ארתור ארץ פון שטראוסנבורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארתור ארץ פון שטראוסנבורג
Arz Arthur von Straussenburg 1.jpg
ארתור ארץ פון שטראוסנבורג (1917)
נולד 16 ביוני 1857
סיביו, טרנסילבניה
נפטר 1 ביוני 1935 (בגיל 77)
השתייכות הצבא האוסטרו-הונגרי
תקופת שירות 1867-1918
דרגה קולונל-גנרל
תפקידים צבאיים

מפקד חטיבה 61
מפקד דיוויזיה 15
מפקד ארמייה 4
רמטכ"ל

מלחמות וקרבות
עיטורים

פור לה מריט
צלב הברזל מדרגה ראשונה
צלב הברזל מדרגה שנייה

ארתור ארץ פון שטראוסנבורגגרמנית: Arthur Freierr Arz von Straußenburg;‏ 16 ביוני 1857 - 1 ביוני 1935), היה ראש המטה הכללי האחרון של צבא האימפריה האוסטרו-הונגרית במלחמת העולם הראשונה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פון שטראוסנבורג נולד בעיר סיביו בטרנסילבניה. הוא התנדב לצבא ב-1876. לאחר מכן הצטרף לצבא הקבע בדרגת סרן ולמד באקדמיה הצבאית בווינה בשנים 1885-1887. לאחר מכן הצטרף למטה הכללי והתקדם בדרגות כשהוא משמש בתפקידי מטה.

ב-1908 מונה למפקד חטיבת חיל הרגלים ה-61 בדרגת גנרל-מאיור. הוא קיבל אות הוקרה על הצלחתו בתמרונים. בסתיו 1912 הועלה לדרגת לויטננט פלדמרשל ומונה לפקד על דיוויזיית החי"ר ה-15. ב-1912 חזר למלא תפקיד בכיר במשרד המלחמה בווינה.

בפרוץ המלחמה בספטמבר 1914 חזר לפקד על דיוויזיית החי"ר ה-15 והשתתף בהצלחה בקרבות בחזית המזרחית בגזרת גליציה נגד הצבא הרוסי. ב-1915 לחם במתקפת גורליצה-טרנוב במסגרת הארמייה הרביעית לצד הארמייה הגרמנית ה-11 בפיקודו של אוגוסט פון מקנזן וזכה לשבחים רבים מעמיתיו הגרמנים.

במערכת רומניה, פיקד פון שטראוסנבורג על הארמייה הרביעית ולצד הארמייה הגרמנית התשיעית בפיקודו של אריך פון פאלקנהיין הם הביסו את הצבא הרומני. פון שטראוסנבורג זכה לשבחים מהרמטכ"ל קונרד פון הצנדורף ומקרל הראשון, קיסר אוסטריה.

ב-1 במרץ 1917 פיטר הקיסר קרול הראשון את הרמטכ"ל קונרד פון הצנדורף ומינה את פון שטראוסנבורג במקומו.

בשיתוף עם הגרמנים ניצח פון שטראוסנבורג את האיטלקים בקרב קפורטו באוקטובר 1917, אך נכשל במתקפתו בקרב הנהר פיאווה, ביוני 1918.

פון שטראוסנבורג קיבל עליו את האחריות לכישלון בחזית איטליה וביקש להתפטר, אך הקיסר סירב לקבל את התפטרותו. בליל ה-3 בנובמבר 1918 התפטר הקיסר מתפקיד המפקד העליון של הצבא והעביר אותו לפון שטראוסנבורג, אבל זה סירב לקבלו משום שלא רצה להיות מעורב בחתימה על שביתת הנשק.

לאחר המלחמה הוא התיישב בווינה. הוא לא רצה להתיישב בטרנסילבניה שם נולד, כי היא ניתנה לרומניה אותה הביס במלחמה. ממשלת הונגריה סירבה לתת לו פנסיה והוא חי חיי דוחק והתפרנס מתרומות שקיבל. רק ב-1926 הסכימה הממשלה ההונגרית לשלם לו פנסיה בתנאי שיבוא כל פעם לקבלה בבודפשט. ב-1 ביוני 1935, בעת שהיה בבודפשט במטרה לקבל את הפנסיה שלו, לקה בהתקף לב ונפטר.

הוא נקבר בבודפשט בטקס צבאי מלא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]