באר היטב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

באר היטב הינו חיבור על השולחן ערוך, שנדפס עם השולחן ערוך בכל המהדורות הנפוצות. ה"באר היטב" המוכר לנו חובר (על חלק אורח חיים ואבן העזר) על ידי רבי יהודה אשכנזי רבה של טיקטין, והושלם על ידי ר' זכריה מנדל מבעלז (על חושן משפט ויורה דעה). הספר משלים ונסמך על ספר קדום יותר בעל שם דומה של רבי ישעיה בן רבי אברהם.

נכתבו חיבורים נוספים בשם "באר היטב", שלא זכו להיות נפוצים כמוהו. רבי משה פרנקפורט חיבר אף הוא "באר היטב" על חלק "חושן משפט", ור' יהודה אשכנזי חיבר אף הוא "באר היטב" על חלק "יורה דעה". אך חיבורים אלו נפוצים פחות, ואינם מודפסים בשולי השולחן ערוך מהדפוסים המצויים.

הפסיקה היא לפי המנהגים ונוסח התפילה באשכנז, אך ישנם חצרות חסידיים הלומדים את הבאר היטב על הסדר, ומעירים על ההבדלים בין מנהגיהם לאלו הרשומים.‏[1]

סקירת המהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קודם לחיבורו של רבי יהודה אשכנזי, הוציא לאור באמסטרדם בשנת תס"ח רבי ישעיה בן רבי אברהם, מצאצאיו של הט"ז, חיבור בשם זה, שמטרתו לסכם בתמציתיות את פסקי ההלכה המבוארים בחיבורים מגן אברהם וטורי זהב (הט"ז), בהשמטת הפלפולים ההלכתיים הנלוים, בשילוב פסקי הלכה מספרים אחרים, ומתוך מגמת קיצור. המחבר היה שרוי בעוני, ולכן הדפיס את חיבורו בקיצור גדול מדי. חיבור זה זכה לפופולריות רבה בזמנו, ונדפס בשמונה מהדורות. חיבור זה אינו מצוי כיום.

רבי יהודה אשכנזי נטל על עצמו את המשימה להשלים את מפעל הבאר היטב, ברוח החיבור המקורי, ובהשלמת מקורות חדשים רבים שריכז מספרי השו"ת. במקומות רבים הוא חולק על מחבר הבאר היטב הקודם. החיבור נדפס לראשונה באמסטרדם בשנת תק"ב. חיבור זה הוא בין הבודדים המקיפים את כל ארבעת חלקי השולחן ערוך.

בשנת תקי"ג נדפס החיבור פעם נוספת באמסטרדם, בשילוב הוספות בשם "אבן העוזר" מתוך חיבורו של רבי עוזר מקלמינטוב, ועוד הוספות מאת המגיה שהוכנסו בסוגריים מרובעות.

בשנת תקכ"ט נדפס החיבור פעם נוספת באמסטרדם, והפעם גם בשילוב הוספות בשם "אשל אברהם" מאת רבי אברהם אופנהיים, שחלקן שולבו בגוף הטקסט של הבאר היטב וחלקן נדפסו בנפרד, בשוליים.

בדנציג נדפסה מהדורה נוספת בשנת תר"ה ובה שולבו בתוך הבאר היטב כמה הוספות מתוך החיבור בית מאיר של רבי מאיר מפוזנא.

במהדורות שלפנינו, לרוב לא ניתן להבחין בין המקור שיצא מתחת ידו של רבי יהודה אשכנזי, לבין הוספותיהם של האבן העוזר, האשל אברהם והבית מאיר. במהדורות השולחן ערוך המוהדרות לאחרונה, כמו זו הנדפסת על ידי מכון ירושלים, באה בעיה זו על תיקונה, ובסיום כל הוספה מצוין מי הוא המחברה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • א. י. גולדראט, מיעוט דמות של ספרים, תגים א-ה, מאמרים על ההבדלים שבין חבורי ה"באר היטב" השונים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב יצחק אייזיק אייכנשטיין מייסד חסידות קומרנה הרבה להשוות את פסיקותיו כנגד ספר זה, בחסידות חוסט הרבי לומד שיעור בספר זה עם המתפללים בין מנחה לערבית.