אתלטיקה
אתלטיקה הוא ענף ספורט הכולל תחרויות ריצה, הליכה, קפיצה וזריקה, ושילוב ביניהם בצורת קרב רב. האתלטיקה מכונה "מלכת הספורט". יש הנוהגים לכנותה אתלטיקה קלה להבדיל מאתלטיקה כבדה הכוללת את ענפי ההיאבקות, אגרוף והרמת משקולות.
תוכן עניינים |
היסטוריה [עריכה]
| ערך מורחב – אתלטיקה במשחקים האולימפיים |
תחרויות אתלטיקה היו פופולריות מאוד כבר בעבר הקדום. היוונים הקדמונים הצטיינו באתלטיקה. ניצחון במשחקים האולימפיים העתיקים נחשב באתונה וספרטה הישג עצום המלווה ביוקרה רבה מאד. במאה ה-20 נערכות תחרויות האתלטיקה באצטדיונים פתוחים ובאולמות סגורים. התחרויות החשובות ביותר נערכות במגרשים פתוחים.
תחרויות אתלטיקה [עריכה]
תחרויות ריצה מתקיימות באצטדיון במסלול שהיקפו 400 מטר, או באולם במסלול שהיקפו 200 מ' (לעתים גם יותר). הריצות הקצרות (100 מטר באצטדיון או 60 מטר באולם) הן היחידות שמתבצעות בקו ישר. תחרויות הקפיצה והזריקה מתקיימות בשדה שבמרכזו או בצידיו של מסלול הריצה.
באתלטיקה מרבית התחרויות הן על בסיס אישי (למעט מרוץ שליחים). כלל המקצועות ושיאי העולם מופיעים בטבלה בהמשך הערך.
האתלטיקה המקצוענית [עריכה]
האתלטיקה כיום זוכה למספר סבבים מקצוענים בהם מתחרים מיטב האתלטים בעולם. הסבב החשוב ביותר בתחרויות האתלטיקה הוא סבב ליגת הזהב שהיא סבב תחרויות בינלאומי בו משתתפים אתלטים מכל רחבי העולם, ביניהם גם ספורטאים ישראלים. האתלטיקה מהווה את הענף המרכזי במשחקים האולימפיים. האתלטיקה העולמית מקיימת סבבים בינלאומים שבהם מתקימות תחרויות אתלטיקה רבות נוספות ובהן אליפויות עולם ואירופה הן באצטדיון והן באולם.
אתלטיקה באולימפיאדה היא התחרות הנחשבת ביותר. אחריה מגיעה אליפות העולם באתלטיקה ואליפות אירופה באתלטיקה.
תחרויות האתלטיקה הקלה נערכות באצטדיונים או באולמות מקורים כאשר מסלול הריצה עשוי תרכובת גומי, ברב המקרים מסוג רקורטן, המצמצמת את החיכוך של האטלטים עם המשטח ואף מייצרת להם מומנט בריצה. לאחרונה נשמעו טענות בקהיליית האתלטיקה כי חלק מהשיפור בתוצואת האצנים מקורן בשיפור המסלול, הקטנת החיכוך והגדלת המומנט אשר הוא מעניק לרצים, טענה דומה בסוגה לזו אשר נטענה לעניין חליפות השחייה לשחיינים.
האתלטיקה בישראל [עריכה]
ההישגים של האתלטיקה הישראלית דלים יחסית למרבית העולם המערבי. בין האתלטים הישראלים שהגיעו להישגים בינלאומיים משמעותיים ניתן למנות את אסתר רוט שחמורוב (ריצה למרחקים קצרים), דני קרסנוב ואלכס אברבוך (קפיצה במוט), רוגל נחום (קפיצה משולשת), קונסטנטין מטוסביץ' ודניאל פרנקל (קפיצה לגובה).
כשלושה סבבים מקצועים נערכים מדי חודש מאי בישראל. וכוללים תחרויות ברוב מקצועות האתלטיקה הקלה למעט הליכה, במסגרת הליגה הבין אגודתית. אחת לשנה מתקיימת אליפות ישראל באתלטיקה קלה באצטדיון הדר יוסף. האחראי על חלוקת המשאבים בישראל הוא הוועד האולימפי הישראלי, והמוסד האחראי על האתלטיקה בישראל הוא איגוד האתלטיקה הישראלי.
מתקני האתלטיקה בישראל [עריכה]
תשתית מתקני האתלטיקה לאימונים ותחרויות בישראל מצומצמת יחסית. בישראל אין אולמות מקורים בעלי מסלולי אתלטיקה לאימונים או תחרויות אתלטיקה באולמות. לעומת זאת קיימים בישראל לא מעט מסלולי אתלטיקה במגרשים פתוחים המשמשים לרוב לאימון לחובבנים וכן מספר אצטדיונים המותאמים לאירוח תחרויות שכוללים יציעים לקהל ו-8 מסלולי ריצה תקניים (מגרשי האימונים בארץ מכילים לרוב 2-4 או 6 מסלולים בלבד).
אצטדיון האתלטיקה הראשון שנפתח בישראל הוא אצטדיון המכביה בתל אביב שנפתח ב-1932 לקראת המכביה הראשונה. אצטדיון אתלטיקה נוסף היה האצטדיון הלאומי ברמת גן שנפתח ב-1950 לקראת המכביה השלישית וכלל מסלולי אתלטיקה. בשני האצטדיונים בוטלו מסלולי האתלטיקה, שהיו מעפר כבוש, לפני זמן רב. גם באצטדיון קריית אליעזר בחיפה יש מסלולי אתלטיקה מהסוג הישן, אך לאחר שנפתח בעיר אצטדיון אתלטיקה עם מסלולי רקורטן, השימוש במסלולים בקריית אליעזר בוטל.
כיום אלו אצטדיוני האתלטיקה בישראל המיועדים לאימונים ותחרויות.
| שם | גודל | עיר | שכונה | פתיחה | הערות |
|---|---|---|---|---|---|
| אצטדיון האוניברסיטה | 10,000 | ירושלים | גבעת רם | 1958 | |
| אצטדיון האתלטיקה הדר יוסף | 6,000 | תל אביב | הדר יוסף | 1982 | משמש לרוב האימונים המקצועיים והתחרויות |
| אצטדיון האתלטיקה ע"ש קרלי קריגר | 2,600 | חיפה | נווה שאנן | 1996 | שודרג על ידי הקמת יציע בטון מקורה חלקית |
| אצטדיון האתלטיקה העירוני | 1,200 | ראשון לציון | נאות שקמה | 2013 | טרם נפתח, בתחרויות גדולות יתווספו לו עוד 1,800 מקומות עמידה |
בישראל אין גם מרכזי ספורט רבים המאמנים באופן מקצועי ספורטאים אתלטיים. מבין המרכזים שכן קיימים ראוי לציין את מרכז הספורט הדר יוסף בתל אביב בו מתאמנים מרבית הספורטאים באולמות הספורט ומגרשי האימונים וכן בו נערכים מרבית תחרויות האתלטיקה הישראליות באצטדיון שבקומפלקס ותחרויות בענפי התעמלות מסוימים מתקיימות בהיכל הספורט שבמרכז.
שיאי עולם [עריכה]
אצטדיון פתוח [עריכה]
| מקצוע | מין | תוצאה | ספורטאי/ספורטאית | מדינה | מקום |
|---|---|---|---|---|---|
| 100 מטר | גברים | 9.58 שניות | יוסיין בולט | ברלין 2009 | |
| נשים | 10.49 שניות | פלורנס גריפית ג'וינר | אינדיאנפוליס 1988 | ||
| 110 מטר משוכות | גברים בלבד | 12.80 שניות | ארייס מריט | בריסל 2012 | |
| 100 מטר משוכות | נשים בלבד | 12.21 שניות | יורדנקה דונקובה | סטארה זאגורה 1988 | |
| 200 מטר | גברים | 19.19 שניות | יוסיין בולט | ברלין 2009 | |
| נשים | 21.34 שניות | פלורנס גריפית ג'וינר | סיאול 1988 | ||
| 400 מטר | גברים | 43.18 שניות | מייקל ג'ונסון | סביליה 1999 | |
| נשים | 47.60 שניות | מריטה קוך | קאנברה 1985 | ||
| 400 מטר משוכות | גברים | 46.78 שניות | קווין יאנג | ברצלונה 1992 | |
| נשים | 52.34 שניות | יוליה פצ'ונקינה | טולה 2003 | ||
| 800 מטר | גברים | 1:40.91 דקות | דיוויד רודישה | לונדון 2012 | |
| נשים | 1:53.28 דקות | ירמילה קרטוכווילובה | מינכן 1983 | ||
| 1500 מטר | גברים | 3:26.00 דקות | הישאם אל גרוז' | רומא 1998 | |
| נשים | 3:50.46 דקות | קו יונשיאה | בייג'ינג 1993 | ||
| מייל | גברים | 3:43.13 דקות | הישאם אל גרוז' | רומא 1999 | |
| נשים | 4:12.56 דקות | סבטלנה מסטרקובה | ציריך 1996 | ||
| 3000 מטר מכשולים | גברים | 7:53.63 דקות | סעיף סעד שאהין | בריסל 2004 | |
| נשים | 8:58.81 דקות | גולנארה סאמיטובה | בייג'ינג 2008 | ||
| 5000 מטר | גברים | 12:37.35 דקות | קנניסה בקלה | הנחלו 2004 | |
| נשים | 14:11.15 דקות | טירונש דיבאבה | אוסלו 2008 | ||
| 10000 מטר | גברים | 26:17.53 דקות | קנניסה בקלה | בריסל 2005 | |
| נשים | 29:31.78 דקות | וואנג יונשיאה | בייג'ינג 1993 | ||
| מרתון | גברים | 2:03:38 שעות | פטריק מקאו | ברלין 2011 | |
| נשים | 2:15:25 שעות | פאולה רדקליף | לונדון 2003 | ||
| הליכה ל-20 ק"מ | גברים | 1:16:43 שעות | סרגיי מורוזוב | סרנסק 2008 | |
| נשים | 1:25:02 שעות | ילנה לשמנובה | לונדון 2012 | ||
| הליכה ל-50 ק"מ | גברים בלבד | 3:34:14 שעות | דניס ניז'גורודוב | צ'בוקסארי 2008 | |
| 4X100 מטר | גברים | 36.84 שניות | קרטר, פרטר, בלייק, בולט | לונדון 2012 | |
| נשים | 40.82 שניות | פליקס, ג'טר, מדיסון, נייט | לונדון 2012 | ||
| 4X400 מטר | גברים | 2:54.29 דקות | ואלמון, ווטס, ריינולדס, ג'ונסון | שטוטגרט 1993 | |
| נשים | 3:15.17 דקות | לדובסקאיה, נזרובה, פיניגינה ובריז'ינה | סיאול 1988 | ||
| קפיצה לגובה | גברים | 2.45 מטר | חאבייר סוטומאייר | סלמנקה 1993 | |
| נשים | 2.09 מטר | סטפקה קוסטדינובה | רומא 1987 | ||
| קפיצה למרחק | גברים | 8.95 מטר | מייק פאוול | טוקיו 1991 | |
| נשים | 7.52 מטר | גלינה צ'יסטיאקובה | לנינגרד 1988 | ||
| קפיצה במוט | גברים | 6.14 מטר | סרגיי בובקה | ססטריירה 1994 | |
| נשים | 5.06 מטר | ילנה איסינבייבה | ציריך 2009 | ||
| קפיצה משולשת | גברים | 18.29 מטר | ג'ונתן אדוארדס | גטבורג 1995 | |
| נשים | 15.50 מטר | אינסה קראבץ | גטבורג 1995 | ||
| הדיפת כדור ברזל | גברים | 23.12 מטר | רנדי בארנס | קליפורניה 1990 | |
| נשים | 22.63 מטר | נטליה ליסובסקאיה | מוסקבה 1987 | ||
| הטלת כידון | גברים | 98.48 מטר | יאן זלז'ני | ינה 1996 | |
| נשים | 72.28 מטר | בארבורה שפוטאקובה | שטוטגרט 2008 | ||
| זריקת דיסקוס | גברים | 74.08 מטר | יורגן שולט | נאובראנדבורג 1986 | |
| נשים | 76.80 מטר | גבריאלה רינש | נאובראנדבורג 1988 | ||
| יידוי פטיש | גברים | 86.74 מטר | יורי סדיך | שטוטגרט 1986 | |
| נשים | 79.42 מטר | בטי היידלר | האלה 2011 | ||
| קרב עשר | גברים בלבד | 9039 נקודות | אשטון איטון | יוג'ין 2012 | |
| קרב שבע | נשים בלבד | 7291 נקודות | ג'קי ג'וינר קרסי | סיאול 1988 |
קישורים חיצוניים [עריכה]
| ענפי ספורט אולימפיים | ||
|---|---|---|
|