אצטדיון האמירויות

אצטדיון האמירויות
שמות קודמים	"אשבורטון גרוב"
כתובת	Hornsey Rd, London N7 7AJ
מיקום	אשבורטון גרוב, איזלינגטון, צפון לונדון, אנגליה
קואורדינטות	51°33′18.08″N 0°6′30.50″W / 51.5550222°N 0.1084722°W
תקופת הפעילות	2006–הווה (כ־18 שנים)
עלות הבנייה	390 מיליון לירות שטרלינג
בעלים	מועדון כדורגל ארסנל
אדריכל	פופולוס
קבוצות	מועדון כדורגל ארסנל
מושבים	60,400
	האתר הרשמי
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת לונדון רגילה) קנט סארי בר. בקי. הרטפורדשייר אסקס אצטדיון האמירויות

אצטדיון האמירויות (באנגלית: Emirates Stadium) הוא אצטדיון כדורגל שנפתח ביולי 2006 ברובע איזלינגטון שבצפון לונדון, אנגליה. הוא המגרש הביתי של מועדון הכדורגל ארסנל החל מעונת 2006/2007. באופן לא רשמי, מכונה האצטדיון "אשבורטון גרוב" - זה היה שמו לפני שחברת התעופה אמירטס רכשה את הזכויות לשינוי שמו. האצטדיון, בו 60,000 מקומות ישיבה, הוא האצטדיון השלישי בגודלו בפרמייר ליג, אחרי אולד טראפורד של מנצ'סטר יונייטד ואצטדיון טוטנהאם הוטספר, והאצטדיון הרביעי בגודלו בלונדון מכל ענף ספורט אחרי אצטדיון ומבלי, טוויקנהאם ואצטדיון טוטנהאם הוטספר. עלותה הכוללת של בניית האצטדיון הייתה כ-390 מיליון לירות שטרלינג, אולם לא כל הסכום שימש לבניית האצטדיון עצמו.

האצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

האצטדיון מכיל שלוש קומות של מושבים וגג שמכסה את המושבים אבל לא את המגרש. הוא תוכנן על ידי HOK ספורט (שתכננו גם את אצטדיון טלסטרה ואת אצטדיון ומבלי) יחד עם סיר רוברט מקאלפין, שפיקח על הבנייה. האצטדיון נמצא במרחק של כמה מאות מטרים מהאצטדיון הישן של ארסנל, "הייבורי". הקומה העליונה והתחתונה הם "מושבים רגילים" והקומה האמצעית היא "מושבים מיוחדים", במחירים גבוהים לתאגידים. ישנם 6,700 מושבים בקומה האמצעית, והם מוצעים למכירה בכרטיסים רב-שנתיים. המחירים נעים בין £2,500 ו-£4,750 לעונת 07–2006 (כולל מע"מ). המחיר כולל כניסה ל-19 משחקי ליגה וכל משחקי הבית של ארסנל בגביע אופ"א, בליגת האלופות, בגביע ה-FA, ובגביע הליגה. ב-24 במאי 2006, ארסנל הודיעה כי כל הכרטיסים בקומה האמצעית אזלו לשנה הראשונה של האצטדיון החדש.

מעל הקומה האמצעית, יש שורה של 150 תאים יוקרתיים עם 10, 12 ו-15 מושבים. המחיר - החל מ-£6,500 (לא כולל מע"מ); המחיר כולל משחקי פרמייר ליג בלבד. בגלל הביקוש הרב והעושר של האוהדים של ארסנל בלונדון, ארסנל מצפה להרוויח מהקומה האמצעית ומהתאים היוקרתיים יותר מן הרווח שמקבלות קבוצות קטנות בפרמייר ליג ממכירת הכרטיסים של כל האצטדיון שלהן. זאת ועוד, זהו האצטדיון הראשון עם טלוויזיות HD, בעקבות הסכם בין סוני וארסנל.

השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 באוקטובר 2004 הוכרז שהאצטדיון ייקרא "אצטדיון האמירויות" לפחות ל-15 השנים הראשונות, בעקבות ההסכם בשווי של £100 מיליון בין חברת התעופה אמירטס וארסנל. הסכום כולל גם תשלומי חסות לשמונה שנים לחולצות של ארסנל, החל מעונת 07–2006. אוהדים רבים ממשיכים להשתמש בשם "אשבורטון גרוב", במיוחד אלו שמתנגדים לרעיון של ספונסר מסחרי. ההבדל בין השם הרשמי לבין השם הפופולרי לאצטדיון דומה לאופן שבו האצטדיון הישן של ארסנל, אצטדיון ארסנל, היה ידוע בשם "הייבורי" הגם שלא היה זה שמו הרשמי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצורך באצטדיון חדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארסנל חיפשה במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 אצטדיון גדול יותר מהייבורי שהכיל רק 38,542 מושבים, פחות מכל האצטדיונים של קבוצות אחרות באירופה בסדר גודל של ארסנל. לא הייתה אפשרות להרחבה, מכיוון שהיציע המזרחי נבנה לצד כביש פעיל, ושלושת היציעים האחרים של האצטדיון נבנו במקביל לבתי מגורים. רשימת ההמתנה למנויים עונתיים הגיעה לכ-20,000 איש, וארסנל החמיצה רווחים פוטנציאליים. איתור מקום לאצטדיון בלונדון היווה משימה קשה.

המועדון שקל לבנות את האצטדיון באתר סמוך לכביש ההיקפי של לונדון, M25, אבל העדיף לבנות אותו בפרבר הלונדוני איזלינגטון, בסמוך לאצטדיון הייבורי. בשלב מסוים שקל המועדון לעבור לאצטדיון ומבלי החדש, אבל בסופו של דבר הוחלט לא לאמץ רעיון זה, על אף שארסנל אירחה בעבר את משחקי ליגת האלופות באצטדיון ומבלי הישן. ב-2002, כשתוכניות הבנייה לאצטדיון ומבלי החדש אושרו, היו שמועות שארסנל וטוטנהאם יעברו לאצטדיון החדש בסיום הבנייה, אף על פי שארסנל המשיכה עם התוכנית לבניית האצטדיון באשבורטון גרוב בשלב הזה.

הבחירה באשבורטון גרוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסופו של דבר בחר המועדון באתר תעשייתי באשבורטון גרוב, כ-500 מטר מהאצטדיון הקודם, אצטדיון הייבורי. בנובמבר 1999 הוכרז על התוכנית, והאצטדיון היה אמור להיפתח באוגוסט 2003, אבל התאריך הוזז ל-2006 בשל בעיות תכנון ומימון. באשבורטון גרוב התגוררו מספר רב של דיירים, יחד עם מפעל המיחזור של עיריית איזלינגטון ומשרד הדואר. כדי להמשיך את הבנייה, פיצתה ארסנל את הדיירים; פיצויים אלו ייקרו מאוד את מחיר הפרויקט. חלק מהדיירים ניסו לתבוע את ארסנל בבתי המשפט ולמנוע את בניית האצטדיון, אך ניסיון זה לא צלח.

הבנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניית האצטדיון החלה בפברואר 2004. בנוסף לאצטדיון, נבנו שני גשרים המחברים את האצטדיון לדרייטון פארק, ובנייתם הסתיימה בקיץ 2004. באוגוסט 2005 הקדימה הבנייה את לוח הזמנים ועמדה בתקציב. המועדון הכריז באוגוסט 2005, שכל התאים היוקרתיים כבר נמכרו, וכבר בפברואר 2006, 90% מהכרטיסים של הקומה האמצעית נמכרו, וביוני 2006, שאר הכרטיסים אזלו. המושב הראשון הותקן בטקס מיוחד ב-13 במרץ 2006 על ידי קשר ארסנל, אבו דיאבי. אורות האצטדיון נבדקו בהצלחה בפעם הראשונה ב-25 ביוני 2006, ולמחרת הותקנו השערים באצטדיון.

עלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחיר האצטדיון יקר מאוד, אפילו לפרויקט בנייה בסדר גודל כזה. לארסנל היו בעיות לממן את העלויות, והעבודה הופסקה מעט לאחר שהחלה, בטרם חודשה כשארסנל הצליחה ללוות 260 מיליון מבנקים שונים. בארסנל מקווים למקור הכנסה נוסף: לפי התוכנית, על האדמה המיותרת באשבורטון גרוב ייבנו בתי מגורים. הייבורי יהפוך גם הוא לקומפלקס דירות. בסך הכול נבנו יותר מ-2,000 יחידות דיור בשלושה מקומות שונים, וארסנל מצפה שהרווחים יכסו חלק נכבד מעלות האצטדיון. ארסנל גם תקבל £15 מיליון מדלוור נורת תמורת חוזה בלעדי ל-20 שנה לניהול עסקי הקייטרינג של האצטדיון. כמו כן תקבל ארסנל גם תשלומים מיידיים מנייקי ומאמירטס.