אהרן דוד גורדון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

(הופנה מהדף א.ד. גורדון)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אהרן דוד גורדון
תאריך לידה 9 ביוני 1856,
ו' בסיון ה'תרט"ז
תאריך פטירה 22 בפברואר 1922,
כ"ד בשבט ה'תרפ"ב
זרם אקזיסטנציאליזם, אוטופיזם
תחומי עניין אתיקה, תורת ההכרה, פילוסופיה יהודית, פסיכולוגיה חברתית
הושפע על ידי ההגות היהודית: מדרש ההלכה והאגדה, הקבלה, החסידות;
בודהה, לב טולסטוי, עמנואל קאנט, ארתור שופנהאואר, פרידריך ניטשה, מרטין בובר
השפיע על מרטין בובר, ברל כצנלסון, רחל המשוררת, יוסף שכטר, אליעזר שביד

אהרן דוד גורדון הידוע בכינויו א' ד' גורדון (מבוטא לעתים: אָ-דֶה גורדון), (9 ביוני 1856, ו' בסיון ה'תרט"ז – 22 בפברואר 1922, כ"ד בשבט ה'תרפ"ב), מייסד תורת-מוסר שלימים תכונה "תורת העבודה", הצדיק החילוני של התנועה הציונית; פועל חקלאי, הוגה ומורה-דרך לחלוצי העלייה השנייה ולתנועת "הפועל הצעיר" בארץ ישראל.

תוכן עניינים

[עריכה] תולדות חייו

אהרן דוד אורייביץ (בן אורי) גורדון נולד ב-9 ביוני 1856 בכפר טרויאנוב שבדרום פודוליה שבאוקראינה למשפחה מתנגדים מיוחסת מוילנה. הוריו שמרו מצוות באדיקות, אך היו רחוקים מקנאות דתית. א"ד גורדון היה בנם החמישי של הוריו, אורי ודבורה, אך גדל כבן יחיד לאחר שכל אחיו נפטרו בצעירותם. כיוון שכך, הוריו חרדו לשלומו והוא טופל בשפע ובפינוק. הוא רכש לעצמו ידע תורני, השכלה רחבה וידיעת שפות. בגיל צעיר התחתן עם בת דודו, פייגיל טרטקוב, ועבר עמה לעיירתה, אובודובקה. לזוג נולדו שבעה ילדים, מהם שרדו שניים. לאחר שנתיים בעיירה קיבל משרה באחוזה חקלאית של הברון גינצבורג, בכפר מוהילנה, שבה עבד לפנים אביו. גורדון עבד באחוזה כפקיד ואיש מנהלה במשך עשרים ושלוש שנה (1880-1903), עד אשר פג תוקפו של חוזה החכירה. שנה מאוחר יותר, בשנת 1904, בגיל 47. עלה א"ד גורדון ארצה. הוא עבד מספר שנים עד אשר הצטרפו אליו אישתו ובתו יעל; ארבעה חודשים לאחר עלייתן חלתה אישתו ונפטרה. בנו נותר בחו"ל, בשל חילוקי דעות שנבעו מתפיסתו הדתית.

גורדון לא הסכים לקבל תפקיד פקידותי, ואף שהיה אינטלקטואל מבוגר וחלש ולא עסק בעבודה פיזית מימיו, אחז במעדר ועמל במלאכת כפיים, תוך שהוא מקפיד על האסתטיקה של מלאכת העדירה. גורדון היה לפועל חקלאי שכיר: בתחילה מצא עבודה בפתח תקוה, ועשה בה חמש שנים; שלוש שנים נוספות התגורר בראשון לציון (שם נפטרה אשתו), ולאחרי כן השתקע בגליל, שם חי עשר שנים עד למותו. בסוף ימיו, משנת 1919, ישב בקבוצת דגניה א'.

גורדון עמל בעבודה קשה ביום ובכתיבה ספרותית הגותית בלילה, וחי חיי פשטות וצנע. אף שהיה ציר בקונגרס הציוני ה-11, מיעט לעסוק בפעילות מפלגתית מתוך אידיאל.

לעומת מנהיגים אחרים של הציונות, היווה מודל להגשמה אישית וחלוציות, ירד אל העם ונשאר אתו באשר היה. טעם את סבל הפועלים מקרוב, חלה בקדחת, וסבל מהעוני, מהאבטלה ומרעות חולות אחרות. משם השפיע את השפעתו, תוך שהוא משמש אב רוחני של הפועלים, שפנו אליו בעצות ובבקשות. אכן, רישומו על הציבור היה רב, ותפיסתו שבתה את ליבות האנשים.

גורדון היה ישר לב ואיש עקרונות, כך למשל סירב בצעירותו שהוריו ישלמו שוחד על מנת שלא יגייסוהו השלטונות הרוסיים (דבר שגרם למחלתה של אמו), מכיוון שאז הנטל היה נופל על אדם אחר. הוא אמנם גויס לחצי שנה ושוחרר אחרי שהתברר שאינו כשיר גופנית לכך. הוא לא הסכים לקבל שכר סופרים על מאמריו ועל הוראתו, כיוון שסירב לעשות את התורה קרדום לחפור בה. ועם כל זאת לא היה דוגמטי, כאשר רחל המשוררת התייעצה איתו האם לצאת ללימודים בחו"ל, בניגוד לדעות האחרים עודד אותה לכך.

גורדון היה איש מאמין ודתי רוב ימיו, ורק בסוף ימיו פרק את עול המצוות המעשיות ונשאר נאמן רק לקיום מצוות לא תעשה, כאשר הוא מוצא בדת העבודה תחליף לדת הישנה.

גורדון נפטר ב-22 בפברואר 1922 בדגניה א' ממחלת הסרטן שפשה בגרונו, והוא בן 65. הוא נטמן בבית הקברות של דגניה א'.

[עריכה] הגותו

א"ד גורדון הושפע מאוד מן החסידות והקבלה. לצד זה, ניכרת בהגותו השפעה רבה של רעיונות על אודות תורת העבודה והפשטות של הסופר וההוגה הרוסי לב טולסטוי, וכן מוטיבים מהגותו של פרידריך ניטשה. עם זאת יודגש כי גורדון חלק על טולסטוי, וביקר אותו בחריפות כהתגלמות הלך-הרוח הנוצרי, השלילי בעיניו[1]. באשר לניטשה - לצד הערכתו הרבה אליו ואל שיטת עבודתו, טען כי מסקנותיו שגויות ואינן אלא ביטוי של תכונות אופיו; המופת הוא בדמותו ובפועלו של ניטשה האדם, ולא במסקנות הנובעות מהגותו - וראש וראשונה בהן רעיון ה"על-אדם", מבטא מוסר האדונים:

עיקר מה שחידש ניצשה במשפט היחיד הוא לא בתורת האדם העליון שלו ובכלל לא בתורתו. עיקר כוחו של ניצשה הוא לא במה שנתן תורה, כי אם במה שהראה דוגמה - דוגמה יפה ונאדרה - כיצד מעלה האדם את עצמותו המיוחדת למעלת עצמות עליונה, אנושית, קוסמית, באופן כי מתוך כצמותו המיוחדת הוא מאיר באור חדש אחד מן הצדדים של רוח האדם בכלל ואולי של רוח החיים בכלל. רעיון האדם העליון גופו ערכו גדול רק בתור דוגמה, אבל לא בתור צורה קבועה של עצמות עליונה ולא בתור דרך קבועה לעליית האנושות למעלה עליונה.
-- הערכת עצמנו, ז'

גורדון נחשף לספרות העברית ואת הציונות בגיל מתקדם. לשיטתו, "הפרזיטיות הגלותית" והנתק מהעבודה היצרנית הינם הנגע העיקרי ושורש כל הרע שבעם היהודי. לאור זאת, הוא ביקש לחבר את בני העם לעבודת כפיים ולעבודת אדמה, כחלק מרכזי בתיקון הווייתו. לדעתו, העשיה והחוויה (מילה שהוא חידש) הן הקושרות את האדם עם הצדדים העלומים שבטבע ובהוויה, שבהם מקור החזון, השירה ורוח הקודש. הוא ראה בעבודת האדמה ערך מקודש לא רק ליחיד אלא גם לכלל, והאמין שהיא תחבר את העם לארץ ותיתן לו את הצידוק לקיומו בה. הוא דגל באימרה: "ארץ ישראל נקנית בעבודה, ולא באש ולא בדם".

יש המוצאים בהגותו דמיון והשקה לא מעטה להגותו של הרב קוק, שחי בתקופתו. כמו כן, ניתן להצביע על דמיון מסוים בהגותו לרעיונותיו של מרטין בובר, לדוגמה: "יחס אני-אתה" לעומת יחס "אני-לז", וכן בעניין יחס לאלוהים.

הלך רוחו נע בין ייאוש לתקווה, והוא התאמץ מאוד לשמוח ולשמח אחרים ולא לטבוע בים הייאוש. הוא ציפה כי יווצר בארץ דור של אנשים אידאליסטים, מוסריים, יצרניים, בעלי מידות נעלות שליבותיהם כנים ופתוחים איש לרעהו ואיש לאחיו; אך בסוף ימיו, אף שהיה אדם חברותי, העדיף להסתגר בתוך עצמו ולהתבודד עם הטבע, מאוכזב מטבעו האנושי של האדם ומנטייתו לתככנות, לאינטרסנטיות ולקטנוניות, כפי שבא לידי ביטוי במכתבו אל רחל המשוררת.

[עריכה] לאחר מותו

בוגרי תנועת הנוער גורדוניה, שנוסדה על פי עקרונותיו בשנת 1925 בגליציה, בישראל, ארצות הברית ובארגנטינה, הקימו מספר קיבוצים בארץ. כמו כן, נוסד בארץ בית ספר לפי ערכי גורדון.

בתי ספר רבים ברחבי ישראל קרויים על שמו, ובהם בין השאר בפתח תקווה ובבת ים. כמו כן קרויים על שמו רחובות ברבות מערי הארץ.

[עריכה] לקריאה נוספת

[עריכה] כתביו

  • יוסף אהרונוביץ (עורך), כתבי א.ד. גורדון (א-ה), תל-אביב: הפועל הצעיר, תרפ"ה-תרפ"ט [כל כרך יצא בשנה עוקבת].
  • את אינך בודדה במרום: מכתבים מא.ד. גורדון ואליו, עורך: מוקי צור, הקיבוץ המאוחד, 1998.

[עריכה] ספרות משנית

  • שמואל הוגו ברגמן, א.ד. גורדון והאשה, בתוך: דבר הפועלת י"ג, תש"ז, עמ' 48-50 [פורסם בשנית ב"האשה ותפקידה בחברה המודרנית", בתוך: מחנים צח, תשכ"ה, עמ' 48]; הנ"ל, ויכוחו של א.ד. גורדון עם ניטשה, בתוך: הפועל הצעיר מ', תש"ז, מס' 20, עמ' 5-6; הנ"ל, א.ד. גורדון וזרמים רוחניים חדישים, בתוך: הפועל הצעיר מ"ג, תש"י, מס' 20, עמ' 9-10, וכן: מס' 21, עמ' 12-13; הנ"ל, אהרן דוד גורדון: האדם ודעותיו, המחלקה לעניני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית בהשתתפות הקרן הקיימת לישראל, תשי"א.
  • גדעון כ"ץ, היסוד החילוני במחשבתו של אהרן דוד גורדון, בתוך: עיונים בתקומת ישראל מס' 11, תשס"א, עמ' 485-465.
  • שמואל לולב, אהרן דוד גורדון: ביבליוגראפיה: תרס"ה-תשל"ב, "יחדיו"-איחוד מוציאים לאור ובית גורדון, תשל"ג; הנ"ל, אהרן דוד גורדון: ביבליוגראפיה: מילואים תשל"ג-תשמ"ג, בית גורדון, תשמ"ד; הנ"ל, אהרן דוד גורדון: ביבליוגראפיה: מילואים ב' תשמ"ד-תשנ"ב, בית גורדון, תשנ"ב.
  • עינת רמון, דת וחיים: חידוש ההלכה והדת היהודית בהגותו של א.ד. גורדון, בתוך: זמנים מס' 72, סתיו 2000, עמ' 76-88.
  • עינת רמון, חיים חדשים: דת, אימהות ואהבה עליונה בהגותו של אהרן דוד גורדון, ירושלים: הוצאת כרמל, 2007.
  • יחזקאל קויפמן, ביקורת תורתו של א.ד. גורדון, בתוך: מאזנים 17, מס' 3 (כסלו תש"ד), עמ' 123-129, וכן: מאזנים מס' 4 (טבת תש"ד), עמ' 191-200.
  • נתן רוטנשטרייך, האומה בתורתו של א.ד. גורדון, ירושלים: המחלקה לעניני נוער של הנהלת ההסתדרות הציונית ובהשתתפות קרן היסוד, ר. מס, תש"ב.
  • שלום רצבי, הערות על משנת גורדון לאור מקורותיה היהודיים, בתוך: עיונים בתקומת ישראל מס' 8, 1998.
  • אליעזר שביד, היחיד: עולמו של א.ד. גורדון, עם עובד, 1970.
  • אליעזר שביד, תנועת התחיה הלאומית כתנועה דתית (משנתו של א"ד גורדון), הפרק השישי בספרו: היהדות והתרבות החילונית (עמ' 157-181), ספריית "הֵילַל בן חיים", הקיבוץ המאוחד, תשמ"א-1981.
  • שרה שטרסברג-דיין, יחיד, אומה ואנושות: תפיסת האדם במשנותיהם של א.ד.גורדון והרב קוק, ספריית "הֵילַל בן חיים", הקיבוץ המאוחד, 1995.
  • יוסף שכטר, משנתו של א.ד. גורדון, תל-אביב: דביר, תשי"ז-1957.
  • שרה שטרסברג-דין, א"ד גורדון ומקורותיו בהגות היהודית, בתוך: מדעי היהדות מס' 36, תשנ"ו-1996.
  • אברהם שפירא, אור חיים ב'יום קטנות': מקורותיו של א"ד גורדון בקבלה ובחסידות, עם עובד, תשנ"ו-1994.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: אהרן דוד גורדון

מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%9F
כלים אישיים
שפות אחרות