באטה
.png) סמל באטה | |
 | |
| מגדל החירות בעיר | |
| מדינה |
 גינאה המשוונית |
|---|---|
| מחוז | ריו מוני |
| פרובינציה | ליטורל |
| תאריך ייסוד |
1851  |
| שטח | 2,500 קמ"ר |
| גובה | 5 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 290,000 (2015) |
| ‑ צפיפות | 100.3 נפש לקמ"ר (2012) |
| קואורדינטות | 1°51′54″N 9°46′12″E / 1.865°N 9.77°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
|
(למפת גינאה המשוונית רגילה)  | |
  | |
באטה (בספרדית: Bata) היא עיר נמל בגינאה המשוונית וכן העיר הגדולה במדינה, ומתגוררים בה כשליש מאוכלוסיית גינאה המשוונית, העיר היא בירת מחוז ריו מוני, שמהווה את החלק היבשתי של גינאה המשוונית, ובירת פרובינציית ליטורל, הגובלת במחוז הדרומי של קמרון מצפון, במחוז הצפוני של גבון מדרום ובפרובינציית סנטרו סור בגינאה המשוונית עצמה.
העיר שוכנת לחופיו של האוקיינוס האטלנטי והייתה בירתה הקודמת של המדינה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר הוקמה במהלך המאה ה-17 (לפי התושבים, בערב חג המולד (24 בדצמבר) של 1664, שבתאריך זה הם גם נוהגים לחגוג את הקמתה) על ידי הפורטוגזים על חורבותיו של הכפר פאנג (Fang) שהיה במקום. הצרפתים התיישבו במקום בשלהי המאה ה-19 ולאחר חוזה פריז בשנת 1900 נקבע כי כל שטחה של המדינה יועבר לספרד, ובכך הפכה באטה לבירת גינאה הספרדית.
גינאה המשוונית קיבלה עצמאות מספרד בשנת 1968 ושנה לאחר מכן הוכרזה מלאבו כעיר הבירה שלה. לאחר מהומות אנטי ספרדיות שקדמו לקבלת העצמאות, אוכלוסיית הלבנים בעיר צנחה פלאים וקיפאון כלכלי אחז בעיר במהלך שנות ה-70 וה-80 המוקדמות. גילוי הנפט באזור הביא לקפיצה כלכלית של העיר ולגידול ניכר במספר תושביה. לשם השוואה - אוכלוסיית העיר הוערכה ב-2005 בכ-173,046 תושבים וכיום (2012) בכ-250,770. כיום העיר נחשבת למרכז הכלכלי של הרפובליקה.
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עקב מיקומה האסטרטגי של העיר והנמל הגדול שלה, הנחשב לאחד מהגדולים ביבשת, היא חשופה לזרם גבוה של מהגרים זרים ותיירים מקומיים. העיר נחשבת קוסמופוליטית יחסית לאזור, והיא ידועה בשל חיי הלילה הססגוניים שבה, בתי הקזינו, בתי מלון ומסעדות מפוארים המקדמים בברכה אלפי תיירים מדי שנה. אטרקציות נוספות הן השווקים המקומיים ומרכזי קניות, מבנים מודרניים וטיילת באורך של יותר מ-20 קילומטרים (היחידה מסוגה באפריקה).
אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
האקלים בעיר הוא טרופי חם וגשום. הטמפרטורה נעה בין 21 מעלות צלזיוס בלילה ל-32 מעלות ביום, בקירוב, ואינה משתנה לאורך השנה.
תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר מהווה עורק תחבורה ראשי בגינאה המשוונית ויוצאות ממנה מעבורות לעיר הבירה מלאבו הממוקמת באי ביוקו, וכן לדואלה, הגדולה שבערי קמרון, הנמצאת סמוך לביוקו.
צפונית לעיר שוכן נמל התעופה באטה, המשמש לטיסת פנים לבירה מלאבו, וכן לערים דואלה, ליברוויל שבגבון וקוטונו שבבנין.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- באטה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)