אתאיזם שלילי וחיובי
| בימין | אתאיזם חיובי/חזק/קשה מפורש אתאיסטים שטוענים שהאימרה "לפחות אל אחד קיים" אינה נכונה. | |
| בימין | אתאיזם שלילי/חלש/רך מפורש אתאיסטים שלא טוענים את הכתוב למעלה, אך דוחים או נמנעים מהאמונה לפיה קיימים אלים. | |
| בשמאל | אתאיזם שלילי/חלש/רך מרומז אתאיסטים שכוללים אגנוסטיקנים (ואנשים שלא הקדישו לכך מחשבה), שלא מאמינים או לא יודעים על קיומם של אלים ולא דחו במפורש אמונה שכזו. |
אתאיזם חיובי, הידוע גם בשמות אתאיזם חזק או אתאיזם קשה, הוא צורה של אתאיזם שטוענת כי לא קיימים אלים. אתאיזם שלילי, הידוע גם בשמות אתאיזם חלש או אתאיזם רך הוא כל סוג אחר של אתאיזם, כמו אתאיזם שבו אדם לא מאמין באלים אך לא טוען בפירוש שאין כאלו.[1][2][3]
הביטויים "אתאיזם שלילי" ו"אתאיזם חיובי" הובאו לשימוש לראשונה על ידי אנטוני פלו בשנת 1976[1] וכן הופיעו בכתביו של מייקל מרטין מאז 1990.[4]
שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגלל הגמישות של המושג אל, ייתכן שאדם כלשהו יהיה אתאיסט חיובי במובנים של תפיסות אלוהות מסוימות, בזמן שהוא יהיה אתאיסט שלילי במובנים של תפיסות אלוהות אחרות. לדוגמה, האלוהים של תאיזם קלאסי נחשב לישות עליונה כל־יכולה, יודעת־כל, נמצאת בכל מקום ודואגת לרווחת האנושות. אדם יכול להיות אתאיסט חיובי עבור דמות כזו (בגלל, נניח, בעיית הרוע) בזמן שהוא אתאיסט שלילי המכבד את תפיסת האלוהות הדאיסטית, על ידי כך שהוא דוחה אמונה באל שכזה אך לא טוען באופן מפורש שהוא בהכרח אינו קיים.
אתאיזם חיובי ושלילי שונים מהחלוקה לקטגוריות הפחות ידועות של הפילוסוף ג'ורג' המילטון סמית', אתאיזם מפורש ומרומז, שגם הן קשורות לדעותיו של האדם על קיומה של האלוהות. אתאיסטים המחזיקים בתפיסה של "אתאיזם חיובי מפורש" הם אתאיסטים שטוענים שלא קיימת אלוהות משום סוג. אתאיסטים המחזיקים בתפיסה של "אתאיזם שלילי מפורש" הם אתאיסטים שטוענים שאינם מאמינים באלוהות, אך לא טוענים שבהכרח לא קיימת ישות אלוהית. אלו שלא מאמינים באף ישות אלוהית אך לא טוענים שהם אינם מאמינים בישות כזו, מחזיקים בדעה שנקראת אתאיזם מרומז. בקרב האתאיסטים המרומזים ניתן לכלול גם ילדים ומבוגרים שמעולם לא שמעו על ישות אלוהית, אנשים ששמעו על אלוהות ומעולם לא חשבו על הרעיון לעומק, ואגנוסטיקנים שאינם דוחים את הרעיון של אמונה באלוהים. אתאיזם מרומז מוכל בקטגוריית אתאיזם שלילי.
תחת חלוקה זו לחיובי ולשלילי, אגנוסטיקנים מסוימים יסווגו כאתאיסטים שליליים. למרות זאת, תקפות החלוקה הזו נמצאת תחת מחלוקת, ומספר אתאיסטים מוכרים כמו ריצ'רד דוקינס נמנעים ממנה. בספרו "יש אלוהים?" מתאר דוקינס אנשים עבורם הסיכוי שאלוהים קיים הוא בין "גבוה מאוד" ל"נמוך מאוד" כ"אגנוסטיקנים" ושומר את הביטוי "אתאיזם חזק" לאלו שטוענים שהם יודעים שאין אלוהים. הוא מתאר את עצמו כ"אתאיסט דה־פקטו" ולא כ"אתאיסט חזק".[5] הפילוסוף אנתוני קני נוהג לחלק את גישת האתאיזם השלילי, ומבדיל בין אגנוסטיקנים, שלדעתם הטענה "אלוהים קיים" אינה ודאית, לבין תאולוגים נון-קוגניטיביים, שמחשיבים כל שיחה בנושאי אלוהות כחסרת משמעות.[6]
משמעויות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ז'אק מריטיין השתמש במונחים שלילי וחיובי עוד ב־1949, אך עם כוונה אחרת ובהקשר לאפולוגטיקה קתולית.[7]
גופרג'ו רמצ'נדרה ראו (1902–1975) ההודי, הידוע בכינויו "גורה", היה מהפכן חברתי, פעיל נגד כתות ואתאיסט. הוא הציע גישה בשם "אתאיזם חיובי" שמתייחסת לאתאיזם כדרך חיים בספרו "אתאיזם חיובי" מ־1972.[8]
קהילת האתאיזם של אוסטין (ACA) משתמשת בביטוי אתאיזם חיובי כצורך במתן יחס חיובי לאתאיזם, והפגת התדמית השלילית והשקרית המצוירת על ידי אנשים דתיים, במיוחד במקומות פולחן.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Flew, Antony (1976). "The Presumption of Atheism". The Presumption of Atheism, and other Philosophical Essays on God, Freedom, and Immortality. New York: Barnes and Noble. pp. 14ff. נבדק ב-2011-12-10.
In this interpretation an atheist becomes: not someone who positively asserts the non-existence of God; but someone who is simply not a theist. Let us, for future ready reference, introduce the labels 'positive atheist' for the former and 'negative atheist' for the latter.
- ^ Martin, Michael (2006). The Cambridge Companion to Atheism. Cambridge University Press. ISBN 0-521-84270-0.
- ^ "Definitions of the term "Atheism"". Ontario Consultants on Religious Tolerance. 2007. נבדק ב-2010-06-01.
- ^ Martin, Michael (1990). Atheism: A Philosophical Justification. Temple University Press. p. 26. ISBN 0-87722-943-0.
- ^ The God Delusion, pp. 50–51
- ^ Kenny, Anthony (2006). "Worshipping an Unknown God". Ratio. 19 (4): 442. doi:10.1111/j.1467-9329.2006.00339.x.
- ^ Maritain, Jacques (ביולי 1949). "On the Meaning of Contemporary Atheism". The Review of Politics. 11 (3): 267–280. doi:10.1017/S0034670500044168.
By positive atheism I mean an active struggle against everything that reminds us of God – that is to say, anti-theism rather than atheism – and at the same time a desperate, I would say heroic, effort to recast and reconstruct the whole human universe of thought and the whole human scale of values according to that state of war against God.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Robyn E. Lebron (בינואר 2012). Searching for Spiritual Unity...Can There Be Common Ground?. CrossBooks. p. 532. ISBN 978-1-4627-1262-5. נבדק ב-2013-09-08.
{{cite book}}: (עזרה)