באוסקה
|
||||||||||||||||||||||||||
באוסקה (בלטבית:Bauska, שמה היהודי הוא בויסק) היא עיירה בדרום לטביה, באזור ההיסטורי המכונה זמגלה, במרחק 60 ק"מ מהבירה ריגה, ובמרחק 20 ק"מ מהגבול עם ליטא. העיר מוגבלת על ידי שני הנהרות, ממלה ומוסה, שמתחברים במערב העיר לנהר הליולופה. העיר ידועה רבות, עקב אוכלוסייה יהודית וגרמנית גדולה שהייתה קיימת בעיר.
תוכן עניינים |
היסטוריה [עריכה]
הראשונים שהתיישבו באזור באוסקה היו הסמיגאליאנים (Semigallian), עם בלטי קדום אשר שלט בדרום לטביה של היום. בשנת 1400 החלה בנייתה של טירת באוסקה שבבמערב העיירה, על ידי גרמנים מהמסדר הליבוני. בשנת 1705 הטירה נהרסה. בשנות ה-70 של המאה ה-20 בוצע שחזור המבנה ועתה היא מהווה מוזיאון.
דמוגרפיה [עריכה]
כיום האוכלוסייה בבאוסקה מתחלקת לקבוצות האתניות הבאות:
- 77% לטבים.
- 11% רוסים.
- 6% ליטאים.
- 3% בלארוסים.
- 1.41% פולנים.
- 0.16% גרמנים.
- 0.06% יהודים.
- 2.68% אחרים.
הקהילה היהודית [עריכה]
הקהילה היהודית בבאוסקה החלה לגדול מאוד במאה ה-19. שיא הקהילה היה בשנת 1850 כאשר הקהילה מנתה מעל 50% מהאוכלוסייה בעיר, אך כבר ב-1920, הקהילה התכווצה לשישית מהקהילה המקורית.
העיר הייתה בית לרבנים רבים ביניהם, היה גם הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שהיה הרב של באוסקה בשנים 1895 עד 1904, אז עלה ארצה, ולימים היה לרב הראשי של ישראל.
בשנים הספורות לפני השואה החלו לנשוף רוחות מלחמה בבאוסקה, אז החלו יהודים אט אט לעזוב את העיר, או להגר ממרכזה לאזורים נידחים יותר, ובזמנים אלו יהודים רבים עזבו אל האזורים שמעבר לנהרות המקיפים את באוסקה. במהלך השואה והכיבוש הנאצי, מרבית היהודים שעדיין נשארו בבאוסקה, נתפסו על ידי הגרמנים ונרצחו, כך שרוב הקהילה היהודית בעיר הושמדה.
כיום על ידי הצאצאים של הקהילה היהודית, נעשה ניסיון לגיוס כספים, על מנת להקים אתר הנצחה בבאוסקה לזכר הקהילה היהודית.
