באגאן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
באגאן (בתעתיק ישן פאגאן) היא עיר עתיקה במיאנמר שנהרסה, ושימשה כעיר הבירה הראשונה של בורמה.
באגאן נמצאת על גדות נהר אירוואדי, כ-500 קילומטרים צפונית מינגון ו-193 ק"מ דרומית למנדליי. בבאגאן נמצא אוסף בן למעלה מ-40 קמ"ר של פגודות, סטופות ומקדשים עתיקים- בהם למעלה מאלפיים פגודות שנותרו כמעט בשלמותן.
תוכן עניינים |
[עריכה] אדריכלות בעיר
המונומנט הבודהיסטי המרכזי משנה ממקום למקום את צורתו האדריכלית. בבאגאן יש שני צורות בסיסיות של מונומנטים: הפגודה והמקדש.
[עריכה] הפגודה
סטופות הן מבנים אטומים, חלקם בצורה של פעמון, המכילים שרידים של בודהה או של נזירים ומורים שהגיעו לרמת הארה גבוהה, לרוב, אין בהם פסלי בודהה.
הפגודות בבאגאן נקראות גם סטופה או צ'די, זהו מבנה מסיבי, הבנוי מלבנים. דמוי פירמידה בצללית, בדרך כלל זו כיפה בצורת פעמון הבנויה על מספר טרסות. הפגודות המיוחדות בבאגאן הינם: Bupaya Pebinkyaung, Lawkananda, Shwesandaw Ngakywenadaung. Shwezigon and the Dhammayazika
המקדש הוא הצורה הדומיננטית ביותר של מבנה דתי בבאגאן, המקדש הוא זה שנותן תחושה של הישג במושגים מרחביים, ונותן תחושות לעומק ולדמיון להשתחרר. המרכיבים הארכיטקטיים במקדש מוגדרים, כל פינה מוגדרת ובאופן חזותי חזק. הכניסה העיקרית וחלונות המקדש מסמנים את מטרתן. המקדשים הם מבנים שנועדו לתפילה, מאפיינים אותם פסלי בודהה שונים, ומסדרונות ופרוזדורים בארבעת צידי המקדש.
הפגודה היא סמל לפולחן. למקדש תפקיד כפול, הן עבודת האל והן מקום למדיטציה
[עריכה] היסטוריה
באגאן נוסדה בשנת 107 לספירה, אך הגיעה שיא חשיבותה בימי שלטון המלך אנווארטה בשנת 1057 ועד חורבנה במהלך המאות ה- 12 וה-13. בשנת 1287 כבש אותה הצבא המונגולי. העיר, ובעיקר חלקי העץ בה, בניינים וסטופות, נחרבו ונשרפו. מיד לאחר מכן, באגאן חולקה לשליטויות קטנות. העיר לא שוחזרה לאחר מכן. בשנת 1975 פגעה בעיר רעידת אדמה חזקה והרסה מקדשים קטנים נוספים. רעידת האדמה הצליחה לפגוע גם בכמה מקדשים גדולים ומאסיביים וסטופות רבות נפגעו.
