ארתור לונגמור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארתור מארי לונגמור
Arthur Longmore in Cairo WWII IWM CM 515.jpg
לונגמור בשנת 1941
נולד 8 באוקטובר 1885
לונדון
נפטר 10 בדצמבר 1970 (בגיל 85)
השתייכות Flag of the United Kingdom.svg  הממלכה המאוחדת
תקופת שירות 1944 - 1900
דרגה מרשל אוויר ראשי מרשל אוויר ראשי
מלחמות וקרבות

מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה

עיטורים

מסדר האמבט מסדר האמבט
אות השירות המצוין אות השירות המצוין

סר ארתור מארי לונגמוראנגלית: Sir Arthur Murray Longmore;‏ 8 באוקטובר 1885 - 10 בדצמבר 1970) היה טייס בריטי ממוצא אוסטרלי.

בתחילת המאה ה-20 היה לונגמור מחלוצי התעופה הימית, ולאחר מכן שימש בתפקידים בכירים בחיל האוויר המלכותי בתקופת מלחמת העולם השנייה.

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לונגמור (במעיל שחור פונה אל המצלמה) לאחר שביצע את הנחיתה הימית המוצלחת הראשונה בתולדות בריטניה, במטוס ה-S.27, בשנת 1911

לונגמור נולד בפרבר מנלי של העיר סידני שבניו סאות' ויילס באוסטרליה. הוא למד במכללה הימית של דארטמות', וקיבל דרגת קצונה בצי המלכותי הבריטי ב-1904. הוא פיתח עניין בתעופה, וקיבל רישיון טיס בשנת 1911. באותה שנה נעזר באוסוואלד שורט, מחלוצי מהנדסי התעופה, כדי לתכנן דרך להציב כריות אוויר על כני הנסע ומתחת לזנב של מטוס שורט S.27. בדצמבר 1911 השתמש במתקן זה, והיה לבריטי הראשון שהמריא מן הקרקע, ונחת במים, כשנחת במימי הנהר מדווי ליד העיירה שירנס, בסמוך לשפך הנהר תמזה במחוז קנט במזרח אנגליה.‏[1]

ב-1912 הצטרף לשירות האוויר של הצי. הוא שירת במלחמת העולם הראשונה כקצין אווירי וימי. בשנת 1920 קיבל דרגת קצונה של קבע ב-RAF, ועלה בסולם הדרגות. הוא שירת בעיקר בתפקידי הדרכה בכירים (מפקד קולג' קרנוול ב-1929 ומפקד קולג' ההגנה המלכותי ב-1936), חבר במשלחת האווירית הבריטית לניו זילנד ולאוסטרליה ב-1939 ובאותה שנה נציג בריטניה בוועידה להגנת האזור הפאסיפי.‏[2] עם פרוץ מלחמת העולם השנייה היה בדרגת מרשל אוויר ראשי, המקבילה לדרגת גנרל בן ארבעה כוכבים בצבא היבשה.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר פרצה המלחמה היה לונגמור בתפקיד האחראי על פיקוד האימונים של ה-RAF. ב-20 במאי 1940 מונה לונגמור למפקד פיקוד המזרח התיכון של ה-RAF.‏[3] בתקופה זו סיפק ה-RAF סיוע אווירי למערכה במדבר המערבי, והעניק הגנה לנתיבי התעבורה החשובים במזרח התיכון ובתעלת סואץ, השתתף במערכה במזרח אפריקה ובהגנה האווירית בזמן המצור על מלטה. לונגמור נדרש להעביר מטוסים יקרי ערך מבחינתו לתמיכה במעורבות הבריטית במלחמת איטליה - יוון, בחודש אפריל 1941, שהסתיימה בתבוסה ובאסון צבאי. מכיוון שכך, חש כי הוא חייב לקבל תגבורות, במיוחד כאשר עמד בפני האתגר להביס את העיראקים, המסתייעים בסיוע אווירי גרמני, בשלבי הפתיחה של המלחמה האנגלו-עיראקית באפריל 1941, שהחלו בהטלת מצור על בסיס חיל האוויר המלכותי בחבניה, עליו פיקד סגן מרשל אוויר הארי ג'ורג' סמארט. בשלב זה סר חינו מלפני צ'רצ'יל שהורה על פיטוריו ביוני 1941, והחלפתו בארתור טדר.‏[4] לונגמור שימש מספר חודשים בתפקיד המפקח הכללי של ה-RAF, שכלל פיקוח על שדות התעופה ותקינות המטוסים.

הפרישה ולאחריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1942 פרש לונגמור על מנת להתמודד בבחירות משנה במחוז גרנת'ם בלינקולנשייר, מטעם המפלגה השמרנית.‏[5] הוא נכשל בהתמודדות זו. מכיוון שכך פתח עסק פרטי לתובלה ימית, שהשיג חוזי תובלה חשובים כאשר נבנה כוח הפלישה בדרום אנגליה בשנת 1943 - 1944 לקראת מבצע אוברלורד. בשנת 1943 נקרא שוב לשירות לחודשים מספר, על מנת להשתתף בצוות חשיבה על מבנה ה-RAF בתקופה שלאחר המלחמה. בדצמבר 1943 נהרג בנו, מפקד כנף ריצ'רד מייטלנד לונגמור, כשהתקיף מן האוויר צוללת גרמנית בעת שליווה שיירה במהלך הקרב על האטלנטי.‏[6] ביוני 1944 פרש סופית משירות.

זיכרונותיו, בשם "From Sea to Sky 1910-1945" (מהים לשמים 1910 - 1945) פורסמו בשנת 1946. בין 1954 ל-1957 שימש כסגן יושב ראש ועדת חבר העמים לקברי מלחמה.‏[7] ב-1970 מת בסארי שבאנגליה.

עיטורים וכיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין היתר, עוטר לונגמור בעיטורים הבאים:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]