ארצ'י שפ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Archie shepp Warszawa 2.jpg

ארצ'י שפאנגלית: Archie Shepp נולד ב-24 במאי 1937) הוא נגן סקסופון טנור אפרו-אמריקאי. הוא מוכר בעיקר בזכות יצירותיו החדשניות משנות השישים, כגון שיתופי הפעולה עם ג'ון קולטריין וססיל טילור בג'אז החופשי, וכן מרכזיותו בסצנה הקונטמפוררית של ניו יורק. כמו כן, הוא התפרסם בגישתו האפרוצנטרית למוזיקה.

שפ הוא גם מחזאי. בין מחזותיו: "הקומוניסט" משנת 1960 ו"ליידי דיי: טרגדיה מוזיקלית" מ-1972. שתי ההצגות הופקו על ידי רוברט קלפין ומרכז התיאטרון של צ'לסי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארצ'י שפ נולד בפלורידה אך גדל בפילדלפיה שבפנסילבניה. הוא למד פסנתר, סקסופון אלט וקלרינט לפני שהשתקע בטנור. אם כי לעתים הוא עוד מנגן בפסנתר ובלט. בשנים 1955-1959 הוא למד תיאטרון, אותו נטש כמעט באופן מוחלט עבור המוזיקה.

הוא ניגן קצת ג'אז לטיני לפני שהחל לעבוד בהרכב של פסנתרן האבנגרד ססיל טילור. הוא מופיע בחמישה אלבומים של טילור כשהמוכרים ביניהם: Air, The World of Cecil Taylor ו-Cell Walk for Celeste.

בשנת 1962 החל להקליט כמוביל. הוא התעסק ביצירות רבות פרי עטו של אורנט קולמן. אחר כך הוא הצטרף לחמישייה החדשנית של ניו יורק (New York Contemporary Five). הערצתו את קולטריין הובילה לאלבום Four for Trane אותו הפיק קולטריין בעצמו. רוב היצירות באלבום הן יצירות של קולטריין שעובדו מחדש על ידיי שפ ונגן הטרומבון ראסל רד.

שפ אף ניגן בהקלטות של אלבום המופת A Love Supreme, אך אף אחד מהקטעים בהם הופיע לא הגיע לאלבום המקורי. (בהוצאה המחודשת אפשר לשמוע קטע אחד שלו.) הוא הופיע מאוחר יותר בשני אלבומים של קולטריין.

הקריירה של שפ המריאה, ובמקביל לנגינה עם גדולי המוזיקאים של התקופה, הוא התחיל להתעניין בפוליטיקה. במהלך סוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים הוא היה אחד המוזיקאים הבולטים ביותר במאבק זכויות האדם של הקהילה האפרו אמריקאית. הוא הלחין נאומים של מלקולם אקס, וכתב מוזיקה עם השפעה אפריקאית ברורה.

לאורך השנים שפ ניגן עם אינספור ג'אסיטים מוזיקאים והיה לאחת הפרסונות המרכזיות בג'אז. הוא ממשיך לנגן ולהופיע גם כיום.