בסקית
| בסקית (Basque ,Euskara) | |
|---|---|
| מדינות שבהן השפה מדוברת: | ספרד, צרפת |
| אזורים שבהם השפה מדוברת: | חבל הבסקים ונווארה (בספרד) (כ-580 אלף),
חבל הבסקים הצרפתי (80 אלף), ארצות הברית, אוסטרליה |
| סך כל הדוברים: | כ-700 אלף |
| מספר הדוברים שזאת שפת אמם: | |
| שיטת הכתב: | האלפבית הלטיני |
| סיווג משפחתי: | שפה מבודדת |
| מעמד רשמי | |
| שפה רשמית במדינות: | חבל הבסקים ונווארה בספרד |
| שפה רשמית בארגונים: | בעלת מעמד מיוחד באיחוד האירופי |
| גוף מפקח: | אאוסקלציינדיה (בבסקית: Euskaltzaindia - שומרי השפה הבסקית) |
| ראו גם: שפה • רשימת שפות | |
בסקית (Euskara) היא שפתו של העם הבסקי.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
הבסקית היא אחת משתי השפות במערב אירופה, שאינן שייכות למשפחת השפות ההודו-אירופיות [1] ואין כיום תאוריה מוסכמת על מוצאה. בלשנים אחדים מצאו קווי דמיון דקדוקיים בין השפה הבסקית לגאורגית או אף לשפות צפון-אפריקאיות. יש שמשערים שהיא הייתה חלק ממשפחה רחבה יותר של שפות שהתקיימו במערב אירופה ונכחדו בעקבות פלישת העמים ההודו-אירופיים - לפי תאוריה זו בסקית היא השפה האוטוכתונית היחידה באירופה, כלומר היחידה שמוצאה במקום בו מדברים בה. בכל אופן, היא מוגדרת היום רשמית כשפה מבודדת, כלומר שאינה חלק מאף משפחה.
בתקופה שלפני השלטון הרומאי, דוברי בסקית שכנו בכל האזור שבין אקיטן לנהר האברו.
הבסקית לא הועלתה על הכתב עד המאה ה-16, אם כי אנחנו מוצאים חלקי משפטים בסקיים בכתבים ספרדיים כבר במאה ה-10. הבסקית הייתה נתונה תחת לחץ כבד מהשפות החזקות יותר שמסביבה (צרפתית וספרדית), והשטח שבו היא מדוברת הצטמצם בהדרגה. בתקופת הדיקטטורה של פרנקו נאסר על הבסקים לדבר בשפתם בפומבי; ילדיהם נאלצו ללמוד בספרדית, שפה שלא הכירו, וקיבלו עונשים אם נתפסו מדברים בסקית. לאור הלחץ של המדינה התפתחו בתי-ספר מקבילים בסקיים (ikastolas).
הבסקית מחולקת לשבעה ניבים. בשנת 1968 קיבלה על עצמה האקדמיה ללשון בסקית (Euskaltzaindia) ליצור גרסה מאוחדת של השפה (Euskara Batua) ולהתאימה לשמש כשפה מודרנית, וזו הגרסה שמדוברת כיום. דוברי הבסקית מונים כ-700 אלף איש, רובם בספרד (בחבל הבסקים), וחלקם בצרפת. בחבל הבסקים הספרדי משמשת הבסקית לצד הספרדית. בחבל הבסקים הצרפתי, לעומת זאת, הבסקית עדיין אינה שפה רשמית.
[עריכה] מורפולוגיה
המורפולוגיה של השמות בשפה הבסקית מתבססת על סיומות. הסיומות קבועות לכל השמות, למעט שינויים פונטיים קלים. בבסקית אין מין דקדוקי.
הבסקית היא שפה ארגטיבית; משמעות הדבר היא שקיימת בה אבחנה בין נושא של פועל יוצא, שמקבל את יחסת הארגטיב, לבין נושא של פועל עומד, שמוטה כמו מושא ביחסת האבסולוטיב. בסך הכול יש בבסקית בין 13 ל-17 יחסות, תלוי בשיטת הספירה, שמצוינות כולן באמצעות סיומות. מעבר לשתיים שצוינו לעיל, יש יחסות שמתאימות למילות היחס של, לְ-, באמצעות, עם, בְ- (מקום), מן (מקום), אל, עד, בכיוון, בשביל (אדם), בשביל (מטרה), בתור. יחסה נוספת מציינת מושא ישיר של פועל בשלילה.
מאחר שהבסקית היא שפה ארגטיבית, הפועל מתאים במין ובמספר גם לנושא וגם למושאים. כך למשל:
- dut = I have it
- ditut = I have them
- dugu = We have it
- ditugu = We have them
המורפולוגיה של הפעלים מתבססת בעיקר על פעלי עזר, בדומה ל-Present Perfect האנגלי (I have done): פעלים עומדים מוטים בעזרת הפועל izan, שמקביל לפועל האנגלי to be, ואילו פעלים יוצאים מוטים בעזרת הפועל ukan (ששקול ל-to have) באזורים הצרפתיים ובעזרת izan ביתר האזורים. פועל העזר (I have בדוגמה) הוא זה שנוטה בהתאם לנושא ולמושא; חלק המשמעות (done בדוגמה) נשאר בצורת שם הפועל.
[עריכה] לקסיקון
אוצר המלים של הבסקית הוא ברובו שונה משל יתר השפות הידועות, אם כי יש טענות שבאזורים נידחים באירופה (למשל באזורים מרוחקים באלפים) השתמרו מלים שדומות למלים בסקיות. בבסקית עצמה יש מספר גדול של מילים שאולות מספרדית. כמו כן בספרדית יש מספר מילים שאולות מבסקית, כגון izquierda (שמאל), בבסקית - ezker.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ שפה אחרת במערב אירופה שאינה קשורה למשפחת השפות ההודו-אירופיות או לבסקית, היא הפינית, השייכת למשפחת השפות האוּרַאלִיוֹת.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- בסקית, באתר Ethnologue (אנגלית)
