אשבל השדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןאשבל השדה
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: צינוראים
משפחה: שפתניים
סוג: אשבל
מין: אשבל השדה
שם מדעי
.Stachys arvensis L
ליניאוס, 1763

אֶשְׁבַּל הַשָּׂדֶה (.Stachys arvensis L) - צמח עשבוני חד-שנתי קטן ונמוך אחד מ-380 מינים בסוג אשבל, ממשפחת השפתניים[1]. מתוך 16 מינים בסוג אשבל כמחציתם פגיעים ובסכנת הכחדה. המין נדיר מאוד ובסכנת הכחדה בישראל אך לא בעולם[2][3].

מאפיינים מורפולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכונות המין משתנות ממקום למקום, למשל, בין ישראל לסין בצבע הכותרת ואורכה.

צמח עשבוני חד-שנתי קטן ונמוך, מסתעף מן הבסיס, כל חלקיו שעירים.

השורש הוא שורש שיפודי.

הגבעולים רבועים, דקים, זקופים עד מזדקפים (גבעול ששרוע על הקרקע וקצהו מתרומם כלפי מעלה), מסתעפים או פשוטים, ואורכם 20 עד 60 ס"מ. הגבעולים מכוסים בדלילות בשערות לבנות מסועפות ובלוטיות.

העלים נגדיים, פשוטים, חרוקים (השיניים גדולות) ומכוסים גם בשערות בלוטיות. העורקים המשניים מנוצים. העלים המלווים את התפרחות דומים לעלים הגבעוליים אך קטנים יותר.

עלי הגבעולים (בתחתית) בעלי פטוטרות, שאורכם, צורת הטרפים סגלגלה, אורכה 2 עד 3 ס"מ ורוחבה 1 עד 2 ס"מ. צדם העליון שעירים בדלילות, צדם התחתון שעירים בצפיפות, והעורקים שעירים בדלילות. בסיס הטרף דמוי לב, קודקודו קהה ושפתו חרוקה.

הפרחים ערוכים דורים דורים רחוקים זה מזה וקרובים זה לזה לעיתים בחלק העליון. מספר הפרחים בדור הוא 4 עד 6 לעיתים רחוקות רק 2. על פי רוב פורחים רק שני פרחים בו-זמנית.

עלי הפרחים (העלים העליונים המלווים את התפרחת) דומים לעלי הגבעול אך קטנים יותר, נראים יושבים (הפטוטרות קצרות מאוד), בסיסם מחודד, שפת העלים פחות או יותר תמימה וקצרים מאורכו של הגביע.

הפרחים דו-מיניים, דו-שפתניים (לכותרת שתי שפתיים ברורות למדי, שתיהן נראות יפה מבחוץ). החפים כ-1 מ"מ. עוקץ הפרח כ-1 מ"מ.

הגביע צינורי-פעמוני, כ-3 מ"מ עד 7 מ"מ (מותנה במקום הגידול), מכוסה בצפיפות בשערות רב-תאיות ושערות בלוטיות, מספר עורקיו 10. 5 שיניו כמעט שוות, ארוכות כאורך צינור הכותרת, צורתן אזמל-משולש ומסתיימות בחוד קצר ואורכן כ-1 מ"מ[4]. הגביע משתייר עם הבשלת הפרי והוא דמוי כד ומרושת בצורה בולטת.

הכותרת ורדרדה-ארגמן (בישראל) עד אדומה (במקומות אחרים בעולם)[5] ואורכה כ-4 עד 8 מ"מ. צינור הכותרת אינו בולט מהגביע.

השפה עליונה זקופה וקמורה, סגלגלה, עם 2 אונות. אורכה כ-2 מ"מ, פלומתית בחוץ.

השפה התחתונה פרושה, פלומתית בחוץ. האונה האמצעית גדולה יותר משתי הצדדיות ועגולה עם עיטורים ארמניים אופייניים. האונות הצדדיות דמוי ביצה.

האבקנים, 4 פוריים צומחים מן צינור הכותרת ובולטים מתוך השפה העליונה. 2 האבקנים הקדמיים ארוכים יותר.

המאבקים עם 2 לשכות. הקונקטיב המחבר בין המאבקים אינו מפותח.

השחלה עילית, בעלת שני עלי שחלה המתחלקים בשלב מוקדם על ידי מחיצה מדומה ל-4 מגורות בעלות ביצית אחת כל אחת.

עמוד העלי יחיד וארוך, קצהו מפוצל לשתי זרועות כמעט שווים. הצלקות דקיקות ומחודדות.

הפרי מפרדת בעלת 4 פרודות דמויי ביצה (קודקודיהם מעוגלים). בכל פרודה זרע אחד זעיר וחום שאורכו כ-1.5 מ"מ. המפרדת עטופה כולה בגביע משתייר ויבש.

בארץ אשבל השדה פורח ממרץ עד אפריל.

תפוצה בארץ ובעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשבל השדה צמח נדיר ובסכנת הכחדה בישראל. כיום הוא גדל רק בשרון בשולי שדות באדמות כבדות. בעבר הוא נמצא גם בדרום שפלת החוף[4]. אך, הוא אינו בסכנת הכחדה בעולם, אדרבא הוא מראה נטייה להתפשטות באזורים ותפוצתו למשל בסין: פוג'יאן, גואנגדונג, גואנגשי, טייוואן ואף ברוסיה; אירופה, צפון אמריקה, דרום אמריקה, צפון אפריקה ודרום אפריקה[5]. מוצאו מאירופה, מהמזרח התיכון, מצפון אפריקה ומהאיים האטלנטיים, כיום הוא נפוץ ברחבי העולם והוכנסו לדרום אפריקה לפני סוף המאה ה-17 בעיקר בדרום-מערב מחוז קייפ[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אשבל השדה בוויקישיתוף


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Stachys arvensis, WFO (2022): Published on the Internet
  2. ^ ערגה אלוני, אשבל השדה Stachys arvensis צמח "אדום" חד שנתי, הגדל בשרון (אפריל 2019), באתר כלנית, ‏2019
  3. ^ אשבל השדה, באתר הרשימה האדומה
  4. ^ 1 2 אשבל השדה, באתר צמחיית ישראל ברשת
  5. ^ 1 2 Stachys arvensis Linnaeus, Flora of China @ efloras.org