אשתו של הנוסע בזמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אשתו של הנוסע בזמן
כריכת הספר בעברית
מחבר אודרי ניפנגר
שם בשפת המקור The Time Traveler's Wife
שפת המקור אנגלית
הוצאה כנרת זמורה ביתן
שנת הוצאה 2003
סוגה מדע בדיוני, רומן רומנטי
אודרי ניפנגר צבעה את שיערה לאדום-קלייר, כדי לומר "שלום" לרומן לאחר שסיימה לכתוב אותו.‏‏‏‏[1]

אשתו של הנוסע בזמןאנגלית: The Time Traveler's Wife) הוא רומן הביכורים של הסופרת האמריקאית אודרי ניפנגר אשר יצא לאור בשנת 2003. סרט קולנוע המבוסס על הספר יצא לאקרנים בשנת 2009.

תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרומן מגולל את סיפור אהבתם של גבר בעל פגם גנטי הגורם לו לנסוע בזמן באופן בלתי צפוי, ואשתו, אשר צריכה להתמודד עם ההעדרויות התכופות שלו, והסכנות בהן הוא נתקל. ניפנגר, שבזמן כתיבת הרומן חוותה תסכולים בתחום הרומנטי, כתבה את הסיפור כמטפורה למערכות יחסיה הכושלות. הרומן, אשר מסווג כז'אנר מדע בדיוני ורומנטי כאחד, משלב בתוכו סוגיות של אהבה, הפסד ובחירה חופשית. ניפנגר משתמשת ברעיון הנסיעה בזמן כדי לחקור יחסים של אי תקשורת ומרחק במערכות יחסים. בנוסף היא מעלה שאלות עמוקות של אקזיסטנציאליזם.

הרומן כתוב לסירוגין מזוויות הראייה של הנרי דטאמבל (נולד ב-1963), ספרן בספריית ניוברי הנמצאת בשיקגו, ואשתו, קלייר אבשייר (1971), אמנית המתמחה בפיסול בנייר. להנרי פגם גנטי ייחודי: מעת לעת הוא יוצא למסע בזמן, ללא שליטה. היציאה לזמן (ולמקום) אחר אינה לזמן קבוע מראש. הוא מגיע למקום החדש למשך זמן לא מוגדר - לעתים דקות, לעתים ימים, כשהוא ערום, ללא אפשרות להעביר כסף, תעודות או רכוש, וללא שליטה על המקום שאליו יגיע. לכן הוא נדרש, במקרים רבים, לעסוק בהישרדותו הפיזית, על ידי גניבת או מציאת בגדים, אוכל, או כסף לרכישתם. כאשר יחזור להווה לא יוכל להעבירם עמו. הנרי מדלג בזמן באופן בלתי נשלט מילדותו (גיל 5), ובמהלך הזמן למד לשרוד במסעותיו.

כאשר הנרי וקלייר נפגשים לראשונה, ב-1991, הוא בן 28 והיא בת 20. למרות שהנרי מעולם לא פגש את קלייר, היא מכירה אותו מאז היותה בת שש. קלייר מראה להנרי את היומן שבו תיעדה את פגישותיה איתו החל משנת 1977 וכלה ב-1989. המפגשים בעבר מתבצעים בין הנרי כגבר בשנות השלושים לחייו, לבין קלייר כאשר היא עדיין ילדה או נערה. הנרי החוזר בזמן ופוגש אותה, כבר יודע שהיא תהיה אשתו, שכן בהווה הוא נשוי לה. המפגשים בין השניים מתוארים בצורת יומן תוך דילוג קדימה ואחורה בין התאריכים.

כתיבת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כסופרת מתחילה, התקשתה ניפנגר למצוא סוכן ספרותי. לבסוף שלחה ביוזמתה את כתב היד להוצאת מקאדם/קייג, ולאחר שהוצעו הזכויות על היצירה במכירה פומבית, בחרה ניפנגר להוציא את הספר אצלם. הספר נעשה רב מכר לאחר שידיד המשפחה, הסופר סקוט טורו, המליץ על הספר בתוכנית הבוקר "The Today Show".

ניפנגר היא אמנית, העובדת כמרצה בתוכנית הבין-תחומית לאמנויות הספרים בקולומביה קולג' בשיקגו, שם היא מכינה בשקדנות מהדורות של ספרים מאוירים ידנית.[2] את "אשתו של הנוסע בזמן", ניפנגר החליטה שהיא מוכרחה להוציא כרומן: "עלה לי רעיון לשם הספר, וכשאני מציירת יש לי שולחן ציור גדול כזה מכוסה בנייר חום, ואני רושמת את הרעיונות שלי על הנייר. אז רשמתי את השם ואחרי זה התחלתי לחשוב עליו. לא הצלחתי לחשוב על דרך להפוך את זה לספר תמונות, מאחר שקשה להעביר תחושות של זמן באמצעות תמונות סטילס, אז החלטתי לכתוב רומן".‏‏[3]

ביקורת והצלחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון למרץ 2009 מכר הספר 2.5 מיליון עותקים ברחבי ארצות הברית והממלכה המאוחדת. מבקרים רבים התרשמו מנקודת המבט של ניפנגר על נסיעה בזמן. חלקם שיבחו את האפיון העמוק והרגשי שהעניקה לגיבורי הסיפור, ואחרים מתחו ביקורת על סגנון כתיבתה, שאופיין כמלודרמתי ועל כך שהעלילה רגשנית באופן נדוש.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות ספרים:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏Clara Chow, "Perfect timing", The Straits Times. 10 July 2004.‏
  2. ^ Rebecca Caldwell, "A first novel anointed by Brad and Jennifer", The Globe and Mail. 18 November 2003
  3. ^ ‏Benedicte Page, "A highly unusual marriage", Bookseller 5100. 24 October 2003.‏