ארתור סי. קלארק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ארתור סי קלארק)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארתור סי. קלארק
Clarke sm.jpg

ארתור סי. קלארק, 2005
תאריך לידה 16 בדצמבר 1917
תאריך פטירה 19 במרץ 2008 (בגיל 90)
שם מקורי Arthur Charles Clarke
מקום לידה סומרסט (Somerset), אנגליה
עיסוק פיזיקאי, מתמטיקאי, ממציא וסופר
לאום בריטי
שפות היצירה אנגלית
סוגה מדע בדיוני
יצירות בולטות אודיסיאה בחלל
פרסים תואר אבירות, פרסי נבולה והוגו
שנות פעילות 1937 - 2008

סר ארתור צ'ארלס קלארקאנגלית: Arthur Charles Clarke; ‏ 16 בדצמבר 1917 - 19 במרץ 2008), היה פיזיקאי, מתמטיקאי, ממציא וסופר מדע בדיוני. קלארק כתב עשרות ספרים שתורגמו לשפות רבות ונמכרו במיליוני עותקים, והוא זכה בפרסי הוגו ונבולה.

בשנת 1945, בזמן שעבד בחיל האוויר המלכותי, העלה קלארק לראשונה את רעיון לווין התקשורת, והקרדיט על המצאתו נתון לו.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלארק נולד בחבל סומרסט (Somerset) שבאנגליה. כילד היה קורא נלהב של מגזיני מדע בדיוני אמריקאיים. לאחר שסיים את בית הספר התיכון, יכולתו הכספית לא אפשרה לו ללמוד באוניברסיטה, והוא החל לעבוד כפקיד. בזמן מלחמת העולם השנייה שירת בחיל האוויר המלכותי כמומחה ראדאר; ספרו "Glide Path" מבוסס על חוויותיו מתקופה זו. לאחר המלחמה למד מתמטיקה ופיזיקה בקינג'ס קולג' שבלונדון.

בשנים שלאחר המלחמה היה חבר פעיל בחברה הבריטית הבין-פלנטרית (British Interplanetary Society) ואף שימש כיושב הראש שלה. על אף שלא היה מעורב ביישום רעיון לווייני התקשורת, הגה קלארק את הרעיון במאמר שפרסם בביטאון החברה בשנת 1945, ומאוחר יותר פורסם גם במגזין "Wireless World". הוא הוסיף וטען כי העצם המלאכותי יוכל לחוג סביב כדור הארץ בגובה קבוע, אשר בו המהירות הזוויתית שלו תתאים למהירות הזוויתית של כדור הארץ, וכך למעשה יישאר מעל נקודה אחת. מסלול זה נקרא "מסלול גיאוסטציונרי". קלארק זכה לראות את הגשמתו של הרעיון הנועז הזה בשיגורו של לוויין ראשון מסוג זה לחלל ב-26 ביולי 1963‏[1]. כמו כן פרסם ספרים עיוניים העוסקים בפרטיים טכניים וההשלכות של שיגור וטיסה בחלל (הבולטים שבהם: The Exploration of Space‏, 1951, Promise of Space‏, 1968).

את הקריירה כסופר מדע בדיוני התחיל בשנת 1937 ופרסם מספר סיפורים בפנזינים, מגזינים חובבניים למדע בדיוני. סיפורו המקצועי הראשון, "Loophole" פורסם באפריל 1946 במגזין "Astounding Science Fiction" וחודש לאחר מכן יצא ספרו הראשון, "Rescue Party". בתחילת קריירת הכתיבה עבד כעורך-משנה במגזין שפרסם תגליות מדעיות, וכן השתתף בכתיבת מגזין קומיקס מד"ב לילדים, אך החל מ-1951 הקדיש עצמו לכתיבת מדע בדיוני.

ב-1948 כתב את הסיפור הקצר "The Sentinel" (בתרגום חופשי: הזקיף) בעבור תחרות של ה-BBC. על אף שנדחה, סיפור זה שינה את הקריירה של קלארק. בנוסף להיותו הבסיס לספר 2001: אודיסיאה בחלל, ספרו המפורסם ביותר, הוא הציג פן מיסטי וקוסמי לעבודתו של קלארק. רבים מספריו המאוחרים יותר עסקו אף הם בנושא של אנושות מתקדמת מבחינה טכנולוגית, אך בעלת דעות קדומות, המתעמתת עם גזע חייזרים תבוני נעלה. בספריו העיר והכוכבים, קץ הילדות וסדרת אודיסיאה, עימות זה אף מוביל לפריצת דרך המאיצה את האנושות לשלב הבא בהתפתחותה. בתקופה זו פנה אליו הבמאי סטנלי קובריק והציע שיתוף פעולה ביצירת "סרט המדע הבדיוני הטוב ביותר שנעשה אי-פעם". קלארק השתתף בכתיבת התסריט המבוסס על טיוטת הספר. התוצאה הייתה הסרט "2001: אודיסיאה בחלל". הסרט, והספר שהוציא קלארק אחר כך, זכו להצלחה כבירה.

ב-1953 נישא למרילין מייפילד. הזוג נפרד לאחר שישה חודשים אך הגירושים נכנסו לתוקפם רק ב-1964. בשנת 1956 עבר קלארק להתגורר בסרי לנקה (אז ציילון), בתחילה בעיר אונואטונה ולאחר מכן בבירה קולומבו. הוא החזיק באזרחות כפולה, סרי-לנקית ובריטית. אחת הסיבות למעבר, לטענתו, הייתה האפשרות לצלול לאורך כל השנה. מגוריו במדינה היוו את ההשראה לספרו מזרקות גן העדן. בראשית שנות ה-2000 נתפרסמו מספר כתבות בהן נחשפה מעורבתו של קלארק בקיום יחסי-מין עם נערים וקטינים,אשר העיבה על שמו ודמותו.

בתחילת שנות השבעים חתם על חוזה לכתיבת סדרה של שלושה ספרים, שיא לסופר מדע בדיוני בזמן ההוא. הראשון מבין שלושת הספרים, מפגש עם ראמה, פורסם בשנת 1973 וזכה בשני פרסי המד"ב החשובים לאותה שנה, פרס הוגו ופרס נבולה. פרט להיותו מגדולי הספרות הבדיונית, לקלארק מיוחסות גם כמה נבואות שהתממשו, ובפרט: רשת האינטרנט, ואת המחשב האישי שאת המצאתו ניבא ב-1974[2].

בשנים שלאחר מכן היה שותף בפרויקטים רבים מטעם NASA, ובהפקות של סדרות טלוויזיה שנקראו "העולם המסתורי של ארתור סי. קלארק" ו"עולם הכוח המוזר של ארתור סי. קלארק". בשנת 1988 אובחן כסובל מתסמונת פוסט-פוליו. עקב הלקות נאלץ לנוע בכסא גלגלים במשך שני העשורים האחרונים בחייו.

ב-19 במרץ 2008 נפטר בקולומבו, לאחר שסבל מקשיי נשימה. הוא נקבר בטקס חילוני, על פי בקשתו, לצלילי הפואמה הסימפונית "כה אמר זרתוסטרא" לריכארד שטראוס, ששימשה כנעימת הפתיחה של הסרט 2001: אודיסיאה בחלל, בכתיבתו והפקתו היה שותף. על מצבתו נכתב, בהתאם לצוואתו, "כאן מונח ארתור סי. קלארק. הוא מעולם לא התבגר, אבל לא הפסיק לגדול."

שלושת החוקים של קלארק[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושת החוקים של קלארק הם שלוש מימרות חיזוי שנטבעו על ידי קלארק, והם מוזכרים פעמים רבות בספרות ובתרבות, גם בהומור וגם כדי לתאר מציאות:

  1. כאשר מדען בכיר אך ותיק מציין שמשהו הוא אפשרי, הוא צודק כמעט בוודאות; כאשר הוא מציין שמשהו הוא בלתי אפשרי, הוא כנראה טועה.
  2. הדרך היחידה לחשוף את גבולות האפשרי היא להעז קצת מעבר אליהם לתוך הבלתי אפשרי.
  3. כל טכנולוגיה מתקדמת מספיק - אי אפשר להבחין בינה לבין קסם‏[3].

מחוות ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • החגורה המקיפה את כדור הארץ בגובה המאפשר ללוויינים להישאר מעל נקודה אחת (36,000 ק"מ מעל פני כדור הארץ) נקראת "חגורת קלארק", על שמו.
  • הסרט "2001: אודיסיאה בחלל". זכה בפרס אוסקר בקטגוריה של אפקטים חזותיים בשנת 1968.
  • ספרו "מפגש עם ראמה" משנת 1973 זכה בפרס נבולה ופרס הוגו.
  • ב-1986 הוענק לו את התואר "גרנד מאסטר", פרס על מפעל חיים, מטעם איגוד סופרי המדע הבדיוני.
  • בשנת 1988 זכה בפרס רוברט היינליין.
  • בשנת 1998 היה מועמד לקבלת תואר אבירות מן המלכה אליזבת השנייה, אך ביקש כי הענקת התואר תדחה, שכן עיתון אנגלי האשים אותו בפדופיליה. לאחר בדיקה, שכללה אף חקירה משטרתית, נראה כי ההאשמות לא היו מבוססות, ולפיכך במאי 2000 קיבל קלארק את תואר האבירות Knight Bachelor בעת ששהה בקולומבו, מפני שבריאותו לא איפשרה לו לנסוע לאנגליה ולקבל באופן אישי את התואר מהמלכה.
  • פרס ארתור סי. קלארק הוא פרס המוענק מאז שנת 1987 לספרי מד"ב שיצאו בבריטניה, בזכות מענק מאת קלארק (אתר הפרס).

רשימה חלקית של ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת האודיסיאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אודיסיאה בחלל: 2001 (1968), יצא בעברית בשנת 1969, בתרגומה של ציפורה חן, בהוצאת ביתן.
  • אודיסיאה 2: 2010 (1982)
  • אודיסיאה 3: 2061 (1988)
  • האודיסיאה האחרונה: 3001 (1997)

סדרת ראמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מפגש עם ראמה (1973)
  • ראמה 2 (1989)
  • גן העדן של ראמה (1991)
  • הסוד של ראמה (1993)

ספרים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קץ הילדות (1953 ,Childhood's End), יצא בעברית בשנת 1976, בתרגומה של ע. שם, בהוצאת עם עובד.
  • העיר והכוכבים (The City and the Stars, 1956), יצא בעברית בשנת 2002, בתרגומו של רני גרף, הוצאת אודיסיאה.
  • סיפורים מן "האייל הלבן" (Tales from the "White Hart", 1957), יצא בעברית בשנת 1998, בתרגומו של עמנואל לוטם, הוצאת זמורה-ביתן.
  • אבק ירח (The Fall of Moondust, 1961), יצא בעברית בשנת 1982, בתרגומו של יותם ראובני, בהוצאת מסדה.
  • סיפורי עשרת העולמות (Tales of Ten Worlds, 1963), יצא בעברית בשנת 1982, בתרגומו של יותם ראובני, מסדה.
  • חדירת זמן (Time Probe, 1966), יצא בעברית בשנת 1981, בתרגומו של יורם רפפורט, הוצאת מסדה.
  • הרוח הנושבת מן השמש (The Wind From The Sun, 1972), יצא בעברית בשנת 1978, בתרגומו של יורם רפפורט, הוצאת מסדה.
  • מזרקות גן העדן (The Fountains of Paradise, 1979), יצא בעברית בשנת 2005, בתרגומו של עומר נבו, הוצאת אודיסיאה.
  • שירת ארץ הרחוקה (Songs of Distant Earth, 1986), יצא בעברית בשנת 1991, בתרגומו של דן שליט, הוצאת מסדה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ארתור ס. קלארק - הסנדק של לוויני התקשורת קובץ PPT
  2. ^ Watch Arthur C. Clarke Predict the Internet and Personal Computers… In 1974, Gizmodo, (באנגלית)
  3. ^ בעקבות החוק השלישי, תוך התייחסות לחוק פו, כתב אלן מורגן בBush's testing plan. (February 1, 2001).:

    "כל פרודיה מספיק מתקדמת מטשטשת את ההבדל בינה לבין משוגע אמיתי."