ארתור הרדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארתור הרדן
Arthur Harden
1865 –‏ 1940
ארתור הרדן
תרומות עיקריות
מחקרים בתחום תסיסת הסוכר ואנזימי תסיסה

ארתור הרדן (אנגלית: Arthur Harden; ‏12 באוקטובר 1865 במנצ'סטר - 17 ביוני 1940 בבאקינגהמשייר) היה ביוכימאי בריטי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1929, בו זכה במשותף עם האנס פון אוילר-שלפין "על מחקריהם בתחום תסיסת הסוכר ואנזימי תסיסה".

הרדן נולד ב-1865 לאלברט טיס הרדן ואלייזה מק'ליסטר. הוא התחנך בבית ספר פרטי, ובקולג' טטנהול, סטפורדשייר. משם המשיך לאוונס קולג' באוניברסיטת מנצ'סטר ב-1882, וסיים לימודיו ב-1885. ב-1886 קיבל את מלגת דלטון בכימיה ובילה שנה בעבודה לצד אוטו פישר בארלנגן. הוא שב למנצ'סטר כמרצה ומדגים, ונשאר בה עד 1897, אז התמנה לכימאי במכון הבריטי לרפואה מונעת (לימים - מכון ליסטר), שהוקם זה לא מכבר. ב-1907 התמנה לראש מחלקת הביוכימיה, ומילא תפקיד זה עד פרישתו ב-1930 (על אף שהמשיך בעבודתו המדעית במכון גם לאחר פרישתו). ב-1912 קיבל תואר פרופסור לכימיה באוניברסיטת לונדון.

במנצ'סטר חקר הרדן את השפעת האור על תרכובות פחמן דו-חמצני וכלור, וכאשר הצטרף למכון יישם את שיטותיו לחקר תופעות ביולוגיות כמו הפעולה הכימית של בקטריות ותסיסה כוהלית. הוא בחן את תוצאי הפירוק של גלוקוזה ואת הכימיה של השמרים, ופרסם סדרת מאמרים אודות הוויטמינים האנטיסקוביוטיק והאנטיניוריטיק (ידועים כיום בשמות ויטמין C וויטמין B1, בהתאמה).

הרדן קיבל תואר אבירות ב-1926, וקיבל מספר תוארי דוקטור לשם כבוד. הוא היה חבר בחברה המלכותית, וקיבל את מדליית דייווי ב-1935.

הארדן ערך במשותף עם ו. מ. בייליס את ה-"Biochemical Journal" מ-1913 עד 1938, וכתב מספר ספרים מקצועיים:

  • Alcoholic Fermentation
  • A New View of the Origin of Dalton's Atomic Theory
  • Chemistry for Advanced Studies (במשותף עם סר ה. א. רוזקו)
  • Inorganic Chemistry for Advanced Students
  • An Elementary Course of Practical Organic Chemistry (במשותף עם פ. ק. גארט)

הרדן היה נשוי, אך לא היו לו ילדים. אשתו, ג'ורג'ינה סידני ברידג', לה נישא ב-1900, נפטרה ב-1928, והרדן נפטר בביתו בבורן אנד, באקינגהמשייר ב-1940.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]