א. ס. בייאט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
א. ס. בייאט

אנטוניה סוזן דאפיאנגלית: Antonia Susan Duffy; נולדה ב-24 באוגוסט 1936) היא סופרת ומשוררת אנגליה הידועה בכינוי א. ס. בייאט (A. S. Byatt).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בייאט נולדה בשם אנטוניה סוזאן דראבל בעיר שפילד שבאנגליה. היא בתם של הפרקליט ג'ון פרדריק דראבל וקתלין מארי בלור. יש לה שתי אחיות צעירות ממנה, האחת הסופרת מרגרט דראבל, והשנייה ההיסטוריונית הלן לנגדון. היא למדה ב"מאונט סקול" בעיר יורק, בקולג' ניוהאם בקיימברידג'. בקולג' ברין-מאר (Bryn Mawr) בפנסילבניה שבארצות הברית ובקולג' סומרוויל באוניברסיטת אוקספורד. ב-1959 נישאה לאיאן בייאט (לימים סר איאן בייאט).

בין השנים 19621971 הייתה בייאט מרצה באוניברסיטת לונדון, בקולג' סט. מרטין לאומנות ועיצוב. החל מ-1972 עד 1983 הרצתה בקולג' האוניברסיטאי של לונדון.

ספרה הראשון של בייאט, "צל השמש" (The Shadow of the Sun), יצא לאור ב-1964, עוסק בנערה הגדלה בצילו של אביה השתלטן. אחריו ב-1967 יצא לאור הספר "המשחק" (The Game) העוסק ביחסים בין שתי אחיות. הספר הבא היה "Virgin in the Garden" משנת 1978, שהוא הראשון בסדרה של ארבעה ספרים על אודות בני משפחה ביורקשייר. ספרי ההמשך הם "Still Life" ‏(1985), שזכה בפרס "עט הכסף" של הוצאות הספרים פן/מקמילן, והספר "Babel Tower" ‏(1996). הספר הרביעי בסדרה הוא "A Whistling Woman" ‏(2002). רביעיית הספרים מתארת את בריטניה באמצע המאה העשרים, דרך סיפור חייה של פרדריקה, צעירה אינטלקטואלית הלומדת באוניברסיטת קיימברידג' בתקופה שמספר הנשים שלמדו שם היה קטן מאד יחסית למספר הגברים. אחרי כן היא מתוארת כגרושה עם ילד קטן, המנסה לבנות את חייה בלונדון. העלילה בספר "A Whistling Woman" מתרחשת בשנות הששים, ועוסקת בחלומות המהפכניים והאוטופיים של אותה תקופה. ב-1993 יצא הספר "סיפורי מאטיס" (The Matisse Stories), ובו שלושה סיפורים שכל אחד מהם מתאר ציור מאת אנרי מאטיס, שמהווה השראה לבייאט.

הרומן הידוע ביותר שלה "Possession" זכה ב-1990 בפרס בוקר. ברומן מתוארים שני אקדמאים בני זמננו העושים מחקר על שני משוררים בני המאה התשע עשרה, וההקבלה שבין היחסים המתפתחים בין שני הזוגות.

בייאט ידועה גם בזכות הסיפורים הקצרים שכתבה. היא הושפעה מהנרי ג'יימס, מג'ורג' אליוט, מאמילי דיקינסון, מת. ס. אליוט ומרוברט בראונינג. ביצירתה יש שילוב של נטורליזם ושל ריאליזם עם פנטסיה. ברביעיית הרומנים על אנגליה של אמצע המאה העשרים, יש השפעות של ד. ה. לורנס בעיקר מן הספרים "הקשת בענן" ו"נשים אוהבות". גם אייריס מרדוק היוותה מקור השפעה, בייאט כתבה ספר ביקורת על יצירתה המוקדמת של מרדוק. בספריה בייאט מרמזת לנושאים בספרות הרומנטית ובספרות הוויקטוריאנית. בספריה האחרונים באה לידי ביטוי ההתעניינות של בייאט במדע, במיוחד במדעים קוגניטיביים ובזואולוגיה.

שניים מספריה עובדו לסרטי קולנוע, האחד "Possession" יצא לאקרנים בשנת 2002 (הסרט נקרא בעברית "מכתבי אהבה") והשני "מלאכים וחרקים" — בשנת 1995. נוסף לעבודותיה כסופרת וכמשוררת, כתבה היא גם עבור המגזין הבריטי "Prospect" ועבור עיתון "הגארדיאן".

ב-1969 התחתנה עם בעלה השני פיטר דאפי, נולדו לה ארבעה ילדים. אחד מילדיה נהרג בתאונת דרכים בגיל 11, עליו כתבה את השיר 'Dead Boys' .

ב-1990 קבלה את תואר מפקד מסדר האימפריה הבריטית (CBE), וב-1999 תואר אביר מפקד (DBE) והיא זכאית להוסיף לשמה את התואר דיים.

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעברית יצא לאור ספרה "מלאכים וחרקים" שתורגם על ידי אלינוער ברגר, הכולל שתי נובלות "MORPHO EUGENIA" ו"מלאך הזיווג".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]