אשר ויזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אשר וייזר)
אשר ויזר
לידה 1904
גולוגורי, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 במרץ 1982 (בגיל 78 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מדעי היהדות
מקום קבורה בית הקברות נחלת יצחק עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אשר (אנשל) וַיזֶר (נכתב גם וייזר) (2 בדצמבר 190413 במרץ[1] 1982) היה פרשן וחוקר מקרא ולשון ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-1904 בגולוגורי שבגליציה המזרחית ליהודה ויזר, סוחר, ולמחלה בת משה יצחק מעט. לאחר סיום לימודיו עבד בהוראה ברחבי פולין. עלה לארץ ישראל ב-1934, החל ללמוד מקרא ולשון באוניברסיטה העברית ב-1938.

לימד מקרא ולשון באוניברסיטת בר-אילן ואחר כך כמורה למקרא בגימנסיה הרצליה.

הישגו העיקרי היה פירוש לתנ"ך, שהשלים זמן קצר לפני מותו. ייחודו של הפירוש שהוא מחולק לשני מרכיבים: החלק הלשוני והחלק הענייני שמשלימים זה את זה עד כדי פירוש מלא.

פרסם מאמרים בלשון ומקרא באכסניות שונות, אותם קיבץ בספרו "מקרא ולשון" שיצא ב-1964. ד"ר ברוך בן-יהודה כתב את המבוא לקובץ. כתב ספר "דקדוק הלשון העברית" (תש"ט).

בשנת תשל"ז זכה בפרס הרב קוק לספרות מחקר וספרי עזר תורניים (פרס כבוד).

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ישעיהו; מפֹרש על ידי אשר ויזר, תל אביב: (דפוס לוריא), תש"ז.[2] (מהדורה ב: (דפוס תרבות), תשי"ג)
  • דקדוק הלשון העברית, תל אביב: יהודה, תש"ט 1948.[3] (מהדורה ב מתוקנת: תש"י; מהדורה ג מתוקנת: תשי"א; מהדורה מחודשת עם הוספות: תל אביב: ניב, תשכ"ו 1965)
  • איוב; מפֹרש על ידי אשר ויזר, תל אביב: יהודה, תשי"א.[4] (מהדורה ב: תשי"ב)
  • תרי עשר; מפֹרש על ידי אשר ויזר, תל אביב: יהודה, תשי"ג.[5]
  • יחזקאל; מפֹרש על ידי אשר ויזר, תל אביב: יהודה, תשט"ו.
  • ירמיהו; מפֹרש על יד אשר ויזר, תל אביב: יהודה, תשט"ז.
  • משלי; מפֹרש על ידי אשר ויזר, תל אביב: יהודה, תשי"ח.
  • מקרא ולשון: אסופת מאמרים בחקר המקרא והלשון, תל אביב: ניב, תשכ"ה.[6]
  • פרושי התורה לרבינו אברהם אבן עזרא על-פי כת"י ודפוסים ראשונים; עם מבוא, ביאורים, ציוני מקורות ומקבילות מאת אשר וייזר, 3 כרכים, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ו.[7] (התוכן: א: בראשית; ב: שמות; ג: ויקרא–דברים)
  • הערות על פרוש רש"י לתורה, תל אביב: דון, תש"ם 1979.
  • תנ"ך: מפורש פירוש חדש עם מבואות; בידי אשר וייזר, 17 כרכים, ירושלים – תל אביב: דביר, תשמ"א 1981.
  • הגדה של פסח; מפורשת בידי אשר וייזר; עיצב: חיים רון, ירושלים: דביר, תשמ"ג.
  • ספר המבואות לספרי התנ"ך, תל אביב: דביר, תשמ"ו 1986.
  • פרקי אבות; מפורשים בידי אשר וייזר, תל אביב: משרד הביטחון, תשמ"ז 1987.
  • מחקרים במקרא: אסופת מאמרים בחקר המקרא, תל אביב: יסוד, תשמ"ח 1988.
  • עוללות: פירוש למסכתות ברכות, פאה, דמאי וכלאים, תל אביב: [חמו"ל], תש"ן 1989.

בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אשר וייזר (עורך), יד ושם: לנשמת ר’ ישראל זבולון בן טובים (שנה למותו), תל אביב: הוצאת בן טובים, תש"ך.
  • אשר ווייזר וב"צ לוריא (עורכים), ספר קארל: מאמרים בחקר התנ"ך: לזכר צבי קארל ז"ל, ירושלים: קרית ספר (פרסומי החברה לחקר המקרא בישראל), תש"ך 1960.
  • אשר וייזר וב"צ לוריא (עורכים), ספר קורנגרין: לזכר ד"ר י"פ קורנגרין נשיאה הראשונה של החברה לחקר המקרא, תל אביב: החברה לחקר המקרא בישראל – סניף תל אביב על ידי הוצאת ניב (כתבי החברה לחקר המקרא בישראל), תשכ"ד 1964.
  • אשר ויזר (עורך), ספר סנהדראי, תל אביב: יסוד, תשל"ב. (קובץ מאמריו ומחקריו של ישראל סנדראי שנדפסו בכתבי עת שונים, דברי הערכה עליו ומאמרי מחקר מאת מחברים שונים)
  • צבי קארל, תרגום השבעים לתורה; ההדיר: אשר ויזר, ירושלים: החברה לחקר המקרא בישראל בשיתוף עם המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית על ידי קרית ספר, תשל"ט.[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]