ארתור שיק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארתור שיק מגיש לאלינור רוזוולט את יצירתו, יולי 1956
הציור "דיו ודם" בכרזת פרסומת לתערוכה של ארתור שיק במוזיאון השואה ביוסטון
Stamp of Israel - Festivals 5711 - 5mil.jpg
Stamp of Israel - Festivals 5711 - 15mil.jpg
בולי "מועדים לשמחה" ה'תשי"א בעיצובו של שיק

ארתור שִׁיק (לעתים ארטור; Arthur Szyk;‏ יוני 1894, לודז', פולין הרוסית13 בספטמבר 1951, ניו כנען, קונטיקט, ארצות הברית) היה אמן יהודי אמריקאי, שהתפרסם בסגנונו המאופיין באיורים צבעוניים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיק נולד בקיץ 1894 בעיר לודז' שבפולין הרוסית. למד אמנות בפריז בקרקוב ותקופה קצרה בארץ ישראל.

במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא הרוסי. במסגרת שירותו הצבאי הגיע עד מרכז רוסיה, ושם הייתה לו הזדמנות להתרשם מן האדריכלות המזרחית, מן הדגמים הקישוטיים ומן הצבעוניות שהיו אופייניים למקום. הוא הושפע גם מעיטור ספרים מימי הביניים ומכתבי יד פרסיים.

בשנת 1919 הוציא שיק את ספרו הראשון המאויר, שהיה סאטירה על המצב הפוליטי בגרמניה. בשנת 1921 עבר לפריז, שם הוציא את מגילת אסתר מאוירת וספרים נוספים. בשנת 1932 אייר את אמנת קאליש (המאה ה-14). באותה תקופה הציג מספר תערוכות, בהן לאיורים שערך לחבר הלאומים והוצג בז'נבה.

בשנת 1931 הכין שיק איורים של הנשיא ג'ורג' וושינגטון והמהפכה האמריקאית. בשנת 1934 ביקר שיק בארצות הברית על מנת לקבל עיטור מיוחד מהקונגרס האמריקאי, לרגל שנת המאתיים להולדת ג'ורג' וושינגטון.

בשנת 1936 שהה שיק בפולין, ואז סיים את יצירתו המפורסמת ביותר – ההגדה של פסח. יצירה זו הוגדרה על ידי עיתון "הטיימס" הלונדוני כאחד מהספרים היפים ביותר שיצאו מתחת ידי אדם. בכל אותה תקופה, שילב שיק איורים אנטי-נאציים ביצירותיו. מפחד הגרמנים, ביקשו הבריטים משיק להשמיט איורים אלו מההגדה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה דעותיו האנטי-נאציות של שיק התקבלו בהערכה, ואפילו הפכו לנכס. ההגדה הודפסה עם הקדשה למלך ג'ורג' השישי, והעותק הראשון הוענק לו במתנה. שלטונות פולין ובריטניה שלחוהו לארצות הברית כדי שיעודד את החברה האמריקנית להתנגד לנאציזם.

בדצמבר 1940 התיישב שיק בעיירה ניו כנען שבקונטיקט, ובה התגורר עד לפטירתו. בשנות המלחמה פרסם שיק ספרים רבים וקריקטורות המציגות את הנאצים באור שטני ונלעג; לדוגמה – באיורים למגילת אסתר (בגרסה המאוחרת של ההוצאה), עיטר שיק את המן הרשע, תלוי על עץ, ועליו סמלי צלב הקרס. שיק אייר עבור עתונים וכתבי-עת רבים, וגם עבור גופים ממשלתיים ופרטיים. אמו ואחיו של שיק, שהתגורר בפולין, נספו בשואה.

לאחר המלחמה הצטרף שיק ל"קבוצת ברגסון" הרוויזיוניסטית בראשותו של הלל קוק, שהגדירו: "מחלקת האמנות של איש אחד". מעתה ואילך נסחף שיק בלהט האידאל הציוני, תוך אהדה לקבוצות המחתרת של האצ"ל והלח"י.

לאחר קום המדינה אייר שיק את מגילת העצמאות, ואת בולי מועדים לשמחה של שנת תשי"א.

מיצירותיו הידועות (מלבד אלו שהוזכרו) ניתן למנות את ספרי התנ"ך המאוירים: איוב, ורות. סיפורי הנס כריסטיאן אנדרסן, סיפורי אלף לילה ולילה, מגילת העצמאות האמריקאית ועוד רבים. יצירותיו מאופיינות בצבעים חזקים ובסגנון המזכיר את כתבי היד הפרסיים הקדומים.

שיק היה בעל מודעות פוליטית וחברתית גבוהה ונלחם נגד אפליית הכושים בארצות הברית ונגד המקארתיזם. ב-1951 הוא נקרא לחקירה בפני ועדת הקונגרס בחשד לשיתוף פעולה עם הקומוניסטים. חקירה זו פגעה בו קשות ובשובו ממנה לקה בהתקף לב ונפטר בגיל 57 בלבד.

שיק היה נשוי לג'וליה ליקרמן, ולבני הזוג נולדו בן ובת.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]