אתי לוי
 | |
| לידה |
8 בנובמבר 1968 (בת 55) באר שבע, ישראל |
|---|---|
| שם לידה | אתי בניסטי |
| מוקד פעילות |
ישראל  |
| תקופת הפעילות | מ-1992 |
| סוגה | מוזיקה מזרחית |
| שפה מועדפת |
עברית |
| שיתופי פעולה בולטים | זהבה בן, עירד עמוס, יעקב נשאווי |
  | |
אתי לוי (נולדה ב-8 בנובמבר 1968) היא זמרת ישראלית.
קורות חייה וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתי לוי נולדה בשם אתי בניסטי[1] להורים שעלו ממרוקו וגדלה בשכונה ד' בבאר שבע. לה שבע אחיות ושני אחים, אחותה התאומה-זהה היא הזמרת זהבה בן.
בגיל 13 עברה ללמוד בסמינר אור החיים בבני ברק ולאחר מכן ב"בית העולות" בירושלים.
בשירותה בצה"ל, שנמשך שלוש שנים, שימשה חובשת ומעבדת נתוני מחשבים.
ב-1989, בגיל 21, נישאה ושנתיים לאחר מכן, ב-1991, התגרשה.
לאחר שירותה הצבאי עבדה בעבודות מזדמנות. בקדם אירוויזיון 1992[2] הופיעה לצדה של זהבה בן בדואט "דף חדש". בשנת 1993[3] חתמה על חוזה הפקה ואמרגנות עם ישראל בונדק, שמשמש מאז מנהלה האישי והפיק את כל אלבומיה. פריצתה באה לאחר ההצלחה של אחותה התאומה זהבה. תקופתה המוצלחת ביותר הייתה בראשית דרכה. אלבומה הראשון "נשבעתי" זכה להצלחה והוא הנמכר ביותר בין אלבומיה; האלבום אף כלל שירים פופולריים כגון "את לא היא" שנוגע בנושא התאומוּת. בהמשך הקריירה חלה ירידה מסוימת בפופולריות שלה. עד היום היא הוציאה 20 אלבומים.
סגנונה העיקרי הוא מוזיקה מזרחית, בשילוב עם מוזיקה מרוקאית ומוזיקה ערבית. בכמה מאלבומיה שילבה אלמנטים מחאתיים, ובהם מסרים כגון תמיכה בחפותו של אריה דרעי וקריאה לשחרורו מהכלא[4]. היא אף נגעה בסגנונות השונים מהמוזיקה האוריינטלית, למשל באלבום דאנס קצבי בשם "שינוי קיצוני" (שם הרומז לאופיו, השונה מסגנונה הרגיל) שהוציאה בשנת 2000, גם בשפה האנגלית; אלבום זה לא זכה להצלחה רבה.
בשנת 1998 הקליפ לשירה "אינטינה חביבי" מהאלבום "מלאך שמיים" שיצא באותה השנה היה מועמד לפרס הווידאו-קליפ הטוב ביותר.
בשנת 2011 השתתפה ביחד עם אחותה זהבה בן בדוקו-ריאליטי "חי ב-LA LA לנד" של yes, בה התמודדו שישה זמרים ים תיכוניים מישראל על חוזה הקלטות על ידי חברת "גפן רקורדס". התוכנית צולמה ברובה המכריע בלוס אנג'לס שבארצות הברית.
בשנת 2015 השתתפה בתוכנית המציאות "מאסטר שף VIP" בערוץ 2 של קשת, והייתה המודחת הראשונה.
לוי סיפרה שהיא מקיימת אורח חיים פסקטריאני,[5] היא גרושה ללא ילדים ומתגוררת בירושלים.
מערכת היחסים עם זהבה בן[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערכת היחסים בין לוי לבין אחותה זהבה בן סוקרה תקשורתית בצורה נרחבת, כשחוותה עליות ומורדות, לרבות כמה סכסוכים ארוכים. כך, למשל, בשנת 2005 הגיעה לוי לתמוך באחותה, לאחר עשר שנות סכסוך, בתוכנית מיוחדת של "שישי בגאון", שהוקדשה לבן שנקלעה למצב כלכלי קשה. עם זאת, לוי הסתייגה מחידוש הקשר עם בן בריאיון ל-ynet שנערך לאחר מכן[6]. בנוסף, אחד המוטיבים המרכזיים בפרקיה הראשונים של התוכנית "חי בלה לה לנד", שבה היא השתתפה לצד אחותה, היה הסכסוך ביניהן והתמודדותן עם כך לנוכח הצטרפותה של לוי לתוכנית מבלי ידיעתה של בן. בהמשך התוכנית הן השלימו, אך זמן קצר לאחר השידור, לוי הסתייגה מחידוש הקשר בריאיון לישראל היום[7].
דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נשבעתי (1993)
- יא ראב (1994)
- רוח מזרחית חלק א' (1995)
- רוח מזרחית חלק ב' (1996)
- בת השמש (1997)
- מלאך שמיים (1998)
- לאהוב (1999)
- אתי לוי בהופעה חיה (1999)
- שינוי קיצוני (2000)
- גם לי מותר להחליט (2000)
- השחור והלבן (2001)
- באה משם (2002)
- אוסף להיטי הזהב (2003)
- בגובה העיניים (2004)
- אמל חייאתי - שרה ערבית (2005)
- בחפלה עיראקית, מזרחית וים תיכונית - חלק 1 (2006) - יחד עם יעקב נשאווי
- ההופעה, חפלה עיראקית אותנטית - חלק 2 (2007) - יחד עם יעקב נשאווי
- נשבעתי (2006)
- גם לי מותר להחליט (2007)
- מלאך שמיים (2007)
- לאהוב (2007)
- שרה מרוקאית (2009)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתי לוי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- אתי לוי, דף שער בספרייה הלאומית
- אתי לוי, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- ביוגרפיה קצרה באתר וואלה! yes
- ערן סויסה, קוד אתי, באתר ישראל היום, 14 בדצמבר 2017
- רן בוקר, בגיל 52, אתי לוי מודה: "טעות חיי שלא הבאתי ילדים. אני בתהליכי פונדקאות", באתר ynet, 25 ביוני 2021
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ https://www.ishim.co.il/p.php?s=אתי+לוי
- ^ ספי קצב, אתי לוי: "מי שחושב שאני מקנאה בזהבה טועה טעות מרה", באתר מאקו, 14 ביולי 2011
- ^ האתר של אתי לוי - ביוגרפיה
- ^ שאגת אתי, באתר וואלה!, 4 בינואר 2001
- ^ רן בוקר, בגיל 52, אתי לוי מודה: "טעות חיי שלא הבאתי ילדים. אני בתהליכי פונדקאות", באתר ynet, 25 ביוני 2021
- ^ ערן סוויסה, זהבה לא מעניינת אותי, באתר ynet, 2 בפברואר 2005
- ^ גיל משעלי, סיבוב שלישי: אתי לוי פותחת פה, באתר ישראל היום, 3 באוגוסט 2011