר. ג'סטין גטלין בן ה-34 זכה במדליית כסף בריצת 100 מטר, שהייתה המדליה האולימפית החמישית שלו. איוואן ג'אגר זכה במדליית כסף בריצת 3000 מטר מכשולים והאתלט יליד קניה פול צ'לימו זכה במדליית כסף בריצת 5000 מטר. קלייטון מרפי זכה במדליית ארד בריצת 800 מטר וסם קנדריקס זכה במדליית ארד בקפיצה במוט. גאלן ראפ זכה במדליית ארד במרתון, וכן סיים חמישי בריצת 10000 מטר.

אתלטים אמריקאים נוספים שבלטו בריו כללו את ג'ריון לוסון (מקום רביעי בקפיצה לרוחק), דבון אלן (מקום חמישי בריצת 110 מטר משוכות), ברנרד לאגאט (מקום חמישי בריצת 5000 מטר), ג'ארד וורד (מקום שישי במרתון), אריק קיינרד (מקום שישי בקפיצה לגובה), זאק זימק (מקום שביעי בקרב עשר), רוני אש (מקום שמיני בריצת 110 מטר משוכות), בן בלנקנשיפ (מקום שמיני בריצת 1500 מטר), טרייבון ברומל (מקום שמיני בריצת 100 מטר) ובוריס בריאן (מקום שמיני בריצת 800 מטר). במרוץ השליחים ל-100X4 מטר נפסלה הנבחרת האמריקאית בשלב הגמר.

בריצת 100 מטר משוכות זכו אצניות אמריקניות בכל שלוש המדליות: בריאנה רולינס זכתה בזהב, ניה אלי בכסף וקריסטי קסטלין בארד. בקפיצה לרוחק דורגו אמריקאיות בשני המקומות הראשונים: טיאנה ברטולטה זכתה בזהב, והאלופה היוצאת בריטני ריס זכתה בכסף. בריצת 400 מטר משוכות זכתה דלילה מוחמד במדליית הזהב ואשלי ספנסר זכתה במדליית הארד, ובמדליית זהב נוספת זכתה מישל קרטר, בהדיפת כדור ברזל. שתי נבחרות השליחות זכו במדליות זהב. בריצת 100X4 מטר נקבע תחילה כי האמריקאיות נפסלו בשלב המוקדמות, אך לאחר שערעור שהוגש התקבל, התמודדו האצניות במרוץ נפרד נגד השעון, והתוצאה שהשיגו הספיקה להן כדי להעפיל לשלב הגמר, בו ניצחו. חברת נבחרת השליחות בריצת 100X4 מטר טורי בואי זכתה גם בשתי מדליות אישיות, מדליית כסף בריצת 100 מטר ומדליית ארד בריצת 200 מטר. אליסון פיליקס, שהתחרתה בני מרוצי השליחות זכתה גם במדליית כסף בריצת 400 מטר. בכך, הגיעה למאזן של 9 מדליות אולימפיות בארבע אולימפיאדות. סנדי מוריס זכתה אף היא במדליית כסף, בקפיצה במוט. ג'ניפר סימפסון זכתה במדליית ארד בריצת 1500 מטר ואמה קובורן עשתה זאת בריצת 3000 מטר מכשולים.

אתלטיות אמריקאיות נוספות שבלטו בריו כללו את קטורה אורג'י (מקום רביעי בקפיצה משולשת), נטשה הייסטינגס (מקום רביעי בריצת 400 מטר), שונטה לאו (מקום רביעי בקפיצה לגובה), שאנון ראוברי (מקום רביעי בריצת 1500 מטר), רייבן סונדרס (מקום חמישי בקפיצה לגובה), פיליס פרנסיס (מקום חמישי בריצת 400 מטר), אינגליש גרדנר (מקום שישי בריצת 100 מטר), מולי האדל (מקום שישי בריצת 10000 מטר), שאליין פלנגן (מקום שישי במרתון), אמבר קמפבל (מקום שישי ביידוי פטיש), דזירה לינדן (מקום שביעי במרתון), דיאז'ה סטיבנס (מקום שביעי בריצת 200 מטר), קייט גרייס (מקום שמיני בריצת 800 מטר), דיאנה פרייס (מקום שמיני ביידוי פטיש) וקולין קוויגלי (מקום שמיני בריצת 3000 מטר מכשולים).

התעמלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתעמלת סימון ביילס עם מדליית הזהב בה זכתה בקרב-רב, אחת מארבע מדליות בהן זכתה בריו

ענף נוסף בו הובילה ארצות הברית את טבלת המדליות היה ההתעמלות, עם 12 מדליות, מהן 4 מדליות זהב.

מעל כולם התעלתה סימון ביילס, שזכתה במדליות זהב בקרב-רב, בתרגילי הקרקע והקפיצות, ועם הנבחרת האמריקאית, ובמדליית ארד בתרגיל הקורה. חברתה לנבחרת, אלי רייזמן, שהייתה האלופה האולימפית בתרגיל הקרקע בלונדון, זכתה הפעם במדליות כסף, הן בקרב-רב והן בקרקע. לורי הרננדז זכתה במדליית כסף בתרגיל הקורה, מדיסון קושיאן זכתה במדליית כסף במקבילים המדורגים, ואילו גבי דאגלס, שהייתה האלופה האולימפית בקרב-רב בלונדון, הסתפקה במקום השביעי בתרגיל המקבילים המדורגים. כל חמש המתעמלות היו שותפות לזכייה במדליית הזהב הקבוצתית.

אצל הגברים בלט דאנל לייבה, שזכה במדליות כסף במקבילים ובמתח. אלכס נאדור זכה במדליית ארד בסוס הסמוכות, ואילו סאם מיקולאק העפיל לשלושה גמרים, אך באף אחד מהם לא זכה במדליה. הוא סיים רביעי במתח, שביעי בקרב-רב ושמיני בקרקע. מתעמל נוסף, ג'ייקוב דלטון, סיים שישי בתרגיל הקרקע. הארבעה סיימו גם במקום החמישי עם הנבחרת.

ענפי כדור קבוצתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת הגברים בכדורסל שבה וזכתה בתואר האולימפי. הפעם פגשה את ספרד רק בחצי הגמר, ואילו בגמר הביסה את סרביה בתוצאה 66–96. נבחרת הנשים שמרה אף היא על תוארה, לאחר ניצחון 72–101 על ספרד במשחק הגמר.

נבחרת הנשים בכדורמים שמרה אף היא על תוארה, לאחר ניצחון 5–12 על איטליה במשחק הגמר. הגברים לא הצליחו לעבור את שלב הבתים. בכדורעף זכו שתי הנבחרות במדליות ארד, הגברים לאחר הפסד לאיטליה בחצי הגמר וניצחון על רוסיה במשחק על המקום השלישי, והנשים לאחר הפסד לסרביה וניצחון על הולנד בשלבים המקבילים.

נבחרת הנשים בכדורגל, שניצחה בשלושת הטורנירים האולימפיים הקודמים, ומעולם לא סיימה במקום נמוך מהמקום השני, הודחה במפתיע כבר בשלב רבע הגמר, בידי נבחרת שוודיה, במשחק שהוכרע בבעיטות עונשין. נבחרת הנשים בהוקי שדה הודחה אף היא בשלב רבע הגמר על ידי נבחרת גרמניה. נבחרת הנשים ברוגבי שביעיות סיימה במקום החמישי, ונבחרת הגברים סיימה במקום התשיעי.

ענפים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוכב אופני ה-BMX קונור פילדס, זוכה מדליית הזהב בריו, במהלך המשחקים
הג'ודוקא קיילה האריסון חוגגת את זכייתה במדליית זהב בריו
הקלעית וירג'יניה ת'ראשר, זוכת מדליית הזהב בירי ברובה אוויר, במהלך המשחקים

רוכבת האופניים קריסטין ארמסטרונג זכתה בפעם השלישית ברציפות בתואר האולימפי במרוץ נגד השעון. קונור פילדס זכה במדליית כסף באופני BMX, ובתחרות הנשים זכתה אליס פוסט במדליית כסף. בשתי התחרויות דורגו אמריקאים במקום הרביעי, ניקולאס לונג אצל הגברים וברוק קריין אצל הנשים. שרה האמר שחזרה את הישגה מלונדון עם שתי מדליות כסף, באומניום ובמרוץ המרדף הקבוצתי. מארה אבוט סיימה במקום הרביעי במרוץ אופני כביש וליאה דייוויסון סיימה שביעית במרוץ אופני הרים.

הלן מארוליס הייתה למתאבקת האמריקאית הראשונה שזוכה במדליית זהב אולימפית. בקרב הגמר גברה על היפנית סאורי יושידה, שהייתה האלופה האולימפית שלוש פעמים ברציפות, והפסידה לפני כן פעמיים בלבד בכל הקריירה. קייל סניידר זכה אף הוא במדליית זהב וג'יידן קוקס זכה במדליית ארד. פרנק מולינארו, טרוול דלאגנב וילנה פירוז'ובה סיימו במקום החמישי ואדלין גריי סיימה במקום השביעי. המתאגרפת קלאריסה שילדס שמרה על תוארה מלונדון, שאקור סטיבנסון זכה במדליית כסף, וניקו הרננדז זכה במדליית ארד. שלושה מתאגרפים נוספים הודחו בשלב רבע הגמר: קרלוס בלדראס, גארי אנטואן ראסל ומיקאלה מאייר.

בטניס, זכו שני צמדים אמריקאים במקומות הראשונים בטורניר הזוגות המעורבים: בתאני מאטק-סאנדס וג'ק סוק זכו במדליית זהב, וונוס ויליאמס וראג'יב ראם זכו במדליית כסף. סוק זכה גם במדליית ארד בטורניר הזוגות לגברים, יחד עם סטיב ג'ונסון, שבטורניר היחידים הודח בשלב רבע הגמר. בטורניר היחידות הצליחה ויליאמס פחות מאשר בטורניר הזוגות המעורבים, כשהודחה כבר בסיבוב הראשון, ואילו אחותה, סרינה, שהגיעה כמדורגת ראשונה בעולם, הודחה בסיבוב השלישי. בטורניר הזוגות לנשים הודחו השתיים בסיבוב הראשון. טניסאית אמריקאית נוספת, מדיסון קיז, סיימה במקום הרביעי בטורניר היחידות.

הג'ודוקא קיילה האריסון שמרה על תוארה מלונדון, טרוויס סטיבנס זכה במדליית כסף וניק דלפופולו סיים במקום השביעי. שמיניית החותרות האמריקאית זכתה במדליית הזהב, ובמקצה היחידות זכתה ג'נברה סטון במדליית כסף. גרייס לוצ'אק ופליס מולר סיימו במקום הרביעי במקצה הזוגות ורביעיית החותרות סיימה במקום החמישי. אצל הגברים סיימה שמיניית החותרים במקום הרביעי, אנדרו קמפבל וג'וש קוניצ'ני סיימו במקום החמישי לזוגות בסירה קלה ורביעיית החותרים סיימה במקום השביעי. הקלעית וירג'יניה ת'ראשר קבעה שיא אולימפי ברובה אוויר (208 נקודות), וקלעית נוספת, שרה שרר דורגה שמינית באותה תחרות. קורי קוגדל זכתה במדליית ארד בטראפ וקים רוד, שאיבדה את תוארה בסקיט, זכתה אף היא במדליית ארד, שהייתה המדליה האולימפית השישית שלה, בשש אולימפיאדות. במדליית זהב נוספת זכתה הטריאתלטית גוון ג'ורגנסן, שהייתה האמריקאית הראשונה שזוכה בתואר האולימפי בענף זה.

בסיף זכו האמריקאים בארבע מדליות. סייף הרומח אלכסנדר מסיאלס זכה במדליית כסף אישית ובמדליית ארד עם הנבחרת. סייף החרב דריל הומר זכה אף הוא במדליית כסף, ונבחרת הנשים בחרב זכתה במדליית ארד. נבחרת הנשים בדקר סיימה במקום החמישי. דייוויד בודיה איבד את תוארו בקפיצה למים מ-10 מטר, אך זכה במדליית ארד. בקפיצות הסינכרוניות זכה במדליית הכסף, יחד עם סטיל ג'ונסון. סאם דורמן ומייקל היקסון זכו אף הם במדליית כסף, בקפיצה הסינכרונית מ-3 מטר. בקפיצה ל-3 מטר ליחידים סיים קריסטיאן איפסן במקום החמישי ואצל הנשים סיימו איימי קוזאד וג'סיקה פראטו במקום השביעי בקפיצה הסינכרונית מ-10 מטר. ברכיבה זכתה נבחרת הקפיצות במדליית כסף, וקנט פארינגטון סיים חמישי בתחרות היחידים. פיליפ דאטון, לו הייתה זו אולימפיאדה שישית, זכה במדליית ארד באיוונטינג, ונבחרת הדרסאז' זכתה אף היא במדליית ארד. אחת מחברות הנבחרת, לורה גרייבס סיימה במקום הרביעי בתחרות היחידות.

נבחרת הגברים בקשתות זכתה במדליית כסף שנייה ברציפות, ואחד החברים בה, בריידי אליסון, זכה במדליית ארד בתחרות היחידים. בשיט זכה שייט הפין קיילב פיין במדליה היחידה, מדליית ארד. דייוויד יוז וסטוארט מקניי סיימו במקום הרביעי בדגם 470, אני היגר ובריאנה פרובנצ'ה סיימו במקום השביעי בתחרות המקבילה לנשים, ובורה גולארי ולואיזה צ'אפי סיימו במקום השמיני בנאקרה 17. לוחמת הטאקוונדו ג'קי גאלוויי זכתה במדליית ארד, וסטיבן לופז, באולימפיאדה החמישית שלו, סיים במקום החמישי. מרימת המשקולות שרה רובלס זכתה אף היא במדליית ארד, ועמיתותיה מורגן קינג וג'ני ארתור סיימו במקום השישי. קרי וולש איבדה את תוארה בכדורעף חופים לאחר שלוש זכיות רצופות, וזכתה במדליית ארד, יחד עם אפריל רוס. בטורניר הגברים הודחו פיל דלהאוזר וניק לוסנה בשלב רבע הגמר. בטורניר הגולף האולימפי הראשון מזה 112 שנה זכה מאט קוצ'אר במדליית ארד, וסטייסי לואיס סיימה במקום הרביעי.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מרבית המדינות שהרכיבו את ברית המועצות לא הספיקו להקים ועדים אולימפיים עצמאיים, ולכן התחרו ספורטאים מ-12 מתוך 15 המדינות (כולן למעט אסטוניה, לטביה וליטא) במשלחת אחת, המשלחת המאוחדת, תחת הדגל האולימפי.
  2. ^ Sandra Bailey, "BARCELONA: VOLLEYBALL; 12 Angry (Bald) Men Set Out to Make Point", New York Times, 29.7.1992
  3. ^ אתר למנויים בלבד Michael Johnson, former Olympic great, ‏Michael Johnson: Why drugs cheat shamed me into handing back Olympic relay gold medal, The Telegraph, 3 June 2008
  4. ^ Christopher Clarey, "Cavic Finds a Personal Triumph in the Narrowest of Defeats", New York Times 16.8.2008.