א.א.ק. אתונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
א.א.ק. אתונה
410px-AEK-emblem.png
מידע כללי
כינוי צהובים שחורים
תאריך ייסוד 1924
אצטדיון האצטדיון האולימפי, אתונה
(תכולה: 69,618)
נשיא וגליס אסלנידיס
מאמן טראיאנוס דלאס
ליגה הליגה השלישית ביוון
תארים
מספר אליפויות 11
מספר גביעים 14
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ

א.א.ק אתונהיוונית: AEK - Αθλητική Ένωσις Κωνσταντινουπόλεως, אתליטיקי אנוסיס קונסטנטינופולאוס, איחוד הספורט של קונסטנטינופוליס) הוא מועדון כדורגל יווני מהעיר אתונה המתחרה בליגה השלישית ביוון.

המועדון הוקם בשנת 1924 באתונה על ידי מהגרים יוונים מקונסטנטינופול (כיום איסטנבול) בתחילת מלחמת יוון-טורקיה. המועדון צמח להיות אחד המועדונים המצליחים ביותר בכדורגל היווני, כולל 11 אליפויות ו-14 גביעים יוונים, שמספק לנבחרתו כוכבים רבים ומתחרה בתחרויות האירופאיות בכדורגל, ליגת האלופות והליגה האירופית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוכלוסייה הגדולה בקונסטנטינופול (כיום איסטנבול), שלא כמו רוב המתיישבים העותמאנים, המשיכה במסורת האתלטיקה ואף הקימה מספר מועדוני ספורט, כגון אנוסי טאטולון (Enosi Tataoulon ; Ένωση Ταταούλων), מגאס אלכסנדרוס (Megas Alexandros ; Μέγας Αλέξανδρος) וארמיס (Hermes ; Ερμής), כולן קבוצות ספורט שהוקמו בתוך קונסטנטינופול. מועדונים אלה הוקמו לקדם את האתלטיקה ההלניסטית ואת האידאלים התרבותיים. מועדונים אלה נעלמו כמעט לחלוטין בסיום מלחמת יוון-טורקיה, אלה שכן שרדו הוקמו מחדש באתונה ובסלוניקי.

1924-1939[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-13 באפריל 1924, קבוצה של מהגרים מקונסטנטינופול ומאנטוליה, ביניהם אתלטים ממועדונים שהוקמו במהלך מלחמת יוון-טורקיה, נפגשה ב-"חנות הספורט של אמיליוס ומנלאוס לונאס" ברחוב וראנזראו שבמרכז אתונה, והקימה את א.א.ק.

מקימי המועדון ייסדו את המועדון במטרה לדאוג לספורט ולתרבות בשביל אלפי המהגרים מקונסטנטינופול ומאנטוליה, שהתיישבו בפרברי אתונה (פילדלפיה החדשה, לוניה החדשה, סמירני החדשה וכו'). משחקה הראשון של הקבוצה היה נגד קבוצת האיחוד של פיראוס (השם הקודם של אולימפיאקוס) בשנת 1925, בו ניצחה א.א.ק 3-2. הצלחה זאת החלה את צמיחתו של מועדון המהגרים, עד לכדי אליפות מחוז אתונה ב-1925 וב-1926.

האהדה בקבוצה עלתה במהירות במהלך שנות ה-20, אשר האפילה על הקמת מועדוני מהגרים באתונה (פאניוניוס ואפולון סמירניס), הודות להגירה הגדולה שמשכה מהגרים לקבוצה, וגם לקשרים הפוליטיים ולעושרם של חלק מחברי הנהלת הקבוצה. ללא אצטדיון משלה, הקבוצה שיחקה את משחקיה הראשונים במקומות שונים באתונה, כגון האצטדיון האולימפי.

הנשיא הראשון של א.א.ק, קונסטאנטינוס ספאנודיס (1871-1941), עיתונאי וחברו של ראש הממשלה היווני דאז, אלפתריוס וניזלוס, עתר לממשלה להקצות אדמה להקמת מגרש ספורט. ב-1926, אדמה בפילדלפיה החדשה, שהייתה מיועדת למחנה פליטים, נתרמה להוות מתחם אימונים למהגרים. א.א.ק החלה להשתמש בשטח זה לאימוניה (מגרש שלא נחשב מגרשה הרשמי) ובשנת 1930 המגרש הוחכר לקבוצה. וניזלוס אף דאג באופן אישי לבניית מה שעומד להיות ביתה של א.א.ק לשבעים השנה הקרובות, האצטדיון על שם ניקוס גומאז. משחק הבית הראשון התקיים בנובמבר, 1930, והיה משחק ראווה נגד אולימפיאקוס. משחק אשר הסתיים בשוויון 2-2.

בשנת 1928 פנאתינייקוס, אולימפיאקוס וא.א.ק החלו לדון עם ההתאחדות לכדורגל היוונית (EPO), שרק הוקמה, והחליטו לפרוץ מעבר לגבולות אתונה, בד ובבד, קבוצות אלה הקימו ברית בשם "ברית POK" והחלו לארח באופן עצמאי קבוצות מחוץ לאתונה למשחקי ידידות. בשנת 1929 הסתיימו הדיונים וקבוצות אתונה הוכנסו לליגה היוונית.

בשנת 1932, א.א.ק זכתה לראשונה בגביע היווני, בגמר היא ניצחה את קבוצת אריס סאלוניקי 5-3. הקבוצה התפארה בכוכבים כגון קוסטאס נגרפונטיס (שהיה שחקן מהקמת הקבוצה), קלינטיס מרופולוס, תריפון צנטיס, מיכאליס דלאביניאס, גיורגוס מגריאס וספירוס סקלאבונוס.

הקבוצה המשיכה להצליח לאורך שנות ה-30, כשהשיא היה אליפות ראשונה, ודאבל בשנת 1939.

1940-1959[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחת אימונו של שחקנה לשעבר, קוסטאס נגרפונטיס, זכתה הקבוצה באליפות שנייה בשנת 1940. בפועל, הקבוצה זכתה באליפות של שנת 1941 ושל שנת 1943, אליפויות בהם לא מכירה ההתאחדות לכדורגל היוונית, בגלל מלחמת העולם השנייה. עם המאמן האנגלי, ג'ק בימבי ובהנהגת השחקנים הוותיקים, מרופולוס, צנטיס, דלאביניאס ומגריאס, ובחיזוקם של קוסטאס פוליס, גיורגוס גוליוס ופאבלוס אמנואלידיס, לקחה הקבוצה גביע בשנת 1949 (ניצחון 2-1 על פנאתינייקוס) ובשנת 1950 (ניצחון 4-0 על אריס).

הקבוצה אף ניצחה באליפויות מחוז אתונה בשנת 1950 ובשנת 1952 אבל משחקי הפליאוף לאליפויות אלו לא שוחקו כיוון ששחקנים רבים בקבוצה הוזמנו למחנה האימונים של הנבחרת הלאומית בתאריכי הפליאוף.

בתחילת שנות ה-50 החלו את דרכם בקבוצה הכוכבים של הדור הבא, ג'יאניס קנאקיס, אנדראס סטאמטיאדיס והשוער סטליוס סרפידיס. ביחד עם פוליס ואמנואלידיס, והחדשים, הקבוצה זכתה בגביע של שנת 1956, הפעם היא ניצחה את אולימפיאקוס 2-1 בגמר. בשנת 1957 הצטרף לקבוצה אחד החלוצים הטובים ביותר באותו עידן, קוסטאס נסטורידיס שעבר מפאניוניוס שנה קודמת. נסטורידיס אולץ להיכנס לתקופת הסגר של שנה בשנת 1956 כיוון שלא הושג הסכם בין הקבוצות. בשנים 1958 ו-1959 סיים נסטורידיס כמלך השערים של הליגה, מה שלא עזר לא.א.ק, שלא לקחה שום תואר בשנים אלה.

1960-1979[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם כיבושים של נסטורידיס (מלך השערים בין השנים 1958-1963), והחתמתו של החלוץ דימיטריס פאפייואנו בשנת 1962, זכתה א.א.ק באליפות של שנת 1963.

פאפייואנו, שכונה על ידי אוהדי הקבוצה "מימיס", כבש פעמיים בפליאוף של האליפות מול פנאתינייקוס, מה שהוביל לתיקו 3-3 שהעניק לקבוצה אליפות ראשונה מאז מלחמת העולם השנייה בזכות הפרש שערים. את הקבוצה אימן באותה עונה ג'נו קסאקנאדי, הובילו את האליפות הוותיקים נסטורידיס, סרפידיס וסטאמטיאדיס, אליהם הצטרפו הצעירים, אלקוס סופיאנידיס, סטאליוס סקבופילאקאס, גיורגוס פטרידיס, מאנוליס קנלופולוס ומילטוס פאפאפוסטולו.

הקבוצה ממשיכה בהצלחות עם זכייה בגביע בשנים 1964 ו-1966, ולאחר שובו של קסאקאנדי לעמדת האימון ב-1968 ובזכות שחקנים מוכשרים כגון קוסטאס ניקולאידיס, גיורגוס קראפסקוס, אנדראס פאפמנואיל, א.א.ק זוכה באליפות נוספת, בשנת 1968, והופכת לקבוצה היוונית הראשונה שמגיעה לרבע גמר ליגת האלופות. בזכות השוער סטליוס קונסטאנטינידיס ואפוסטולוס טוסקאס הקבוצה לוקחת אליפות נוספת ב-1971.

לוקאס בארלוס הופך לנשיא הקבוצה בשנת 1974, ובעזרת המאמן פראנטיסק פאדרונק בונה בארלוס את אחת הקבוצות האהובות ביותר של אוהדי א.א.ק בהיסטוריה. תור הזהב של בארלוס הביא את השחקנים הטובים ביותר ביוון לשחק בקבוצה, ביניהם, קריסטוס ארדיזוגלו, גיורגוס דדס, גיורגוס סקרקיס, הגרמנים וולטר ואגנר וטימו זאנלייטר, דיוניסיס צאמיס, פאנתליס ניקולאו, פטרוס ראבוסיס, דושאן בז'ביק הסרבי, טאקיס ניקולודיס, סטאפנוס תאודורידיס, כריסטוס איצוגלו, ניקוס כריסטידיס.

פאפייואנו מתמנה לקפטן הקבוצה ומוביל אותה בעונת 1976-1977 לחצי גמר גביע אופ"א, ואף הופך אותה לקבוצה היוונית הראשונה שהגיעה למעמד זה. א.א.ק עקפה את דינאמו מוסקבה, דרבי קאונטי, הכוכב האדום בלגרד ואת קווינס פארק ריינג'רס. בחצי הגמר היא מפסידה ליובנטוס שזכתה באותה עונה בגביע אופ"א.

אחת ההצלחות בעונה הנ"ל הייתה בעקבות החתמת אחד החלוצים הטובים בליגה היוונית באותה תקופה, תומאס מארבוס. מארבוס היה גורם מרכזי להצלחה בגביע אופ"א, אבל המהלך המרכזי שהוא עשה היה כיבוש השערים הרב, מלך השערים של שנת 1978 עם 22 כיבושים, ומלך השערים של שנת 1979 עם 31 כיבושים, שהוביל את א.א.ק לזכייה באליפות בשנת 1978.

1980-1999[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם נשיא חדש, מיקאליס ארקאדיס, ועם המאמן הלמוט סנקוביץ', הרוויחה א.א.ק את הגביע בשנת 1983, כשניצחה בגמר את פאוק בתוצאה 2-0, משחק שהתקיים באצטדיון האולימפי החדש שבאתונה. תומאס מאברוס והקפטן בן ה-21, ואנגליס ולאצ'וס הבקיעו.

א.א.ק גם המשיכה להיאבק על האליפות, שבאה בסופו של דבר בשנת 1989. מאמן האליפות היה השחקן לשעבר, דושאן בז'ביק. א.א.ק הרוויחה את האליפות אחרי שניצחה 1-0 את אולימפיאקוס באצטדיון האולימפי. טאקיס קראגיוזופולוס הבקיע את השער היחיד במשחק והוביל את הקבוצה לאליפות ראשונה בעשור זה. א.א.ק אף ניצחה את הסופר-קאפ היווני של שנת 1989, בניצחון בפנדלים, לאחר תיקו 1-1, על פנאתינייקוס.

לאחר הזכיות בשנת 1989, א.א.ק בנתה את אחת הקבוצות הטובות ביותר בהיסטוריה שלה. בהנהגתו של סטליוס מאנולס ובכיכובם של טוני סאבבסקי, דניאל באטיסטה, ואיוס קאראגיאניס, ואסיליס דימיטריאדיס, גיורגוס סאווידיס, אלכוס אלכסנדריס ורפיק סבנדזוביץ' שהובילו את הקבוצה לשלוש אליפויות רצופות בשנות ה-90. (1992-1994).

הקבוצה אף זכתה בגביע היווני של שנת 1990, בניצחון 2-1 על אולימפיאקוס, והשתתפה ב"גביע הים התיכון" בפעם היחידה בהיסטוריה שלה.

בעונת 1994-1995 א.א.ק הפכה לקבוצה היוונית הראשונה שהגיעה לשלב הבתים של ליגת האלופות. עונה אחר כך הרוויחה הקבוצה את הגביע היווני.

שחקנה לשעבר של הקבוצה, פטרוס ראבוסיס לקח את עמדת האימון והוביל את הקבוצה לסופר-קאפ שני, בניצחון על פנאתינייקוס בפנדלים. כמו כן הוא הוביל את הקבוצה לגביע התשיעי שלה בשנת 1997, שוב בזכות ניצחון בפנדלים על פנאתינייקוס. הקבוצה החתימה שחקנים מוכשרים כגון דמיס ניקולאידיס, קריסטוס קוסטיס, ואסיליוס ציארטאס, קריסטוס מאלדניס, אנדראס זיקוס ומיקאליס קאסאפיס. בזכות שחקנים אלה הגיעה א.א.ק בעונת 1996-1997 ובעונת 1997-1998 לרבע גמר גביע אירופה למחזיקות גביע.

בשנת 1999, נשיא המועדון לשעבר, דימיטריס מליסאנידיס, אירגן משחק ידידות נגד פרטיזן בלגרד בבלגרד בשביל למחות על הפגזת נאט"ו בסרביה. בשביל משחק זה שחקני א.א.ק הפרו את האמברגו העולמי ונכנסו לבלגרד. המשחק הסתיים בתוצאה 1-1, והסתיים אחרי 60 דקות, כיוון שהאוהדים הסרבים פרצו למגרש להודות לשחקנים.

2000 עד כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

א.א.ק זכתה בגביע ה-12 בשנת 2000 תחת המאמן ג'יאניס פאתיקאקיס. הקבוצה ניצחה את איוניקוס 3-0 בגמר משערים של דמיס ניקולאידיס, מילן פטקוב וקריסטוס מאלדניס. ניקולאידיס קיבל מאוחר יותר את פרס המשחק ההוגן של פיפ"א כיוון שהוא דיווח לשופט ששער שהוא הבקיע, הובקע ביד, וגרם לפסילתו.

בעונת 2001-2002 הגיעה א.א.ק יחד עם אולימפיאקוס למקום הראשון, אך הפרש שערים טוב יותר של אולימפיאקוס מנע את האליפות ה-12 מא.א.ק. בגביע לעומת זאת, א.א.ק ניצחה את אולימפיאקוס והרוויחה גביע מספר 13.

למרות ההצלחות על המגרש, תקופה זאת תיזכר בזכות חזרתו של דושאן בז'ביק כמאמן בקיץ 2002.

תחת בז'ביק, הקבוצה הגיעה לשלב הבתים של ליגת האלופות בזכות שני ניצחונות, בבית ובחוץ, על אפואל ניקוסיה. בשלב הבתים הקבוצה הוציאה תיקו בכל ששת המשחקים, מול רומא, ריאל מדריד וראסינג גנק.

הבאת השחקנים ניקולאס לימפרופולוס ויואניס אוקאס לקבוצה הבטיחה תחייה מחדש למרות הצרות הכלכליות. עונה חלשה הגיעה ואיתה הגיעו הריסת הבית של הקבוצה בשבעים השנה האחרונות, אצטדיון ניקוס גומז ושחרורו של הקפטן דמיס ניקולאידיס, בגלל הבעיות הכלכליות. ניקולאידיס מצידו חתם באתלטיקו מדריד. בגלל כל הצרות הללו, בז'ביק נאלץ להתפטר בשנת 2004.

הקבוצה הגיעה למצב של פשיטת רגל, והפסידה את כל כוכבי יורו 2004 ואת כל השחקנים המקצועיים לקבוצות אירופאיות אחרות. קוסטאס קאצוראניס, ניקולאס לימפרופולוס, ואסיליס בורבוקיס, גריגוריוס גאורגאטוס, תאודורוס זאגוראקיס, מיכאליס קאפסיס, מיכאליס קאסאפיס, מיקל קריק, ואסיליס לאקיס, ואסיליס ציארטאס ויואניס אוקאס היו הכוכבים שעזבו את מועדון הפאר ברגע המשבר.

בשנת 2004, דמיס ניקולאידיס, בראשם של כמה אנשי עסקים, רכש את הקבוצה והפך את עצמו לנשיא המועדון ובעזרת האוהדים החל להרים את הקבוצה כלכלית. ההצלחה הראשונה שלו היה ביטול החוב מול הנושים הרבים.

השלב הבא של ניקולאידיס היה להחזיר את הכוכבים הביתה. הוא מינה את שחקנה לשעבר של הקבוצה, איליה איביק למנהל הטכני של הקבוצה והביא את פרננדו סאנטוס לאמן את הקבוצה. האוהדים הגיבו ברגליים וקנו כמות שיא של מנויים, למעלה מ-17,000 אלף.

גם התוצאות החלו להגיע. הקבוצה החתימה את חוליו סזאר, הגיעה לגמר הגביע, סיימה מקום שני בליגה, מה שהקנה לה כרטיס לגביע אופ"א. בעונת 2006-2007 הגיע מאמנה לשעבר של ריאל בטיס, לורנזו סרה פרר לאמן את הקבוצה לאחר שחוזהו של פרננדו סאנטוס הסתיים ולא חודש.

בסיום עונת 2012/2013 ירדה לליגה השנייה לראשונה בתולדותיה. בעקבות ירידת הליגה, החליטה הקבוצה לרדת לליגה השלישית ביוון, וזאת כדי לבנות את עצמה מחדש.

אצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב האצטדיון האולימפי (אתונה)

מאז הריסת האצטדין על שם ניקוס גומז, ביתה של א.א.ק משנת 1930, בשנת 2003, הקבוצה משחקת באצטדיון האולימפי שקרוי על שם ספירידון לואיס, בעל 70,000 מקומות.

האצטדיון, שממוקם במרכז אתונה, נחשב לאחד ממתחמי תחרויות האתלטיקה באירופה. האצטדיון עוצב בשנת 1979 ונחנך בשנת 1982 באליפות אירופה באתלטיקה ה-13. במהלך השנים מספר מתחמי ספורט נוספים נבנו באצטדיון זה, משטח למרוצי אופניים אולימפי (נחנך בשנת 1991), מרכז ספורט ימי אולימפי (נחנך בשנת 1991), מרכז אולמות אתלטיקה אולימפי (נחנך בשנת 1995), מרכז טניס אולימפי (נחנך בשנת 2004).

האצטדיון האולימפי אירח את "משחקי הים התיכון" שנערכו בשנת 1991, את אליפות העולם באתלטיקה של שנת 1997, את גמר ליגת האלופות של שנת 2007 וכמובן את אולימפיאדת אתונה שנערכה ב-2004.

בשנת 2007 נחתם חוזה בין ממשלת יוון לא.א.ק על בניית אצטדיון בין 50,000 מקומות בעיר אנו ליוסיה ושיקרא "היכל א.א.ק".

מחנות אוהדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Original21AEK.jpg

לא.א.ק יש שלוש קבוצות של מחנות אוהדים: "שער 21" שהוקם בשנת 1975, "21 המקורי" שהוקם בשנת 1982 על ידי אוהדים מהמחנה הקודם, והוא מחנה האוהדים הגדול ביותר של הקבוצה כיום, ו-"אוהדי א.א.ק", שהוקם בשנת 2001.

21 המקורי הפך למחנה האוהדים הגדול ביותר של הקבוצה עם אוהדים מכל רחבי יוון ואירופה ואפילו הרחיק עד אוסטרליה ("21 המקורי מלבורן").

לקבוצה יש גם שני מחנות אוהדים בארצות הברית. האחד באסטוריה שבקווינס והשני בדטרויט שבמישיגן. בדטרויט אף קיימת קבוצה בשם "מועדון כדורגל א.א.ק" שמשחקת בליגה המקומית.

תארים לאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליפות יוון (11)

1939, 1940, 1963, 1968, 1971, 1978, 1979, 1989, 1992, 1993, 1994.

גביעים (14)

1931, 1939, 1949, 1950, 1956, 1964, 1966, 1978, 1983, 1996, 1997, 2000, 2002, 2011

סופר קאפ יווני (2)

1971 (לא רשמי), 1989, 1996

גביע הליגה: 1990

גביע משחקי הים התיכון: 1991

קמפיינים אירופאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

א.א.ק החלה את דרכה באירופה בשנת 1964 והפסידה במפגש כפול מול מונאקו, אבל מצד שני יש לקבוצה מספר קמפיינים בלתי נשכחים, כמו בליגת האלופות של 2002-2003 ללא הפסד בששת המשחקים. בטבלה הבאה ישנם ארבעת הקמפיינים הטובים ביותר של הקבוצה:

עונה שלב הודחה על ידי
ליגת האלופות
1968-69 רבע גמר ספרטק טרנבה
גביע אופ"א
1976-77 חצי גמר יובנטוס
גביע אירופה למחזיקות גביע
1996-97 רבע גמר פריז סן ז'רמן
1997-98 רבע גמר לוקומוטיב מוסקבה


א.א.ק היא הקבוצה היווניה היחידה שהשתתפה ברבע הגמר של כל המפעלים האירופאים, והייתה המועדון הראשון שהגיע עד לרבע הגמר עונה אחרי עונה. א.א.ק היא הקבוצה היווניה הראשונה שהגיעה לרבע גמר ליגת האלופות והיא היחידה שהגיעה לחצי גמר גביע אופ"א. א.א.ק היא הקבוצה היווניה הראשונה ששיחקה בשלב הבתים של ליגת האלופות, כשזו החלה (עונת 1994-95). א.א.ק היא הקבוצה היווניה היחידה שסיימה את שלב הבתים של ליגת האלופות ללא הפסד (עונת 2002-03) והיא אף הקבוצה היחידה שהגיעה לסיבוב הרביעי של גביע אופ"א שלוש עונות רצופות (2000-2003).

מפגשים מול ישראליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד כה, א.א.ק שיחקה אך ורק פעם אחת במפעל רשמי מול קבוצה ישראלית. היא שיחקה בסיבוב השלישי של גביע אופ"א מול מכבי חיפה בשנת 2003, לאחר קמפיין ארוך של חיפה בליגת האלופות. במשחק הראשון ניצחה א.א.ק ביוון 4-0, ובגומלין, שלא נערך בישראל בגלל המצב הביטחוני, ניצחה א.א.ק 4-1.

שיאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכי הרבה משחקים במועדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מימיס פאפאיואנו - 483
  • סטאליוס מאנולאס - 447
  • טוני סאבבסקי - 410

הכי הרבה כיבושים בליגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מימיס פאפאיואנו - 233
  • תומאס מאברוס - 175
  • קוסטאס נסטורידיס - 140

מלך השערים בליגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1958/1959: קוסטאס נסטורידיס
  • 1959/1960: קוסטאס נסטורידיס
  • 1960/1961: קוסטאס נסטורידיס
  • 1961/1962: קוסטאס נסטורידיס
  • 1962/1963: קוסטאס נסטורידיס
  • 1963/1964: מימיס פאפאיואנו
  • 1965/1966: מימיס פאפאיואנו
  • 1975/1976: גיורגוס דדס
  • 1977/1978: תומאס מאברוס
  • 1978/1979: תומאס מאברוס
  • 1979/1980: דושאן בז'ביק
  • 1984/1985: תומאס מאברוס
  • 1987/1988: הנריק נילסן
  • 1991/1992: ואסיליס דימיטריאדיס
  • 1992/1993: ואסיליס דימיטריאדיס
  • 1993/1994: אלכסנדרוס אלכסנדריס
  • 1995/1996: ואסיליס ציארטאס
  • 1998/1999: דמיס ניקולאידיס
  • 2006/2007: ניקולאוס ליברופולוס

מלך השערים בגביע אופ"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2000/2001: דמיס ניקולאידיס

שיאים קבוצתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הניצחונות הכי גדולים בליגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הניצחונות הכי גדולים בגביע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמות צופים במשחק אחד[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל וצבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמלה של א.א.ק הוא הנשר בעל שני הראשים על רקע צהוב. כשהקבוצה הוקמה בידי מהגרים יוונים מקונסטנטינופול ומאנטוליה, במהלך מלחמת יוון-טורקיה, הצבע והנשר נבחרו בשביל להזכיר להם את המולדת האבודה. סמל זה מסמל עבורם את האימפריה הביזנטית.

סמלה של א.א.ק בשנות ה-60
סמלה של א.א.ק בשנות ה-80
סמלה של א.א.ק החל משנת 1992

תלבושת[עריכת קוד מקור | עריכה]

התלבושת של א.א.ק הינה ביגוד צהוב במשחקים, וביגוד שחור בנסיעות.

בליגה היוונית אין תלבושות חוץ מיוחדות, אלא רק אם יש התנגשות בין הצבעים, וגם אז קבוצת הבית היא זו שמשנה את הביגוד. לא.א.ק יש שלושה סטים. הצהוב למשחק והשחור לנסיעות, כאמור, וסט ביגוד כחול למקרה שהיא מארחת קבוצה עם תלבושת צהובה.

ספונסר[עריכת קוד מקור | עריכה]

את התלבושת של א.א.ק מייצרת בתקופה זאת יצרנית ביגוד הספורט, פומה ועל החולצות של השחקנים ניתן למצוא פרסומת של LG.

יצרני התלבושות והספונסרים בכל הזמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה יצרנית התלבושת ספונסר
1993-95 הקבוצה עצמה פיניקס אספלייס
1995-96 קאפה (Kappa) אתניקי אספליסטיקי
1996-98 בנק גניקי
1999 פיירסטון
1999-00 בנק מארפין
2000-01 נייקי
2001-02 אלפא TV
2002-04 בנק פיראוס
2004 TIM
2005-06 אדידס
2006-07 LG
2007-08 פומה

המנון הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנון הקבוצה נכתב על ידי סטאליוס קזנצידיס ושר אותו לראשונה חלוץ הקבוצה, מימיס פאפאיואנו.

יוונית עברית
בית ראשון

AEK, AEK, AEK
Anasthenazoun ta golpost
ke ta dokaria spazoun
Tis Enosis i aeti ta dihtia komatiazoun

א.א.ק, א.א.ק, א.א.ק
הקורה נאנחת
והמשקוף נשבר
איחוד הנשרים קורעים את הרשתות

פזמון

Embros tis AEK palikaria
Soutarete ke spaste ta dokaria
Ta dihtia skiste
Ti doxa kataktiste
Nikiste, nikiste, nikiste

Ta dihtia skiste
Ti doxa kataktiste
Nikiste, nikiste, nikiste

לוחמי א.א.ק מתקרבים
בועטים ושוברים את הקורות
קורעים את הרשתות
משיגים תהילה
ניצחון, ניצחון, ניצחון

קורעים את הרשתות
משיגים תהילה
ניצחון, ניצחון, ניצחון

בית שני

AEK, AEK, AEK
I kinigi sou keravni
Vrahos i amina sou
Ke tis REAL to fovitro egine t'onoma sou

א.א.ק, א.א.ק, א.א.ק
החלוצים שלך מבריקים
ההגנה שלך סלע
והשם שלך מביא פחד בריאל (מדריד)

פזמון

AEK, AEK, AEK

א.א.ק, א.א.ק, א.א.ק

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]