ארתור ברנרדס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארתור ברנרדס
(8 באוגוסט 1875; ויסוזה, מינאס ז'ראיס
 - 23 במרץ 1955; ריו דה ז'ניירו) (בגיל 79)
ArturBernardes1.jpg
שם בשפת המקור Artur Bernardes
מדינה ברזיל
נשיא ברזיל ה-12
תקופת כהונה 15 בנובמבר 1922 - 28 ביולי 1926 (3 שנים ו-36 שבועות)
הקודם בתפקיד אפיטסיו פסואה
הבא בתפקיד וושינגטון לואיס

ארתור דה סילבה ברנרדספורטוגזית: Artur da Silva Bernardes; ‏8 באוגוסט 1875 - 23 במרץ 1955) היה עורך דין ופוליטיקאי ברזילאי, אשר כהן כנשיא ברזיל בין השנים 1922 ו-1926.

בין השנים 1918 ו-1922 היה נשיא מדינת מינאס ז'ראיס.

בחירות 1922[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברנרדס נבחר לנשיא ברזיל בבחירות של 1 במרץ 1922, כאשר גבר על נילו פסניה עם 466,877 קולות נגד 317,714. מערכת הבחירות הייתה סוערת, ובמהלכה הואשם ברנרדס בכתיבת מכתבים שהכפישו את הנשיא לשעבר ארמס דה פונסקה, אולם הצליח ברנרדס להוכיח שהמכתבים היו מזויפים.

בחירת ברנרדס לנשיאות הייתה ניצחון נוסף לפוליטיקת הקפה בחלב אשר שלטה במדינה במהלך הרפובליקה הישנה. לפי מדיניות זאת, מדינות סאו פאולו (יצרנית קפה) ומינאס ז'ראיס (יצרנית חלב) תמכו במועמד מאחת ממדיניות אילו שישמור על האינטרסים שלהן. בזכות ההצבעה הלא חשאית בבחירות לנשיאות, הצליחו בעלי האחוזות הגדולות ממדינות אילו להכריח את פועליהם להצביע ל"מועמד הרשמי".

אף על פי כן, בחירת ברנרדס נתקל בהתנגדות ומחאה חברתית נגד פוליטיקת הקפה בחלב, בעיקר מצד הצבא. לזה התווסף ייסוד המפלגה הקומיניסטית הברזילאית ב-1922 אשר נתנה כוח לאיגודי הפועלים והתגברות השפעת האינטלקטואלים בחברה הברזילאית.

ב-5 ביולי 1922, צעדו קצינית זוטרים של הצבא לכיוון ארמון הנשיא, במה שמוכר כ-"מרד ה-18 מהמבצר", במטרה להפיל את הנשיא אפיטסיו פסואה ולמנוע את הכתרתו בנובמבר של ברנרדס לנשיא. המרד נכשל, אולם הוא היה הראשון בשורה של מרידות ומחאות, המוכרים כ"לוטננטיזם" או "תנועת הלוטננטים". מחאות הלוטננטיזם ליוו את "נשיאי הקפה בחלב" עד למהפכת 1930.

נשיאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלטונו של ארתור ברנרדס התאפיין בתקופות ארוכות של מצב חירום לאומי בעקבות ריבוי מרידות ומשברים פוליטיים.

בשנת 1923 התמודד ברנרדס עם מרד בדרום ברזיל כתגובה לבחירה בפעם החמישית ברציפות של בורז'ס דה מדיירוס לנשיאות מדינת ריו גראנדה דו סול.

בשנת 1924 התרחש במדינת סאו פאולו המרד הלוטננטיסטי השני, "המרד הפאוליסטי של 1924", בעקבות מלוא שנתיים למרד ה-18 מהמבצר. המורדים שלטו על הבירה סאו פאולו במשך 23 ימים ונשיא סאו פאולו נמלט לפנים המדינה בעקבות הפצצת ארמון הממשלה. ארתור ברנרדס התערב והכוחות הפדרליים הפציצו את כוחות המורדים. המורדים עזבו את הבירה ואחרי כשלונם במתקפה על כוחות הצבא במדינת מאטו גרוסו דו סול של היום, הסתיים המרד עם חזרת נשיא סאו פאולו לארמון הממשלה.

בשנת 1926 התמודד ברנרדס עם "מצעד פרסטס", בהנהגת לואיס קרלוס פרסטס, מחאה לוטננטיסטית נוספת. פרסטס צעד עם תומכיו מדרום ברזיל עד לבוליביה, בתנועה שהתיפה לרפורמות פוליטיות וחברתיות. בדומה לצ'ה גווארה בארגנטינה, הצליח פרסטס להתחמק מכוחות השלטון ולהמשיך במחאה זמן ארוך והפך לאגדה בבזריל.

בגלל המצב החירום ששרר ברוב שלטונו, הייתה העשייה של ארתור ברנרדס מעטה יחסית. בין המעשים המעטים נמנה ביטול הסובסידיה הפדרלית על הקפה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]