ארקטורוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארקטורוס
Boötes constellation map.svg
Cercle rouge 100%.svg
מיקומו של ארקטורוס בקבוצת הכוכבים שומר הדובים
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים שומר הדובים
שמות נוספים α בשומר הדובים
סוג ענק אדום
בהירות 0.04-
סיווג ספקטרלי K1.5III
עלייה ישרה 14ʰ 15ᵐ 39.7ˢ
נטייה ‏56″ ‏10′ ‏19°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 0.29 -
מרחק 36.7 שנות אור
11.26 פרסק
רדיוס 25.7 רדיוסי שמש
מסה 1-1.5 מסות שמש
עוצמת הארה פי 210 מהשמש
טמפרטורה 4,300 K
מהירות סיבוב 17> ק"מ/שנייה

ארקטורוס (בעברית מזוהה עם 'עש' המקראית) הוא הכוכב הבהיר ביותר בשמי הצפון והרביעי בבהירותו בשמים. למעשה הוא בהיר יותר מכל אחד מכוכבי המערכת α קנטאורי, אך בהירותם הכוללת של כוכבי המערכת כפי שהיא נראית לעין בלתי מצוידת גבוהה יותר. זהו גם הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים שומר הדובים (Boötes) ופרוש שמו ביוונית הוא "שומר הדובים".

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארקטורוס (כתום) ביחס לשמש (צהוב)

ארקטורוס הוא ענק אדום, אשר רוב המימן שבליבתו הפך בתהליך של היתוך גרעיני להליום וכעת מתבצע היתוך נוסף רק בשכבות החיצוניות שלו. מסתו של ארקטורוס, 1-1.5 מסות שמש, אינה גדולה מספיק כדי שההליום שבליבה יותך לפחמן ולכן אין יותר פעילות גרעינית בליבתו, וכאשר יגמר המימן גם בשכבות החיצוניות יהפוך ארקטורוס לננס לבן. מכיוון שמסתו של ארקטורוס דומה למסת השמש, ניתן לשער שהשמש תעבור תהליך דומה בעוד 4-5 מיליארד שנים.

בהירותו של ארקטורוס משתנה מעט (כ-0.04 דרגות) במחזוריות של כ-8.3 ימים. השתנות זו נובעות מתנודות בקוטרו של הכוכב, שמתרחב ומתכווץ לסירוגין. השתנות זו אופיינית לענקים אדומים ובולטת יותר ככל שהטמפרטורה נמוכה יותר. חלק ניכר מהקרינה של ארקטורוס נמצאת בתחום התת אדום ואינה נראית לעין.

מדידות מדויקות של מיקומו של ארקטורוס מראות על שינויים קטנים שיכולים להצביע על קיומו של בן זוג עמום לפחות פי 20 מארקטורוס ושנמצא במרחק קטן למדי ממנו. כמו כן ארקטורוס נע ביחס למערכת השמש במהירות של כ-122 קילומטרים בשנייה ומשנה את מיקומו ביחס לשאר הכוכבים בכ-2 שניות קשת בשנה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במיתולוגיה היוונית ארקטורוס, כמו גם הקבוצה לה הוא שייך, מונה על ידי זאוס לשמור על קליסטו ובנה אראקס, אותם הפך לדובים (מיוצגים על ידי קבוצות הדובה הגדולה והדובה הקטנה), ומכאן מקור שמו - "שומר הדובים" ביוונית.

בסין העתיקה היה הכוכב חלק מקבוצת "קרן" ושמו בסינית הוא "הקרן הגדולה" (角宿, Pinyin: Jiǎo Xiǔ).

בהוואי עובר הכוכב בזנית ולכן שימש את הפולינזים לצורכי ניווט ימי - כאשר היה הכוכב בזנית ידעו הימאים שהם נמצאים בקו הרוחב של האיים.

בתנ"ך של המלך ג'יימס תורגם הפסוק

Cquote2.svg

עֹשֶׂה-עָשׁ, כְּסִיל וְכִימָה.

Cquote3.svg
– איוב, פרק ט, פסוק ט

ל"העושה ארקטורוס, אוריון ופליאדות." ובהמשך הספר מתורגם הפסוק

Cquote2.svg

וְעַיִשׁ, עַל-בָּנֶיהָ תַנְחֵם.

Cquote3.svg
– איוב, פרק ל"ח, פסוק ל"ב

כ"תנחה את ארקטורוס עם בניו", כלומר היו שזיהו את המילה "עש" או "עיש" המקראית עם הכוכב ארקטורוס.

כוכב 'עש' מוזכר גם בפיוטים רבים בימי הביניים בעקבות הפסוק בספר איוב. אחד הפיוטים המרכזיים בתפילת יום הכיפורים 'מראה כהן' מתאר את הכהן הגדול בצאתו מ"בית קדשי הקדשים" בשלום, כמראה 'עש כימה וכסיל בפאתי דרום'‏[1].

יש הסוברים שכוכב זה קשור לאלילה עשתורת ואשתהר (אסתר) עש-סתר.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הפיוט 'מראה כהן' באתר "פיוט"