אתר מורשת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבנה גימנסיה הרצליה, אתר מורשת אשר לא שומר למען הדורות הבאים. הריסתו היותה זרז להקמת המועצה לשימור אתרים.

אתר מורשת הוא אתר בעל משמעות תרבותית, היסטורית, אדריכלית או חינוכית, אשר יש חשיבות חינוכית-חברתית בשמירתו עבור הדורות הבאים.

לפי אמנת בורה, המשמעות התרבותית, היא ערך‏[1] אסתטי, היסטורי, מדעי, חברתי או רוחני של דורות העבר, לדור בהווה ולדורות בעתיד. משמעות תרבותית מגולמת במקום עצמו, במבנה שלו, בסביבה, בשימוש, בהקשרים, במשמעויות, בעדויות, ובקשר שלו למקומות ולחפצים. ייתכן שמקום או נכס מסוים יגלם בתוכו מגוון של ערכים עבור פרטים או קבוצות שונות.

הערכת המשמעות של האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמעות המורשת התרבותית וחשיבותה נובעות מערכו התרבותי של אתר לרבות הערכים האסתטיים, ההיסטוריים, החברתיים והמדעיים.

בחינת הערכים המגולמים באתר, משמשת כמסגרת לדיון ציבורי ומקצועי, באשר להחלטה אודות עתידו של אתר, האם הוא יוכרז לשימור או לא, ובאיזו דרגת חשיבות ראוי להתייחס אליו. במסגרת זו מקובל לנסח את 'הצהרת המשמעות התרבותית' על פי ערכי האתר המשמשים כקריטריונים להערכה. הערכת המשמעות משמשת גם כבסיס לתכנון האתר.

אף כי ישנן מילות תואר רבות להגדרת החשיבות והמשמעות התרבותית, המושגים 'אסתטי', 'היסטורי', 'מדעי' ו'חברתי', מכילים את הערכים האחרים. מושגים אלו אינם מבטלים זה את זה; לדוגמה, לסגנון ארכיטקטוני יש היבטים היסטוריים ואסתטיים כאחד. החלוקה לקטגוריות של ערך אסתטי, היסטורי, מדעי וחברתי היא אחת הגישות להבנת מושג המשמעות והחשיבות התרבותית. עם זאת, ייתכן שיגובשו קטגוריות מדויקות יותר ככל שהבנת מקום מסוים הולכת ומעמיקה.

סוגי אתרי מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצודת יואב כיום, מוזיאון מורשת גבעתי.

ישנם סוגים שונים של אתרי מורשת:

  • מבנים היסטוריים;
  • שרידים ארכיאולוגיים;
  • אנדרטאות;
  • מוזיאונים.

מורשתו של האתר יכולה לנבוע מעצם מיקומו– שבו התרחשה פעילות היסטורית כגון אנדרטה בשדה הקרב, למשל האנדרטאות בסמוך לגשר עד הלום באשדוד, או מצודת יואב.

המורשת יכולה להתקיים באתר מעצם היותו מקום שבו מרוכז זיכרון היסטורי כגון מוזיאון שנבנה הרחק ממקום ההתרחשות, למשל מוזיאון יד ושם או מרכז מורשת בגין בירושלים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש במונח "אתרי המורשת" הוא תופעה מודרנית, המשמשת כלי בידי מדינות ליצירת מכנה משותף בין בני הלאום או תושבי המדינה. הייתה זו צרפת שהשתמשה לראשונה במונח "אתרי מורשת" לצורך בניית הזהות הלאומית הצרפתית, לאחר הפלת המונרך שהיווה הריבון של המדינה במהלך המהפכה הצרפתית.

אתרי מורשת בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל רשות העתיקות אחראית להגנה אתרים המוגדרים כאתר עתיקות. על פי חוק העתיקות כל אתר שנבנה לפני שנת 1700 הוא אתר שכזה המוגן על פי חוק. אתרים שנבנו לאחר תאריך זה אינה מוגנים.

המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל היא עמותה פועלת להצלה ולשימור של אתרי מורשת בארץ ישראל. המועצה פעלה במסגרת החברה להגנת הטבע, אך ב-2008 נפרדה ממנה ונהייתה לגוף עצמאי. המועצה פועלת לשימורם של כ-30,000 אתרים ברחבי הארץ, שאינם מוגנים על פי חוק העתיקות, והעומדים בקריטריונים להיותם אתרי מורשת.

יש להבדיל בין אתרי מורשת, לבין אתרי מורשת לאומית בישראל - רשימה מצומצמת של כ-100 נכסי תרבות שנקבעת על ידי ממשלת ישראל.

רשימות אתרי המורשת בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיינו גם בפורטל

P Heritage sites In Israel.png

פורטל אתרי מורשת בישראל הוא שער לרשימת אתרי המורשת המצויים במדינת ישראל. הפורטל מציג את רשימת האתרים, תמונותיהם כיום והשוואה בין מראם בעבר למראם כיום, וכן אנקדוטות אודות אתרים אלה ומידע על המועצה לשימור אתרים המגינה עליהם.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

http://www.archives.org.il/UserFiles/File/138919441564.pdf

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו פירוט הערכים על פי האמנה במילון מונחים בשימור באתר רשות העתיקות