אתיקה בעסקים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אתיקה בעסקים ועולם העבודה היא הסכמה על קודים מוסריים של טוב ורע שמטרתם להנחות את העסק בקבלת החלטות במהלך פעילותו של העסק.

אתיקה בעסקים משמעותה החל מציות לחוק ואף מעבר לכך.

אתיקה בעסקים היא קבלה של קודים אתים מוסריים כגון כנות, שקיפות, אמינות, מילוי הבטחות ועמידה בהתחייבויות, נאמנות, כבוד לזולת, רגישות חברתית ומוסרית. התנהלות לא אתית תהיה החל מעבירות פליליות על דיני העונשין כגון עבירה מירמה וגזל, גניבה, שוחד וטובות הנאה, הרצת מניות ועבירות על חוק ניירות ערך[1], זיהום סביבתי, סיכון סביבתי תוך סיכון חיי אדם, פרסום מטעה, אי תשלום מיסים ועד עבירות אתיות ו/או עוולות אזרחיות שהם לאו דווקא עבירות פליליות כגון אי עמידה בהתחייבויות, ניצול ילדים ככוח עבודה זול.

אתיקה בעסקים אף מגדירה את כללי עשה ואל תעשה מול בעלי עניין של העסק כמו בעלי המניות,שותפים עסקיים, הלקוחות וספקים.

התועלת הכלכלית באימוץ קוד אתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנהגות אתית מסייעת בפתרון קונפליקטים בתוך הארגון ומחוצה לו, ואף להבטיח שהחברה ועובדיה מצייתים לחוק ופועלים באופן חוקי כמו כן בצורה שלא תפגע בעסק, בחברה האנושית או בכלכלה.

קוד אתי לארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוד אתי הוא מסמך המציג את החובות (המוסריות והאחרות) המוטלות על בעלי מקצוע או על ארגונים, עסקיים או ציבוריים. יש המכנים אותו "תעודת הזהות הערכית" של המקצוע או של הארגון.

לקודים אתיים רבים מבנה טיפוסי:

  • פסקה המגדירה זהות (של עיסוק או של ארגון).
  • פסקה המגדירה מטרות, או יעדים מרכזיים.
  • רשימת ערכים שלאורם תתממשנה מטרות היסוד והזהות.

ניסוחו של קוד אתי עבור ארגון מבטא את הצורך בשפה אחודה של כל חבריו. דבר זה נכון במיוחד בקהילות עובדים גדולות הנעדרות 'תפיסת טוב משותפת טבעית', כמו זאת הקיימת במבנים חברתיים אורגניים, כדוגמת המשפחה. היחסים בין העובדים השונים בארגונים ובעסקים מוגדרים באופן פורמלי, ונעדרים את האפיון הרגשי הקיים ביחסים במשפחה, או בקהילות קטנות, כמו בפוליס היוונית. מאפיינים אלה חושפים את הארגון כמכניזם מודרני שכדי להפעילו ביעילות יש להגדיר עבורו במפורש, דרך הקוד, את זהותו, את מטרותיו, ואת הערכים שלאורם יפעל לממש אותן. גיבושה של זהות ארגונית (או תאגידית) היא צעד חשוב לקראת עיצובה של תפישת טוב משותפת לכלל הארגון. על מנת שהקוד האתי בארגון יחלחל ויהפוך לחלק בלתי נפרד של התרבות הארגונית, יש צורך ליצור מעגלי שיתוף והסכמה רחבים ככל האפשר, זאת על מנת להפוך את עובדי הארגון לשותפים אמיתיים בעיצובו ובשמירה עליו.

הטמעת אתיקה בארגון משמעותה יישום הקוד האתי ועקרונותיו על ידי המנהלים והעובדים בחברה.

שקיפות ודיווח[עריכת קוד מקור | עריכה]

שקיפות עסקית מתארת התנהלות של ארגון בצורה כזו המאפשרת גישה למאגרי מידע של הארגון, כגון: התנהלות פיננסית, פרוטוקולים, סטטיסטיקות, תקנות וחוקים, מיזכרים, ישיבות פתוחות ודרכי פעולה.

השקיפות יכולה להתבטא בעוצמות שונות, למשל ייתכן שרק לחברי/עובדי הארגון תהיה גישה לכל או לחלק ממאגרי המידע, וייתכן שגם לאנשים מחוץ לארגון תהיה גישה לכל או לחלק מהמידע. כמו כן משך הזמן שבו מידע נשאר מפורסם יכול להישתנות. השימוש במילה שקיפות מתקשר בדרך כלל לפתיחות, ללקיחת אחריות, לתקשורתיות, לביקורת עצמית ולחוק חופש המידע.

לשקיפות תפקיד חשוב לאתיקה של הארגון, שקיפות משחררת ארגון מחשדות להתנהלות לא כשרה.

לדוגמה, ישנן הרבה עמותות רשומות אשר מפרסמות את הדו"חות הפיננסיים שלהן על מנת להגביר את אמון התורמים להן. השקיפות מאפשרת ליותר אנשים להיחשף להתנהלות הארגון ובכך היא מאפשרת יותר ביקורת בונה.

מניעת שחיתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השחיתות פוגעת בכלכלה ואף מהווה עבירה פלילית על פי דיני העונשין. (ראו גם עבירות של שוחד וקבלת דבר במירמה) הדבר מעכב את הכלכלה, פוגע ברווחה הכלכלית של האזרחים, מבריח משקיעים, מייקר פעילות עסקית, ומערער את אמון בציבור בשלטון וסקטור העסקי.

ארגונים בינלאומים כמו ה-OECD וה-Global Compact UN פועלים נגד השחיתות.

קוד אתי למקצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקובל לראות בניסוח קוד אתי לעיסוק מהלך התורם להפיכתו למקצוע של ממש. בעלי מקצוע לוקחים על עצמם לספק שירותים חברתיים שונים, וקושרים עצמם לשליחות חברתית מסוימת: לטפל בסבל גופני או נפשי ולהביא לו מזור (רופאים, פסיכולוגים), לייצג אזרחים בפני רשויות החוק (עורכי דין), לתכנן את המרחב הציבורי הפיסי ואת המבנים שבו (ארכיטקטים), ולהפיץ את האמת למרות קיומם של קשיים (עיתונאים). בצעד זה מוענקת זהות מובחנת למקצוע וממנה נגזרות חובות שונות על העוסקים בו, כמו זאת המבטיחה את החיסיון על המידע שלקוח מעביר לעורך הדין שלו או מטופל למטפל בו.

המודעות לאתיקה בעסקים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי ארגון מעלה‏[2] המודעות לאתיקה בעסקים בישראל נמוכה יחסית לעולם, מעט חברות במשק הישראלי מחזיקות קוד אתי, בעיקר החברות הגדולות כגון בנקים, חברת טבע וחברת רפא"ל.

המודעות לאתיקה בעסקים והטמעת קוד אתי אצל עסקים קטנים נמוכה מאוד עד לא קיימת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רוברט אלבין, כרוניקה של דלדול התבונה: אתיקה בפרקטיקה העיתונאית, הקיבוץ המאוחד, 2004
  • אבי קיי (מחבר המהדורה העברית ועורך), אתיקה בעסקים: הלכה למעשה, המרכז לערכים בעסקים, המרכז לאתיקה בירושלים, 2009

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968
  2. ^ ארגון מעלה http://maala.org.il/ - "מנהיגים אחריות חברתית של עסקים"