אשר (דמות מקראית)
אשר, דמות מקראית, מתואר במקרא כבנו השמיני של יעקב מאשתו זלפה שפחת לאה, וצאצאיו היו שבט אשר. מקור שמו מוסבר בספר בראשית: "וַתֹּאמֶר לֵאָה--בְּאָשְׁרִי, כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת; וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, אָשֵׁר" (ל', י"ג). חי 123 שנה. כשיצאו עם ישראל ממצרים העלו את עצמותיו וקברוהו בקדש נפתלי[1].
בניו של אשר היו "יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי וּבְרִיעָה--וְשֶׂרַח אֲחֹתָם" (בראשית מ"ו, י"ז).
בברכת יעקב לבניו טרם מותו, הבטיח לאשר נחלה פוריה, כמו שנאמר "מֵאָשֵׁר, שְׁמֵנָה לַחְמוֹ; וְהוּא יִתֵּן, מַעֲדַנֵּי-מֶלֶךְ"" (בראשית מט, כ). אבנו של אשר בחושן הייתה - תרשיש.
בספר דברי הימים מפורטת רשימת צאצאיו של אשר:
|
בְּנֵי אָשֵׁר יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי וּבְרִיעָה וְשֶׂרַח אֲחוֹתָם. לא וּבְנֵי בְרִיעָה חֶבֶר וּמַלְכִּיאֵל הוּא אֲבִי בִרְזָיִת. וְחֶבֶר הוֹלִיד אֶת יַפְלֵט וְאֶת שׁוֹמֵר וְאֶת חוֹתָם וְאֵת שׁוּעָא אֲחוֹתָם. וּבְנֵי יַפְלֵט פָּסַךְ וּבִמְהָל וְעַשְׁוָת אֵלֶּה בְּנֵי יַפְלֵט. וּבְנֵי שָׁמֶר אֲחִי וְרָהְגָּה וְחֻבָּה וַאֲרָם. וּבֶן הֵלֶם אָחִיו צוֹפַח וְיִמְנָע וְשֵׁלֶשׁ וְעָמָל. בְּנֵי צוֹפָח סוּחַ וְחַרְנֶפֶר וְשׁוּעָל וּבֵרִי וְיִמְרָה. לז בֶּצֶר וָהוֹד וְשַׁמָּא וְשִׁלְשָׁה וְיִתְרָן וּבְאֵרָא. וּבְנֵי יֶתֶר יְפֻנֶּה וּפִסְפָּה וַאְרָא. וּבְנֵי עֻלָּא אָרַח וְחַנִּיאֵל וְרִצְיָא. כָּל אֵלֶּה בְנֵי אָשֵׁר רָאשֵׁי בֵית הָאָבוֹת בְּרוּרִים גִּבּוֹרֵי חֲיָלִים רָאשֵׁי הַנְּשִׂיאִים וְהִתְיַחְשָׂם בַּצָּבָא בַּמִּלְחָמָה מִסְפָּרָם אֲנָשִׁים עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה אָלֶף. |
||
| – דברי הימים א', ז' | ||
[עריכה] שבט אשר
|
|
ערך מורחב – שבט אשר |
[עריכה] הערות שוליים
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אשר בן יעקב באתר "אהלי צדיקים"
| בני יעקב | ||
|---|---|---|
| בני לאה | ||
| בני רחל | ||
| בני בלהה | ||
| בני זלפה |
גד • אשר |
|