ארתור ברנרדס
 | |||||
| לידה |
8 באוגוסט 1875 ויסוזה, מינאס ז'ראיס | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
23 במרץ 1955 (בגיל 79) ריו דה ז'ניירו | ||||
| מדינה | ברזיל | ||||
| השכלה |
האוניברסיטה הפדרלית של מינאס ז'ראיס  | ||||
| מפלגה | המפלגה הרפובליקנית של מינאס ז'ראיס | ||||
| בן או בת זוג |
Clélia Bernardes (15 ביולי 1903–?) | ||||
| |||||
| חתימה |
 | ||||
  | |||||
ארתור דה סילבה ברנרדס (בפורטוגזית: Artur da Silva Bernardes; 8 באוגוסט 1875 - 23 במרץ 1955) היה עורך דין ופוליטיקאי ברזילאי, אשר כהן כנשיא ברזיל בין השנים 1922 ו-1926.
בין השנים 1918 ו-1922 היה נשיא מדינת מינאס ז'ראיס.
בחירות 1922[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברנרדס נבחר לנשיא ברזיל בבחירות של 1 במרץ 1922, כאשר גבר על נילו פסניה עם 466,877 קולות נגד 317,714. מערכת הבחירות הייתה סוערת, ובמהלכה הואשם ברנרדס בכתיבת מכתבים שהכפישו את הנשיא לשעבר ארמס דה פונסקה, אך ברנרדס הצליח להוכיח שהמכתבים היו מזויפים.
בחירת ברנרדס לנשיאות הייתה ניצחון נוסף לפוליטיקת הקפה בחלב אשר שלטה במדינה במהלך הרפובליקה הישנה. לפי מדיניות זאת, מדינות סאו פאולו (יצרנית קפה) ומינאס ז'ראיס (יצרנית חלב) תמכו במועמד מאחת מהן על מנת שישמור על האינטרסים שלהן. בזכות ההצבעה הלא חשאית בבחירות לנשיאות, הצליחו בעלי האחוזות הגדולות ממדינות אילו להכריח את פועליהם להצביע ל"מועמד הרשמי".
אף על פי כן, בחירת ברנרדס נתקלה במחאה חברתית נגד פוליטיקת הקפה בחלב ובהתנגדות, בעיקר מצד הצבא. לזה התווספו ייסוד המפלגה הקומוניסטית הברזילאית ב-1922 אשר נתנה כוח לאיגודי הפועלים והתגברות השפעת האינטלקטואלים בחברה הברזילאית.
ב-5 ביולי 1922, צעדו קצינים זוטרים של הצבא לכיוון ארמון הנשיא, במה שמוכר כ-"מרד ה-18 מהמבצר", במטרה להפיל את הנשיא אפיטסיו פסואה ולמנוע את הכתרתו בנובמבר של ברנרדס לנשיא. המרד נכשל, אולם הוא היה הראשון בשורה של מרידות ומחאות, המוכרים כ"לוטננטיזם" או "תנועת הלוטננטים". מחאות הלוטננטיזם ליוו את "נשיאי הקפה בחלב" עד למהפכת 1930.
נשיאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלטונו של ארתור ברנרדס התאפיין בתקופות ארוכות של מצב חירום לאומי בעקבות ריבוי מרידות ומשברים פוליטיים.
בשנת 1923 התמודד ברנרדס עם מרד בדרום ברזיל כתגובה לבחירה בפעם החמישית ברציפות של בורז'ס דה מדיירוס לנשיאות מדינת ריו גראנדה דו סול.
בשנת 1924 התרחש במדינת סאו פאולו המרד הלוטננטיסטי השני, "המרד הפאוליסטי של 1924", במלאת שנתיים למרד ה-18 מהמבצר. המורדים השתלטו על הבירה סאו פאולו למשך 23 ימים ונשיא סאו פאולו נמלט לפנים המדינה בעקבות הפצצת ארמון הממשלה. ברנרדס התערב והכוחות הפדרליים הפציצו את כוחות המורדים. המורדים עזבו את הבירה ואחרי כישלונם במתקפה על כוחות הצבא במדינת מאטו גרוסו דו סול של היום, הסתיים המרד עם חזרת נשיא סאו פאולו לארמון הממשלה.
בשנת 1926 התמודד ברנרדס עם "מצעד פרסטס", בהנהגת לואיס קרלוס פרסטס, מחאה לוטננטיסטית נוספת. פרסטס צעד עם תומכיו מדרום ברזיל עד לבוליביה, בתנועה שהטיפה לרפורמות פוליטיות וחברתיות. פרסטס הצליח לחמוק מכוחות השלטון ולהמשיך במחאה זמן רב והפך לאגדה בברזיל.
בגלל מצב החירום ששרר לאורך רוב תקופת שלטונו, הייתה העשייה של ברנרדס מעטה יחסית. בין המעשים המעטים נמנה ביטול הסובסידיה הפדרלית על הקפה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביוגרפיה באתר www.historiabrasileira.com (בפורטוגזית)
- Foreign News: Brazil's Press-Muzzle, כתבה במגזין טיים, 12 בנובמבר 1923 (באנגלית)
- Foreign News: Befogged Fighting, כתבה במגזין טיים, 21 ביולי 1924 (באנגלית)
