אתאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אתאן

Ethane-2D.png
Ethane-3D-balls.png
Ethane-3D-vdW.png

כללי

שמות אחרים דימתיל ; אתיל הידריד ; מתיל מתאן
נוסחה כימית C2H6
מסה מולרית 30.07g/mol
מראה גז חסר צבע
מספר CAS [74-84-0]

פיזי

נקודת התכה 90.34 או 182.76-
נקודת רתיחה 184.5 או 88.6-
צפיפות 12.12 g/cm3
מסיסות 47 גרם לליטר
נקודת הבזק 135°C-
נקודת התלקחות 472°C

אתאן (Ethane) היא תרכובת אורגנית ממשפחת האלקאנים שנוסחתה הכימית היא C2 H6. בטמפרטורה ולחץ סטנדרטיים האתאן הוא גז חסר ריח וצבע.

אתאן לרוב מופרד מגז טבעי כתוצר של זיקוק נפט. שימושו העיקרי של האתאן הוא כחומר גלם לתעשיית הפולימרים, וכחומר גלם ליצירת אתילן.

האתאן יוצר לראשונה באופן מלאכותי בשנת 1834 על ידי מייקל פאראדיי באמצעות אלקטרוליזה של אשלגן אצטוני, אך, באותו זמן טעו לחשוב שהתוצר של התגובה היה מתאן. כיום מיוצר האתאן במעבדה לרוב על ידי תהליך הנקרא ראקציית קולב.

אחרי מתאן, אתאן הוא בעל הכמות השנייה בגודלה בתערובת הגז הטבעי. אחוז האתאן בגז הטבעי נע בין פחות מ-1% ליותר מ-6% לפי נפח. עד לפני שנות ה-60 האתאן לא היה מופרד מתערובת עם מתאן אך היה נשרף ביחד איתו כדלק. כיום, בגלל שימושו כחומר גלם ליצירת אתן, האתאן מופרד ברוב מרבצי הגז הטבעי.

הדרך הכי נפוצה להפרדת האתאן מהמתאן היא קירור התערובת. קירור זה נעשה על ידי טורבינה המקררת את התערובת לטמפרטורה של 100- מעלות צלזיוס ושיטה זו משיגה בערך 90% מכמות האתאן. בטמפרטורה כזו ניתן להפריד בקלות את האתאן מהמתאן בגלל הפרשי טמפרטורת הרתיחה בין שני התרכובות.

בטמפרטורת החדר, אתאן נחשב לחומר דליק. מגע ישיר עם אתאן נוזלי גורם לכווית קור.

השימוש העיקרי של האתאן הוא, כאמור, חומר גלם ליצירת אתן. תעשיינים מעדיפים להשתמש באתאן ליצירת אתילן מכיוון שבתהליך היצירה של האתילן מאתאן נוצר יותר אתילן מאשר יצירת אתילן ממקורות אחרים. כיום נבדקים שימושים אחרים לאתאן. שימוש אחד שנבדק כיום הוא כלוריזציה של האתאן לקבלת ויניל כלוריד (PVC). כלוריזציה של אתאן לקבלת PVC נחשבת ליותר רווחית מאשר כלוריזצית האתן לקבלת PVC.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]