אשור-אובליט הראשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אשור-אבליט הראשון)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אַשוּר-אֻבַּלִיט הראשון, ( 1356 לפנה"ס/ 1354 לפנה"ס – 1321 לפנה"ס/ 1318 לפנה"ס ?), מלך אשור, בן אֵרִיבָּ-אַדַד'. אשור-אבליט החל את מגמת ההתפשטות האשורית לאחר שנים של כניעה למיתני. מאבק זה הביא להתערערות היחסים בין הממלכה האשורית לאימפריה החתית.

בימים הראשונים של מלכותו היה אשור-אבליט ואסל לטושרטה מלך מיתני, אולם לקראת 1340 לפנה"ס מרד בו. המרידה תוזמנה היטב, שכן בו בזמן פלשו החתים בראשות מלכם, שופילוליומש הראשון, לאזור. מיתני קרסה תחת הלחץ ואשור השתחררה משלטונה, ואף כבשה חלקים מהממלכה.

לאחר אירוע זה החל אשור-אבליט לכנות עצמו "מלך המלכים" ו"אחי הפרעה". לפי התכתבויות שערך עם השושלת הפרעונית ניתן להסיק שכינויו לא היו רחוקים מן האמת. הוא שינה את שם ממלכתו מסוּבָּארטוּ לאשור (על שם האל שעמד בראש הפנתיאון של עמו), היות שלשם הישן נתלוותה משמעות מבזה.

מלך בבל בּוּרנַבּוּריָאש השני מהשושלת הכשית נשא את בתו של אשור-אבליט לאשה. כרה-הרדאש בנו שהיה גם נכדו של אשור-אובליט ירש אותו בשנת 1333. בעקבות כך פרץ מרד בבבל בגלל התנגדות למלך ממוצא אשורי. במרד המלך נרצח. אשור-אבליט פלש לבבל, והדיח את המלך נזי-בוגאש, והכתיר את כּוּרִיגַלזוּ השני שכנראה היה בנו של בורנבוריאש השני למלך בבל.

במכתבי אל-עמארנה נמצאו שני מכתבים שהוא כתב לאמנחותפ הרביעי, מכתבים א"ע 15 ו-16.

את אשור-אבליט ירש בנו, בל-ניררי (לעתים אנליל-ניררי), שנאבק אף הוא בבבלים.

הקודם:
אריבה-אדד הראשון
המלך ממלכי אשור הבא:
אנליל-ניררי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]