ארצות השפלה האוסטריות
| |||
 | |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| משטר | מונרכיה | ||
| שפה נפוצה |
גרמנית הולנדית לטינית | ||
| עיר בירה | בריסל | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת | אירופה | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | הסכם ראשטט | ||
| תאריך | 1714 | ||
| פירוק | הסכם קמפו פורמיו | ||
| תאריך | 1797 | ||
| ישות קודמת |
 ארצות השפלה הספרדיות | ||
| ישות יורשת |
 הרפובליקה הצרפתית הראשונה | ||
ארצות השפלה האוסטריות (בגרמנית: Österreichische Niederlande; בהולנדית: Oostenrijkse Nederlanden; בלטינית: Belgium Austriacum) היה שמה של בלגיה בין השנים 1714–1797. המדינה כללה את שטחי בלגיה ולוקסמבורג של ימינו, ונחצתה על ידי בישופות לייז'.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהסכם ראשטט שסיים את מלחמת הירושה הספרדית, נמסרו ארצות השפלה הספרדיות לאוסטריה. האוסטרים לא היו מרוצים מהנחלות הללו, עקב הגבולות הארוכים עם צרפת, אולם האזור ניתן לאוסטריה בעקבות התעקשות הולנד ובריטניה שחששו מהשפעה צרפתית באזור. מצודות הגבול הוחזקו על ידי חיילים הולנדים, כפי שנקבע בהסכם ראשטט.
קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה הקים את חברת אוסטנדה, שמטרתה הייתה להתחרות בסחר הבריטי וההולנדי, אולם הניסיון לא צלח.
האוסטרים שלא היו מרוצים מהחזקתם באזור, ניסו במשך כל התקופה להחליפו בבוואריה. בשנת 1757 נחתם הסכם ורסאי בין אוסטריה לצרפת, ובו סוכם שצרפת תסייע לאוסטריה לכבוש מחדש את שלזיה, תמורת העברת ארצות השפלה לפליפה, דוכס פארמה, אולם בשנת 1758 בוטל ההסכם ואוסטריה המשיכה לשלוט באזור.
בשנת 1784 ניסה יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה לדרוש מהולנד לפתוח את נהר הסכלדה לשיט, אולם לבסוף הושג הסכם שהולנד תפצה את אוסטריה ב-2 מיליון גילדן הולנדי, אך הנהר יוסיף להיות סגור לשיט.
הקיסר יוזף השני, ברוח עידן האורות והאבסולוטיזם הנאור, יזם סדרה של רפורמות מקיפות בארצות השפלה בשנות השמונים של המאה ה-18, שנועדו ליצור משטר מודרני וריכוזי בתחומי המנהל, הפוליטיקה והמשפט. הרפורמה נועדה להחליף את המערכת המבוזרת הישנה במערכת משפטית מאוחדת שתשמש את הקיסרות כולה, והמחוזות העצמאיים של ארצות השפלה האוסטריות יוחלפו בתשעה מחוזות על פי הדגם האוסטרי, מחולקים ל-35 חבלים. יוזף גם חילן את מערכת החינוך וארגן מחדש (או ביטל) כמה מסדרי נזירים.
ב-1789 פרץ מרד עממי בארצות השפלה האוסטריות בתגובה למדיניות הריכוזית של הקיסר. הופיעו שתי סיעות: הסטאטיסטים שהתנגדו לרפורמות (מהמילה "סטאט", כלומר "מדינה"), והוונקיסטים, שנקראו על שם יאן פרנס וונק (Vonck), שתחילה תמך ברפורמות, אבל מאוחר יותר הצטרף לאופוזיציה בשל הדרך הכושלת שבה הן יושמו.
ההתקוממות החלה בבראבנט, שב-1789 הכריזה כי היא אינה מכירה עוד בשלטונו של הקיסר, ובכך התחילה את מה שמכונה מהפכת בראבנט. מנהיגם של הסטאטיסטים, הנדריק ון דר נוֹט (Van der Noot), חצה את הגבול אל הרפובליקה ההולנדית וגייס שם צבא קטן בעיר ברדה שבסְטָאטְס-בראבנט (החלק של בראבנט שנכבש על ידי הרפובליקה ההולנדית, כיום מחוז צפון בראבנט בהולנד).
באוקטובר של אותה שנה הוא פלש לבראבנט גופא וכבש את טורנהאוט לאחר שהביס את האוסטרים בקרב טורנהאוט ב-17 באוקטובר. גנט נכבשה ב-13 בנובמבר, וב-17 בנובמבר נמלטו מבריסל העוצרים אלברט מסקסוניה והארכידוכסית מריה-כריסטינה. שאריות הצבא הקיסרי הסתגרו מאחורי הביצורים הכבדים של לוקסמבורג ואנטוורפן.
ון דר נוט הכריז על עצמאותה של בראבנט, ושאר מחוזות ארצות השפלה האוסטריות הצטרפו אליו עד מהרה (מלבד לוקסמבורג). ב-11 בינואר 1790 הם חתמו על ברית וכוננו קונפדרציה בשם המדינות הבלגיות המאוחדות; הברית הושפעה מנוסח שבועת ההתכחשות ההולנדית מ-1581 ומהכרזת העצמאות של ארצות הברית מ-1776.
בלא כל קשר ישיר, פרצה ב-1789 מהפכה גם בבישופות לייז'. המהפכנים כוננו רפובליקה, שהצטרפה למדינות הבלגיות המאוחדות במעין ברית. ון דר נוט, שהכיר במעמדה השברירי של המדינה החדשה, ניסה לשאת ולתת עם מדינות זרות כדי לזכות בתמיכתן, ואף הציע איחוד עם הרפובליקה ההולנדית, אך לא זכה להצלחה. בינתיים גברו העימותים הפנימיים בין הסטאטיסטים והוונקיסטים, שהגיעו עד סף מלחמת אזרחים.
בפברואר מת יוזף השני ואחיו לאופולד השני עלה לכס הקיסרות. לאופולד פעל במהירות וכבש מחדש את ארצות השפלה האוסטריות. ב-24 באוקטובר כבשו חילות קיסריים את נאמור, ואילצו את מחוז נאמור להכיר בסמכותו של הקיסר. כעבור יומיים נכנע מחוז מערב פלנדריה ועד דצמבר חזר השטח כולו לידי הקיסרות.
בשנת 1794 כבשו הצרפתים את האזור, וסיפחו אותו לרפובליקה הצרפתית הראשונה. בשנת 1797 נחתם הסכם קמפו פורמיו בין אוסטריה לצרפת, ובין השאר סוכם בו שאוסטריה תוותר על ארצות השפלה לטובת צרפת.
אחרי תבוסת נפוליאון ב-1815, האזור ניתן לממלכה המאוחדת של ארצות השפלה, אבל כעבור 15 שנה בלבד התחוללה המהפכה הבלגית - החלק הדרומי של הממלכה המאוחדת (שהיה בעבר "ארצות השפלה הדרומיות") התקומם כנגד השלטון ההולנדי והכריז על עצמאותו כבלגיה.
