באר לחי ראי
בְּאֵר לַחַי רֹאִי הוא אתר מקראי ובו באר מים בנגב, אשר עליו מסופר בספר בראשית.[1]
אזכוריה במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי המסופר בספר בראשית בפרשת לך לך, שמה של הבאר נקבע כאשר הגר, שפחתה של שרה, ברחה והסתתרה במדבר. לאחר שהרתה הגר לאברהם, היא החלה לזלזל בשרה ולהעליב אותה. שרה התרעמה על כך מאוד ועינתה את הגר וזו בתגובה ברחה מפניה אל המדבר. בהגיעה אל הבאר, נגלה אליה מלאך אלוהים והנחה אותה לחזור אל המאהל וללדת בו את בנה ישמעאל.[2]
וַיִּמְצָאָהּ מַלְאַךְ ה' עַל עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר, עַל הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר: וַיֹּאמַר הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי, אֵי מִזֶּה בָאת וְאָנָה תֵלֵכִי, וַתֹּאמֶר מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בֹּרַחַת: [...] וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל כִּי שָׁמַע ה' אֶל עָנְיֵךְ: [...] וַתִּקְרָא שֵׁם ה' הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ אַתָּה אֵל רֳאִי כִּי אָמְרָה הֲגַם הֲלֹם רָאִיתִי אַחֲרֵי רֹאִי: עַל כֵּן קָרָא לַבְּאֵר בְּאֵר לַחַי רֹאִי, הִנֵּה בֵין קָדֵשׁ וּבֵין בָּרֶד:
על פי החוקרים, יהודה קיל ויהודה אליצור, ככל הנראה במחצית השנייה של חיי אברהם התחלק מחנה אוהלו לשניים, אחד שכן בבאר שבע ולעיתים בחברון, והשני שכן בבאר לחי רואי, בנגב המערבי בדרך שור-מצרים.[3] ראשיתו של המחנה בסמוך לבאר לחי רואי כנראה בתקופה בה שהה אברהם בין קדש ברנע ובין שור. כאשר חזר אברהם מחבל גרר לאזור חברון ובאר שבע, נשאר המחנה בבאר לחי רואי על תלו.
בשלב מסוים הופקד יצחק על המחנה ושהה בו מעת לעת.[4] באתר זה, או בבואו ממנו, נפגשו לראשונה רבקה ויצחק כאשר הובאה מארם נהריים לשם נישואיהם.[5]
וַתָּקָם רִבְקָה וְנַעֲרֹתֶיהָ, וַתִּרְכַּבְנָה עַל הַגְּמַלִּים וַתֵּלַכְנָה אַחֲרֵי הָאִישׁ, וַיִּקַּח הָעֶבֶד אֶת רִבְקָה וַיֵּלַךְ: וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי וְהוּא יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב: וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב, וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים: וַתִּשָּׂא רִבְקָה אֶת עֵינֶיהָ, וַתֵּרֶא אֶת יִצְחָק, וַתִּפֹּל מֵעַל הַגָּמָל:
לאחר פטירת אברהם ישב יצחק במקום שנים רבות.
זיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארכאולוגים וחוקרי המקרא וארץ ישראל במאה ה-20 הציעו כי באר לחי ראי היה יישוב בנגב המרכזי, אשר צמח בהדרגה בשמשו אתר חניה לנודדים במדבר. יישוב זה ניצב על אם הדרך, כדברי המלאך, ”עַל עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר עַל הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר”. על פי השערות ספרות המחקר, דרך שור הייתה דרך מרכזית בנגב, אשר חצתה אותו במרכזו מצפון הנגב אל נווה מדבר בקדש ברנע. בחפירות וסקר ארכאולוגי אשר בוצעו בנגב המרכזי נמצאו פריטים רבים מהתקופה הישראלית, תקופת הברזל והתקופה ההלניסטית בארץ ישראל.
יש המזהים את המקום עם עין עבדת (בשמה הערבי: עין מרייפיג) ויש המזהים אותו עם באר משאבים.[6] מפרש המקרא אברהם אבן עזרא, בפירושו לספר בראשית, מזהה את באר לחי רואי עם ביר זמזם במכה.
ייצוגיה בתרבות העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הביטוי באר לחי ראי משמש בכותרי ספרים כמבטא מקור של חיים; כך למשל כותר ספרו של הרב אברהם בלעיש שפעל במערב אירופה במאה ה-19, וכותר ספרו על הרמב"ם של הרב יעקב חיים סרנא במאה ה-20.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עמנואל ענתי, הערך: באר לחי ראי, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 134
- יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974, עמ' 26
- יהודה קיל, יהודה אליצור, אטלס דעת מקרא, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשנ"ג-1993
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- באר לחי ראי, באתר מטח
- יאיר ברקאי, בְּאֵר לַחַי רֹאִי (אורכב 18.01.2013 בארכיון Wayback Machine), באתר אוניברסיטת בר-אילן
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר בראשית, פרק ט"ז, פסוק י"ד
- ^ ספר בראשית, פרק ט"ז, פסוקים א'–ט"ו.
- ^ יהודה קיל, יהודה אליצור, אטלס דעת מקרא, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשנ"ג-1993, עמ' 82.
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ד, פסוקים ס"א–ס"ז; ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק י"א.
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ד, פסוק ס"ב.
- ^ ביר עסלוג׳ – באר לחי רואי – באר משאבים – פארק גולדה, באתר הושבילים