אשר דר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אשר דר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1932 (בן 92 בערך)
חיפה, פלשתינה (א"י)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות אצ"ל
צה"ל
מגן דוד אדום
תקופת הפעילות

19481950 (אצ"ל)
19501975 (צה"ל)

19781978 (מד"א)
דרגה

אלוף-משנה  אלוף-משנה

רב מגןרב-מגן
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת יום כיפור  מלחמת יום כיפור
עיטורים
צל"ש אלוף  צל"ש אלוף
עיטור העוז  עיטור העוז
תפקידים אזרחיים
מנכ"ל מגן דוד אדום
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אשר דר (דרייזין) (נולד ב-1932) הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת אלוף-משנה, בעל עיטור העוז וצל"ש אלוף. כיהן כמנכ"ל מגן דוד אדום וכראש המועצה המקומית קריית אונו.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשר דר נולד בחיפה ב-1932 בשם אשר דרייזין. הוא גדל בתל אביב ולמד בבית הספר ביאליק. בנעוריו היה חבר ארגון האצ"ל ובמלחמת העצמאות השתתף בקרב על יפו, הדיפת המצרים באזור אשדוד וכיבושה של יבנה. לאחר המלחמה השלים את לימודיו בתיכון גאולה. התגייס לצה"ל ב-1950 ושירת בנח"ל, סיים את קורס המ"כים הראשון של הנח"ל ושירת בתפקידי הדרכה בבסיס הטירונים של הנח"ל. לאחר קורס קצינים שירת כמדריך בבה"ד 3. בשנים 1955 עד 1957 שירת כמפקד פלוגה בחטיבת גולני. במלחמת סיני השתתף בקרב על פתחת רפיח, במהלך הקרב על מוצב 29, נכשל ניסיון לפינוי שדה המוקשים והגדרות באמצעות בונגלור, ודר הוביל את הפלוגה לכיבוש המוצב תוך כדי כיפוף ידני של הגדרות וריצה בשדה המוקשים. על כך הוענק לו ציון לשבח מאלוף פיקוד הדרום, חיים לסקוב.

ב-1958 מונה למפקד קורס מ"כים בבסיס אימונים פיקודי וב-1959 לקצין מטה האחראי לזירת הצפון באגף המטה הכללי. אחר כך שימש מדריך בקורס מ"פים וסגן מפקד הקורס. יצא ללימודי במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה ובמקביל שירת במינוי חירום כסמג"ד. ב-1962 מונה למפקד בסיס הטירונים של חטיבת גולני. בשנים 1964–1965 שירת כקצין אג"ם באוגדה. ב-1966 עבר לשרת בבית הספר לקצינים והיה בו מדריך ראשי, במקביל למינוי כמפקד גדוד מילואים 161 של חטיבת ירושלים.

במהלך הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים פיקד דר על הגדוד, שלחם בגזרת ארמון הנציב בירושלים. לכוח בראשותו סופחו כוחות העתודה של החטיבה, שכללו את הסיירת הירושלמית בפיקוד יוסי לנגוצקי ושתי מחלקות טנקים מ"פלוגת הטנקים הירושלמית", בפיקודו של אהרון קמארה. דר פיקד על כיבוש ארמון הנציב ומוצב הפעמון. במהלך הקרבות נפצע פעמיים. על לחימתו זכה לעיטור העוז. בתיאור המעשה נכתב:

ביום ה-5 ביוני 1967, עמד סא"ל אשר דר בראש הכוח, שפרץ לארמון הנציב בירושלים. למרות שנפצע, המשיך לפקד על הכוח ועמד בראשו בביצוע משימות נוספות. אירגן את הכוח לכיבוש מוצב "הנקניק" ומוצב "הפעמון". במוצב "הפעמון" נפצע שנית, המשיך להשתתף בלחימה בטיהור התעלות והעמדות ונפצע פעם נוספת. הוא המשיך לפקד על הכוח עד גמר הכיבוש וארגון הכוח להגנה ורק לאחר מכן מסר תפקידו ופונה.

אתר בעוז רוחם

לאחר המלחמה נשלח לסינגפור לסייע בהקמה וארגון של הצבא המקומי. ב-1970 מונה לסגן מפקד גזרת הגבול ברמת הגולן וב-1971 למפקד גזרת גבול הצפון. מאוגוסט 1972 עד ינואר 1975 היה מפקד פיקוד הנח"ל. בהמשך שירת כמפקד חטיבה 820 ועבר הסבה לשריון.

לאחר שחרורו מונה ב-1977 למנכ"ל מגן דוד אדום. בנובמבר 1978 התמודד לראשות המועצה המקומית קריית אונו מטעם מפלגת הליכוד, הוא ניצח בבחירות וכיהן כראש המועצה מדצמבר 1978 עד 1983.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דר נשוי ואב לשלוש בנות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


ראשי מועצת ועיריית קריית אונו
ישעיהו זיידמן
(ראש הוועד המקומי)
יעקב כהן
(ר' מועצה)
אביגדור ורשה
(ר' מועצה)
אשר דר
(ר' מועצה)
אביגדור ורשה
(ר' מועצה)
דורון קרפ
(ר' מועצה ועירייה)
דרור בירנבאום יוסי נשרי ישראל גל מיכל רוזנשיין
1940–1953 1953–1969 1969–1978 1978–1983 1983–1989 1989–1993 1993–2003 2003–2013 2013-2024 2024 ואילך