אשליית כסף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אשליית כסף (Money Illusion) היא הנטייה האנושית לחשוב על כסף במונחים נומינליים במקום ריאליים. המונח נטבע על ידי ג'ון מיינארד קיינס בראשית המאה העשרים ופותח על ידי אירווינג פישר בספרו The Money Illusion שיצא ב-1928.

ישנם כלכלנים הטוענים כי התופעה אינה קיימת כלל. לפי הגישה המוניטריסטית החשיבה האנושית היא תמיד רציונלית במובן זה שהערך הריאלי ולא הנומינלי הוא העומד לנגד עיני המעריך. למרות זאת, מחקרים אמפיריים רבים הראו כי המציאות היא אחרת. אלדר שפיר, פיטר דיאמונד ועמוס טברסקי (1997) ריכזו מספר רב של עדויות מניסויים ומחיי היום יום לכך שאשליית הכסף קיימת בפועל.

אנשים רבים רואים בקיצוץ של שני אחוזים בשכרם פעולה לא הוגנת, בסביבה של יציבות מחירים. אולם רבים מאותם נשאלים לא הגדירו כלא הוגנת העלאת שכר של שני אחוזים בתנאי אינפלציה של ארבעה אחוזים. זאת למרות שההשפעה הריאלית של שני התרחישים כמעט זהה.

שפיר, דיאמונד וטברסקי מבחינים בין אנשים שפשוט אינם מבינים את המושגים של מחירים ראליים וכח קנייה (שבאחד מניסויהם הגיעו לכ-29% מהאוכלוסייה), למי שמסוגלים להבין את המושגים הכלכליים אך אינם מגבילים את חשיבתם לפרמטרים כלכליים גרידא.

אדם ה"סובל" מאשליית כסף אינו חושב באופן רציונלי, בניגוד להנחה שהייתה מקובלת בעבר במחקר כלכלי של רציונליות מושלמת.

לאשליית כסף השפעות כלכליות מהותיות: היא גורמת לקשיחות מחירים, כלומר מאטה את תגובתם של המחירים הנומינליים של מוצרים לשינויים במחירי תשומות הייצור. היא הסיבה לכך שסכומים הנקובים בחוזים ובחוקים בהרבה מקרים אינם צמודים למדד כלשהו. כלכלנים המאמינים בקשר ההפוך בין אינפלציה לאבטלה המתבטא בעקומת פיליפס, מסתמכים למעשה על אשליית הכסף של העובדים המוכנים לעבוד יותר בשכר ראלי זהה או נמוך יותר בהיותם מסונוורים על ידי השכר הנומינלי הגבוה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Fisher, I. (1928): The Money Illusion
  • Shafir, E.; Diamond, P.A. & Tversky, A. (1997) 'On Money Illusion'. Quarterly Journal of Economics, 112(May), 341-74.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]