אתרחסיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חלקי האפוס אתרחסיס במוזיאון הבריטי.

אַתְרַחַסִס (Atra-hasis) הוא שמו של הדמות הראשית מתוך האפוס המסופוטמי על בריאת האדם והמבול אשר נכתב על שלושה לוחות בתקופה הבבלית העתיקה (במאה 18-17 לפנה"ס).משמעות שמו באכדית היא 'מאד חכם'. האפוס מתחיל אחרי בריאת העולם, ומספר על בריאת האדם והמבול. באפוס מסופר שאתרחסיס ומשפחתו היו הניצולים היחידים מהמבול הקטלני.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי 40 שנה של עבודה קשה האלים הזוטרים, שעבדו את הארץ שעליה מלך האל אנליל, התמרדו. במקום להעניש אותם, האל אנכי (אל המים והחוכמה) הציע פתרון ליצור את בני האדם שיעבדו במקום האלים. האלה ממי מקבלת את המשימה, ומערבבת צלמיות חרס עם בשר ודם של האל גשטו ('אוזן' או 'חוכמה') שנרצח.

במהלך 3600 שנה בני האדם התרבו ונוצרה התפוצצות אוכלוסין. בשל התפוצצות האוכלוסין התפרצו מגפות רבות. על מנת להקטין את כמות בני האדם גורם אנליל לרעב ולבצורת. אנכי עוזר לאתרחסיס ונותן לו רמזים איך לפתור את הבעיות האלה. בסופו של דבר, אנליל התלונן כי "כָּבְדָה צַעֲקַת בְּנֵי-הָאָדָם, מִקּוֹל שׁאוֹנָם נָדְדָה שְׁנָתִי."[1] הוא מחייב את אנכי להביא מבול על העולם, ומשביע אותו לא להזהיר את בני-האדם. למרות אי-רצונו, אנכי לא יכול להזהיר את אתרחסיס. כדי להתגבר על מכשול זה, מספר אנכי לקירות הבית את העתיד להתרחש. אתרחסיס מקשיב לנאמר ובונה תיבה.

אחרי שבעה ימים תם המבול, ואתרחסיס יוצא מהתיבה ומקריב קורבן לאלים, שכבר היו רעבים וצמאים, כי אחרי שכל בני-האנוש מתו, אף אחד לא האכיל את האלים. כדי למנוע את הישנות המצב שהיה לפני המבול קובעים אנכי ונינתו שמעתה והלאה שליש מהנשים לא ילדו, ויהיו גם נזירות שייאסר עליהן ללדת.

משמעות האפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלקים החשובים בסיפור הם: סיבת בריאת האדם, וסיבת הבאת המבול, שלפי האלים, אחד גרם לשני.

בריאת האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בְּאֶחָד בַּחֹדֶשׁ, בַּשִּבְעָה וּבַחֲמִישָּׁה-עָשָׂר,
טָהֳרָה אֲכוֹנן, רַחְצָה;
אֵל אֶחָד יִטְבְּחוּ-נָא,
וְיִטָּהֲרוּ הָאֵלִים בִּטְבִילָה.
בִּבְשָׂרוֹ וּבְדָמוֹ
נִנְתוּ לוּ תִּבְלֹל טִיט,
הָאֱל הֵלָּז וְהָאָדָם לוּ יִתְבּוֹלְלוּ
יַחְדָּו בַּטִיט.
עַד אַחֲרִית הַיָמִים '(הַלְמוּת) הַתֹּף' לוּ נִשְׁמַע,
מִבְּשַׂר הָאֵל - רוּחַ לוּ תְּהִי,
אוֹת הוּא לַחַי - יוֹדִיעֶנּוּ,
לְמַעַן לֹא יִשָּׁכַח - רוּחַ לוּ תְּהִי!‏[2]

המבול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הַיּוֹם שִׁנָּה פָּנָיו,
שָׁאַג אַדַד בַּעֲנָנִים.
(...)
בָּקַע מַבּוּל [בְּכָל עֱזוּזוֹ],
כְּמוֹ קְרָב - עַל בְּנֵי-אֱנוֹשׁ בָּאָה מְשׁוֹאָה.
לֹא יִרְאֶה אִישׁ אֶת אָחִיו,
לֹא יַכִּיר (אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ) בְּפִי-שַׁחַת.
הַמַבּוּל כְּמוֹ פַּר יִגְעֶה,
כְּמוֹ עַיִט צוֹוֵחַ,
יֵילִילוּ הָרוּחוֹת,
עָבְתָה הָעֲלָטָה, שֶׁמֶשׁ - אַיִן,
הָאֲנָשִׁים [נִסְחֲפוּ בַּמַיִם] כְּמוֹ זְבוּבִים,
[... רַעַם] הַמַּבּוּל.‏[3]

סיפורי מבול אחרים בתרבות המסופוטמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים למבול אוניוורסלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתרבויות שונות בעולם יש סיפורי מבול, כמו הסיפור של תיבת נח מהתנ"ך.‏[8]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ש. שפרה, יעקב קליין, בימים ברחוקים ההם, אנתולוגיה משירת המזרח הקדום, הוצאה עם עובד, 1996.
  • א. גבאי, המיתולוגיה הבבלית, מפה הוצאה לאור, 2003.
  • .Lambert and Millard, Atrahasis: The Babylonian Story of the Flood, Oxford, 1969

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ש. שפרה, יעקב קליין, בימים הרחוקים ההם, אנתולוגיה משירת המזרח הקדום, הוצאת עם עובד, 1996, 105.
  2. ^ ש. שפרה, יעקב קליין, בימים הרחוקים ההם, אנתולוגיה משירת המזרח הקדום, הוצאת עם עובד, 1996, 97-98.
  3. ^ ש. שפרה, יעקב קליין, בימים ברחוקים ההם, אנתולוגיה משירת המזרח הקדום, הוצאה עם עובד, 1996, 123-124.
  4. ^ http://www.ancienttexts.org/library/mesopotamian/gilgamesh/tab11.htm
  5. ^ M. Civil, in: W.G. Lambert and A.R. Millard, Atrahasis: The Babylonian Story of the Flood, Oxford, 1969, 138-145.
  6. ^ R.M. Best, Noah's Ark And the Ziusudra Epic, Fort Myers, Enlil Press, 1999.
  7. ^ W.G. Lambert and A.R. Millard, Atrahasis: The Babylonian Story of the Flood, Oxford, 1969, 135-137.
  8. ^ A. Dundes, The Flood Myth, Berkeley/Los Angeles/London, University of California Press, 1988.