באדה מריאם הראשון, קיסר אתיופיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

באדה מריאם הראשון (געז: "በእደ ማርያም", תרגום: "בידי מרים") היה קיסר האימפריה האתיופית לקראת סוף תקופת תור הזהב. מריאם נולד בעיר דברה ברהן ב-1446 בשם "הנסיך חאזקאיס" היה בנה השני של הקיסרית היהודייה ציון ציפורה מהקיסר זרע יעקב. הוטבל לנצרות בשם "באדה מריאם". יירש את אביו לאחר שזה נפטר ב-26 באוגוסט 1468 הוכתר בשם "אדמס סגד" אימץ את שם המלכות "דווית השלישי".

סימון כיורש[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מרד ציפורה

לקראת סוף חיי אביו, יותר ויותר אנשים מבית המלוכה התנכלו לו בגלל יהדותה של אמו, עקב השמועות אודות נאמנותה ליהדות בסתר לאחר ההתנצרותה, שנפוצו לאחר מותה, ובעקבות הידיעה כי קבר את אמו בחשאי בכנסיית מקדס מריאם ליד עיר הולדתו דברה ברהן, באמצעות שוחד. כאשר אביו גילה שקבר את אמו שהוא עצמו נתן פקודה להורגה בעקבות המרד, הוא כעס עליו אך לאחר שהבין שבאדה מריאם לא יבגוד בו ולאחר שכנוע מהכנסייה האתיופית הוא השלים עם בנו. באדה מריאם הוכרז כיורש מכיוון שהיה בנו השני של הקיסר, ומכיוון שהבן הבכור אסקל, בחר לבגוד באביו לאחר שהוא שיחרר את השבויים היהודים שהוחזקו בגלל כעסו על רצח אמו בידי אביו. בסופו של דבר הצטרף אסקל לנזיר אבא צברה שהיה אחד מהשבויים והחל לנדוד יחד איתו בכפרי ביתא ישראל ושינה את שמו ל"צאגה אמלק" (פירוש: "בן המלך"). בריחתו ובגידתו של אסקל סימנה את באדה מריאם כיורש לכס הקיסרות, שמונה שנים לאחר מות אמו ובריחת אחיו הגדול הוא הוכתר לקיסר אתיופיה.

שלטונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מות אמו ולאחר הכתרתו כקיסר, הוא נתן להלני אשתו השנייה של אביו ואמו החורגת את התואר האם הקיסרית ואכן היא הוכיחה את עצמה כשליטה, ההיסטוריון פאלו ב. האנז כותב שהייתה למעשה שליטה שותפה לצד הקיסר ‏‏‏[1]. לעומת זאת ההיסטוריון אדוורד אלאנדורף כותב שקיסר זה לא יכל להחזיק את האימפריה שבנה אביו ומחוזות הפריפריה שהיו רחוקים ממחוזות המרכז החלו להראות סימני התקוממות.

המערכה כנגד הדובאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחימות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באדה מריאם העביר את ארמונו לארץ גורגה, כך שהיה יותר קל לנהל קמפיינים צבאיים בדאווארו ובבלה. מבצעיו הצבאיים הובילו להסכם שלום עם הסולטאן של אדאל, מוחמד אבן באדלאי והשתמש בשלום הזה בגבול הדרומי להזיז את כוחותיו צפונה ולנהל מבצאים צבאיים כנגד יהודי אתיופיה שבצפון המדינה בראשותו של הגנרל מרקוס. אך אחרי מותו של סולטאן אדאל פרצה שוב מלחמה בדרום.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באדה מריאם מת באבסי ווארה גאבי ב-8 בנובמבר 1478 ונקבר בכנסיית גאורגיוס הקדוש שבמנזר אטרסנה אגזאטנה מריאם שבסאינט. קברו נהרס מאוחר יותר בעקבות הגירת האורומו הגדולה שהגיעה לאזור ב-1709 כאשר הם צרו על הכנסייה, והשליכו את ארון המתים של באדה מריאם. ‏‏‏[2]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Paul B. Henze, Layers of Time, A History of Ethiopia (New York: Palgrave, 2000), p.75.
  2. ^ ‏E. A. Wallis Budge, A History of Ethiopia: Nubia and Abyssinia, p. 313 ‏
הקודם:
זרע יעקב
קיסר האימפריה האתיופית
26 באוגוסט 1468 - 8 בנובמבר 1478
הבא:
אסכנדר