באודולינו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כריכת המהדורה העברית

בּאוּדוֹלינוֹ (Baudolino) הוא ספר שכתב הסופר והסמיוטיקן האיטלקי אומברטו אקו בשנת 2000. הספר עוסק בהרפתקאותיו של בחור צעיר בשם באודולינו בעולם המציאותי והבדיוני של נצרות המאה ה-12. הספר נחשב קשה לתרגום מכיוון שבמקורו נכתב בערבוב של איטלקית מודרנית, איטלקית של ימי הביניים ושפות נוספות.

עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1204 נכנס באודולינו גיבור הסיפור לקונסטנטינופול מבלי להיות מודע לכך שמסע הצלב הרביעי הכניס אותה לכאוס שלם. בתוך כל הערבוביה הוא מציל את חייו של ניקטאס כוניאטס. ניקטס, אשר דמותו מבוססת על היסטוריון יווני בן התקופה, נדהם מיכולות לימוד השפה של באודולינו, אשר מסוגל לשלוט בכל שפה אשר שמע אי פעם, ומבקש מבאודולינו לספר לו את סיפור חייו. באודולינו מתחיל בכך שב-1155 אומץ על ידי הקיסר פרידריך ברברוסה. בהמשך נשלח לפריז על מנת ללמוד שם. בפריז הוא נתקל בבני התקופה, מציאותיים ובדיוניים, ביניהם הכומר יוחנן. בעקבות פגישה זו מייחל הגיבור להגיע לארצו האגדתית. לאורך כל הספר נפגש הגיבור עם יצורים אגדתיים כגון חד-קרנים, סאטירים וכן יצורים מן המיתולוגיה היוונית.

הספר מכיל, כמו יצירותיו האחרות של אומברטו אקו, רבדים שונים של קומדיה, פילוסופיה, הרפתקאות אפיות והשפעות של דמיון ימי הביניים אשר מתבטא במגוון החיות אשר נתקל בהן באודולינו. הספר מכיל גם חלקים נרחבים הנוגעים בגישת החיים האגנוסטית.

הספר תורגם לעברית ויצא לאור בשנת 2005 בהוצאת כנרת.

P literature.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.