אשר ישעיה רובין
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: לשפר ניסוח, אין קישורים פנימיים.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: לשפר ניסוח, אין קישורים פנימיים. | |
רבי אשר ישעיה רובין (תקל"ה, 1775 – י"ד בניסן תר"ה, 1845) היה אדמו"ר ורבה של רופשיץ. ממלא מקום חמיו רבי נפתלי מרופשיץ.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בוורשה לרבי אליעזר ליפמן רובין ("החייט")[א] ולפרומט בתו של רבי אשר הורוביץ אב בית-דין נארול[ב].
בצעירותו היה תלמידם של רבי יעקב יצחק הורוביץ (החוזה מלובלין), רבי אברהם יהושע השיל מאפטא, רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ ורבי מנחם מנדל מרימנוב. נישא לרייצא בתו של רבי נפתלי צבי הורוביץ.
לאחר פטירת חותנו בשנת תקפ"ז נתמנה על ידי רבי שלום רוזנפלד מקאמינקא ורבי שמעון מרילוס מירוסלב למלא את מקומו כרבה של רופשיץ ולאדמו"רה ותלמידי חמיו עברו אליו. הוא נודע בעיקר ביראת שמיים המופלגת שלו, בהקפדתו על ענייני קדושה וטהרה ובענוותנותו.
צדיקי דורו העריצו אותו והפליגו בשבחו ומפורסמת היא הגדרתו של בעל הדברי חיים מצאנז כי רבי אשר ישעיה הוא "אור העולם"[1]. ובספרו דברי חיים הוא מכנהו "אדמו"ר נר ישראל גאון הדור קדוש ישראל מו"ה אשר ישעיה נרו יאיר"[2].
מסופר שכשהגיע לראשונה לחוזה מלובלין אמר שהוא "קורבן פסח יפה" ואכן נפטר בערב פסח ה'תר"ה, כשהוא בן 70. לאחר פטירתו פורסמו דברי תורתו בספר "אור ישע".
תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף ימיו נודע רבי אשר ישעיה כגדול אדמו"רי גליציה בדורו, ותלמידו המובהק רבי שלום רוזנפלד מקאמינקא אמר שכדאי ללכת שלש מאות מיל כדי לקבל שלום עליכם מרבי אשר ישעיה[3].
- רבי שמעון מרילוס מירוסלב.
- רבי חיים הלברשטאם מצאנז.
- רבי אליעזר הורוביץ מדז'יקוב.
- רבי שלום רוזנפלד מקאמינקא.
- רבי אהרן אפשטיין מקראקא.
- רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים (ייטב לב).
- רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב.
- רבי יצחק אייזיק ספרין מקומרנה.
- רבי שלמה זלמן יוסף מחסידות וויליפולי.
- רבי צבי הירש פרידמן מליסקא.
- רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא.
- רבי אברהם יהודה שוורץ מחבר ספר קול אריה.
צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי מנשה רובין. מילא את מקום אביו ברופשיץ (נפטר ה'תרכ"א)
- רבי אהרן רובין. היה רב ברימנוב (נפטר ה'תרי"ז)
- רבי אלימלך רובין. היה רב בסוקולוב פודלסקי (נפטר ה'תרכ"ב)
- רבי מנחם מענדל רובין. היה רב בגלוגוב (נפטר ה'תרל"ג)
- רבי יחיאל רובין. היה רב בקולבסוב (ה'תק"ע - ה'תר"ך)
- חנה רובין. אשת רבי משולם פייבוש האלפרין מברז'אן
- הרבנית רייך. אשת רבי יצחק רייך, חמיו של ר' אברהם מתתיהו האדמו"ר משטפנשט.
צאצאי רבי אלימלך רובין:
- בנו רבי אברהם יהושע רובין היה רב בעיר יאסלא, עלה לארץ ישראל ונפטר בצפת.
- בנו רבי איציקל רב העיר ברודי, אשתו איידלא בתו של השר שלום מבעלזא.
- בנו רבי נפתלי צבי מראדיחוב - נפטר כב טבת תרל"ו. בתו רבקה הניה נישאה לרבי הצ' רבי נחמיה פרלוב מקוידנוב. בתו פיגא נישאה לרב משה מוסקוביץ האדמו"ר משאץ. בנו רבי לייבוש רב העיר ברודי.
- בנו רבי אשר ישעיה רובין היה אב"ד בראדיחוב ועזב לזולקווא, אשתו מלכה פרידה בת רבי חיים אלי' ליברמן.
- בנו רבי יצחק גליקמן - רובין אדמו"ר ואבדק"ק סוסנובצא, אשתו חנה שרה היא בת האדמו"ר מוואלברום רבי אלתר מאיר דוד הלוי הורוביץ.
- בנו רבי נפתלי צבי גליקמן האדמו"ר מסוסנוביץ קוידנוב אב"ד סוסנובצא ורב ביהמ"ד זיכרון קדושים בארצות הברית ותפארת ישראל בחיפה (נפטר בט' בטבת תשנ"ג) אשתו חנה שרה בת רבי נחמיה פרלוב האדמו"ר מקוידנוב-בראנוביץ
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקרת זהויות  |
|
|---|